חוקרים מסבירים מדוע איבר המין של הגורילה כל כך קטן

היה לנו ברור שהמכות האלה בחזה והקולות הרועשים נועדו לפצות על משהו: חוקרים טוענים שלגורילות יש איבר מין קטן - ויש סיבה אבולוציונית לכך.

הזכרים כסופי הגב של גורילת ההרים מגיעים בגובהם ל-1.5-1.8 מטר, אורך זרועותיהם מגיע לכדי 2.25 מטר ומשקלם 204-227 ק"ג - אך כשזה מגיע לאיבר המין שלהם, אורכו לא עולה על 3 סנטימטרים.

"קשה למדוד כמה חזקה באמת הגורילה, אך ההערכות נעות בין שבוחם הוא בין פי 4 לפי 10 מהאדם הממוצע", מציין מדריך הגורילות של מגזין חיות הבר של ה-BBC, "חוזקה של גורילת הרים הוא בהחלט אדיר. כל הגורילות יכולות להפיל עצי בננה מבלי להתאמץ יותר מדי. הן בורחות מכלובים על ידי כיפוף מוטות הברזל ויש להן כוח נשיכה של בסביבות 1300 psi - כפול מזה של אריה".

כל זה אכן נשמע מאיים ולכאורה עומד בסתירה מוחלטת לעובדה אחרת הנוגעת לגורילות שאולי אינכם מודעים לה: לגורילה, אדירה ככל שתהיה, יש את איבר המין הקטן ביותר בכל משפחת הקופים. למעשה, הוא הקטן ביותר ביחס לגודל הגוף של כל יונק. כפי שציינו, אורכו בסביבות 3 סנטימטרים והוא קצר מהממוצע אפילו עבור תינוק אנושי שזה עתה נולד.

לא מספיק שהגורילות לא זוכות להשוויץ בגודל האיבר שלהן - גם באשכים המצב לא מחמיא. האשכים של הגורילות קטנים, ספירת הזרע שלהן נמוכה ואפילו השחיינים הקטנים שהן כן "יורות" די גרועים בעבודתם: "לזרע הגורילה יש תפקוד מיטוכונדריאלי נמוך במיוחד... מהירות שחייה איטית וכוח שחייה חלש", הסביר מחקר אחד, שפורסם מוקדם יותר השנה בכתב העת eLife.

עוד נכתב: "לגורילות יש גם חלק גדול של זרע בלתי תנועתי וחריג מבחינה מורפולוגית. זרע הגורילה גם נקשר וחודר למעטפת השקופה של הביצית בצורה חלשה יותר ממינים אחרים". באותו מחקר, החוקרים הצליחו להשוות גנים מסוימים בגורילות עם המקבילים שלהם בבני אדם - ומצאו שרבים מהם הועשרו בצורה ניכרת בגברים עם ספירת זרע נמוכה עד לא קיימת.


עוד בנושא:
בגן החיות היו בטוחים שיש להם גורילה זכר - עד שהיא ילדה

לא תאמינו מה קרה כשהגורילות גילו את מצלמת הגו פרו הנסתרת

זה נשמע מוזר שלגורילת הרים - הפרימט הכי ענק, הכי חזק, הכי "אלפא" - יש איבר מין זעום כל כך. עם זאת, ככל שזה נראה מנוגד לאינטואיציה, יש לכך סיבה: "קומתו הענקית של הגורילה הזכר היא למעשה הסיבה לכך שיש לו פין כל כך קטן", הסבירה המומחית סוזן הארווי במאמר משנת 2012 עבור UCL.

הגורילות חיות בקבוצות בעלות מבנה היררכי וכמעט תמיד פוליגניות - כלומר, יש זכר דומיננטי יחיד ולו יש זכויות הזדווגות בלעדיות עם כל הנקבות שבקבוצה. בסופו של דבר, איברי המין שלהם קטנים כי אין להם צורך להשוויץ בהם. "כאשר תחרות בין זכרים מתרחשת באמצעות תוקפנות פיזית, זכר אלפא צפוי להילחם ביריבים ולהשיג את ההזדווגות שלו ללא צורך בתחרות זרע", כתב הארווי, "לזכרים אחרים, קטנים יותר מבחינה פיזית, יש גישה מועטה לנקבות בקבוצה ועל כן יש להם את הצורך להרשים". כלומר הגודל הגופני של הגורילה בהחלט מפצה על הגודל שם למטה.

