ימת אראל היא סמל לאכזריות המתמשכת של בני האדם כלפי הסביבה. במאה האחרונה הימה השוקקת, שבשיאה הייתה השלישית בגדולה בעולם, התייבשה כמעט לחלוטין והפכה לבית קברות מדברי של סירות דייגים מחלידות שנותרו תקועות קילומטרים ארוכים ממקור מים.
המישור הצחיח שבמרכז אסיה, שבעבר היה שייך לברית המועצות, הוא כיום שממה - אולם בעבר הלא ממש רחוק הוא נחשב לימה השלישית בגודלה על פני כדור הארץ (68 אלף קמ"ר, בערך פי 3 משטח ישראל) והאגם הטרמינלי השני בגודלו בעולם (אגם שמים מתנקזים אליו אך אינם יוצאים ממנו באמצעות נחל או נהר). היא נמצאה בין קזחסטן מצפונה וקאראקלפאקסטן (מחוז אוטונומי של אוזבקיסטן) מדרומה. היא הייתה מוקפת בכפרי דייגים ושימשה מקלט לדגים וחיות בר ומקום בו נערכו משט ימיים של צבא רוסיה. לברית המועצות אפילו הייתה מעבדה סודית ביותר ללוחמה ביולוגית באי ווזרוז'דנייה, בה הם ערכו ניסויים עם מגפת האנתרקס והאבעבועות השחורות.
אבל אז - הכל השתנה
בשנת 1918 החליטה ברית המועצות להטות את אפיקיהם של נהרות האמו דריה והסיר דריה, הנשפכים לימת אראל שהייתה ידועה במי הטורקיז שלה, למטרות השקיה של שטחים מדבריים - כך שניתן יהיה לגדל בהם אורז, מלון, דגן ובעיקר כותנה.
הפגיעה הרצינית בימה החלה בשנות ה-60 של המאה ה-20, אז הסובייטים הסיטו את הנהרות שהזינו את הימה לצורך השקיית חוות כותנה ולטובת ייצור אנרגיית מים. בשנות השישים ירד מפלסה ב-20 ס"מ בממוצע מדי שנה. בשנות השבעים קצב זה שולש כמעט,ועמד על 50-60 ס"מ בשנה, והתגבר ל-80-90 ס"מ בשנה בעשור שלאחר מכן. ככל שכמות המים ירדה, ריכוז המלח גדל והרעיל את כל מה שחי בה. הימה התייבשה מהר יותר ויותר והפכה למדבר חולי עם מרבצי מלח וסירות דיג נטושות.
בשנות ה-80 האגם כבר התפצל לשני אגמים שונים, כשגודלו הצטמצם משמעותית והמדבור גבר. המדבר, שנקרא כיום אראלקום, תופס 90 אחוזים ממה שהיה ימת אראל לפני חצי מאה. כיום שטח פני הימה הצטמק בכ-60 אחוזים ונפחה בכמעט 80 אחוזים.
הרוסים המשיכו בבדיקות אמצעי לוחמה כימית וביולוגית במה שנשאר מהימה עד שנות ה-90. ימת אראל סבלה מזיהום קשה בשל הניסויים בנשק, הפרויקטים התעשייתיים ושאריות הדשנים שהוזרמו אליה. כימיקלים שנותרו על קרקעית הימה הובילו למשבר בריאותי, כאשר מיליוני אנשים הורעלו מחומרי ההדברה הרעילים במים. מישורי המלח שנותרו לאחר ההתייבשות גרמו גם הם לתחלואה עקב סופות האבק שנסחף והוביל בעיקר להיווצרות גל של מחלות ריאה. כיום האוכלוסייה המקומית סובלת משיעורי מחלה בסרטן גבוהים מהרגיל ומעוני שנגרם עקב היעדר האפשרות לדיג, כשנמליהם מרוחקים קילומטרים רבים מהאזור. צוות אמריקאי ביקר במקום בשנת 2001 במטרה לנקות את הימה, אך בם לא הצליחו והיא נותרה מזוהמת עד היום.