אם נשווה גורילות לבני דודיהן השימפנזים בעלי האשכים הגדולים - התמונה מתבהרת עוד יותר. שימפנזים, בניגוד לגורילות, "חיים בקבוצות גדולות מרובות זכרים ומרובות נקבות, שבהן הנקבות מסוגלות להזדווג עם זכרים רבים", הסבירה הארווי, "זרע יכול לחיות עד ארבעה ימים לאחר שפיכה וכתוצאה מכך כאשר נקבות מזדווגות עם שני זכרים זה אחר זה, זרע משני זכרים יכול להימצא בתחרות ישירה".

אם אתה שימפנזה זכר שמקווה להפיץ את ה-DNA שלך לדור הבא, אז זה האינטרס שלך לייצר זרע חזק ויעיל. התוצאה: צמד אשכים מסיביים, יותר משליש ממשקל מוחו של השימפנזה (אצל בני אדם האשכים שוקלים פחות משלושה אחוזים מהמוח, לשם השוואה) המסוגלים לייצר כמויות עצומות של זרע, פעמים רבות ביום.

בקנה מידה בין גורילה לשימפנזה - היכן נמצאים בני אדם? ובכן, באופן מוזר, זה סוג של פרדוקס. "לבני אדם יש פין ארוך ורחב הרבה יותר מרוב ההומינידיים", כתב מארק מסלין, פרופסור לפלאוקלימטולוגיה ב-UCL במאמר שפורסם ב-2017 עבור The Conversation. עם זאת, "האשכים שלנו די קטנים ומייצרים כמות קטנה יחסית של זרע". כלומר, אנחנו חזקים יותר בגודל הפין ופחות בגודל האשכים.

מאפייני הזדווגות אחרים אינם תואמים באותה מידה במין שלנו. על אף שהפין האנושי עשוי להיות גדול, ציין מסלין, הוא גם "עמום במיוחד. אין לו גושים, רכסים, אוגנים, קיפולים או כל תכונה מרגשת אחרת שיש לפרימטים אחרים". אצל מרבית הפרימטים, איבר מין "משעמם" בדרך כלל מהווה סימן לכך שהמין הוא מונוגמי - ולכן מוזר למצוא אותו בבני אדם. מסלין מסביר: "זה מתנגש עם העובדה שגברים גדולים משמעותית מנשים", הוא כתב, מכיוון שזה "מרמז שהרקע האבולוציוני שלנו היה כרוך במידה משמעותית בזיווג פוליגיני - ולא מונוגמי אקסלוסיבי".

היו ניסיונות רבים ליישב את המחלוקות הקיימת במין שלנו: היתכן שגברים גדולים מנשים כדי לעזור להגן על צאצאינו? אולי לפין האנושי "המשעמם" יש נשק סודי ברכס העטרה שלו? אולם בסופו של דבר, מציע מסלין, הניסיון להסביר את איברי המין המוזרים של בני האדם דרך עדשת הביולוגיה הרחבה יותר של קופי האדם עשוי להיות טקטיקה שגויה לחלוטין.

"אם אנו רואים את האבולוציה של מערכות הזדווגות במונוגמיה בבני אדם דרך העדשה של החברה האנושית, ברור שנדרשת כמות עצומה של מאמץ חברתי כדי לשמור ולהגן על יותר מבן זוג אחד בכל פעם", כתב, "רק כאשר לזכרים יש גישה למשאבים וכוח נוספים - הם יכולים להגן על מספר נקבות".

בעיקרון, הוא הסביר, נדרשים הרבה משאבים ויוקרה כדי שהזכר יהיה מסוגל לקחת על עצמו מספר שותפים - כך שהפתרון עבור רובם ברמה האישית הפך להיות לא פשוט. בנוסף לכך, המונוגמיה מקבלת תמיכה תרבותית, מלבד כמה נבחרים שיכולים להרשות לעצמם לפעול אחרת.

"במילים אחרות", סיכם מסלין, "בחברות אנושיות מורכבות האיבר הגדול והחשוב ביותר הוא המוח". בעוד שגורילות עשויות להכות בחזה כדי להוכיח את הדומיננטיות שלהן, בני אדם עשויים להשוויץ בכסף, בשנינות או במראה טוב. בעוד שהשימפנזים חייבים להסתמך על דליים של זרע כדי להגדיל את משפחתם, בני אדם נוטים להיקשר לטווח ארוך על סמך גורמים אישיים או חברתיים.

"איפשהו בעבר האבולוציוני שלנו, היכולות החברתיים והחוכמה שלנו הם שהפכו לשליטה העיקרית על הגישה שלנו לשותפים מיניים", כתב מסלין, "לא כמה גדול או מפואר הפין שלנו".