עוד בנושא:
עיר סלעי הנפט שבנה סטלין נמצאת בסכנת הכחדה של ממש
"האגמים הגדולים בעולם מתכווצים בדרמטיות"
קזחסטן מקווה להציל את ימת אראל
בינואר השנה קזחסטן התמנתה לראשות המועצה של הקרן הבינלאומית להצלת ימת אראל (IFAS), שבהחלט הגבירה את פעילותה בהקשר זה בשנים האחרונות - והיא צפויה למלא את התפקיד הזה לתקופה של 3 שנים.
החלק הצפוני של הים בקזחסטן כבר הוחזר למצב טוב יותר לאחר שנבנה סכר על ידי המדינה כדי לנתקו מהדרום "החולה", אבל רבים נותרו ספקנים שזה ישפיע ומאמינים שגם החלק הצפוני יתייבש שוב בסופו של דבר.
בשנת 2018 נערך באוזבקיסטן פסטיבל מוזיקה אלקטרונית כדי למשוך תשומת לב לאסון הסביבתי. מטרת פסטיבל Stihia (כוח הטבע) הייתה "להעלות את המודעות העולמית לייבוש ימת אראל ולעודד את החייאתו וגישה אחראית ורציונלית יותר לשימוש במים באזור". אמנים מרוסיה, גאורגיה ואוזבקיסטן הופיעו ליד הכפר השוקק בעברו, מוינאק.
לקזחסטן תהיה הרבה עבודה בשנתיים וחצי הקרובות ונראה שהיא נחושה לתרום לפעילות להצלת ימת אראל. טג'יקיסטן הייתה היו"ר האחרון של הקרן הבינלאומית להצלת ימת אראל (IFAS), שהוקמה ב-1993 על ידי נשיאי אוזבקיסטן, קזחסטן, טורקמניסטן, טג'יקיסטן וקירגיזסטן כדי לנקוט בצעדים נגד אסונות סביבתיים ולשפר את המצב החברתי-כלכלי באגן ימת אראל.
@historyseason In recent years great investments have been made with the goal of restoring the lake. #history #aralsea #geography #lake #climate ♬ original sound - History Season
בישיבת מועצת ראשי המדינות של המדינות המייסדות של הקרן הבינלאומית לשיקום ימת אראל שהתקיימה בדושנבה, בירת טג'יקיסטן, ב-15 בספטמבר 2023, הודגש כי בוצעו מחקרים מקיפים לשיפור המים, הסביבה והמצב החברתי-כלכלי באגן ימת אראל. בפגישה נדונו נושאים כמו בעיות מים באזור, שינויי אקלים והמסת קרחונים - והוחלט כי כהונת ראשות המועצה של הקרן הבינלאומית לשיקום ים אראל תעבור לקזחסטן.
מטרתה העיקרית של הקרן היא לשפר את התנאים הסביבתיים והחברתיים על ידי שאיפה לפתור את בעיות ימת אראל ולתמוך בביצוע פרויקטים בתחומי המים, הסביבה והכלכלה החברתית. היוזמה האחרונה של נשיא קזחסטן, קאסים ג'ומארט טוקאייב, להקים משרד חדש למשאבי מים והשקייה בקזחסטן נחשבת כצעד תורם למאמצים להציל את ימת אראל.
גם ישראל, באמצעות המרכז לשיתוף והדרכה חקלאית בינלאומית (CINADCO), מבצעת תוכנית שיתוף פעולה עם הסיוע האמריקאי באזור ימת אראל המתמקדת בפרויקטים הדגמתיים בנושאי מדגה, מניעת מדבור, גידול ירקות והשקיה בקרקעות שעברו תהליכי המלחה, ופעולות נילוות לשיפור רווחת התושבים באזור.