בימים האחרונים, פרסמה חברת התעופה הציבורית "אל על" את הדו"חות הכספיים שלה לרבעון השני של שנת 2024. החברה הציגה רווח נקי (רבעוני) של למעלה מ-147 מיליון דולר, צמיחה של פי 2.5 ביחס לרבעון המקביל אשתקד. הכנסות החברה ברבעון זה הסתכמו בכ-839 מיליון דולר, זינוק של 33% לעומת הרבעון המקביל אשתקד.
הנתונים החריגים, כך לפי הפרשנים, התקבלו על רקע מבול ביטולי הטיסות של החברות הזרות לישראל וממנה, מצב שנוצר על רקע המציאות הביטחונית הכואבת והמתמשכת בה כולנו חיים מאז ה-7 באוקטובר.
לאחר פרסום הדו"חות, זכתה החברה לביקורת ציבורית ותקשורתית חריפה ולטענות שהיא "מנצלת את המצב" וגוזרת רווחי עתק על גבם של האזרחים הישראלים. המחמירים אף תהו האם החברה, שכונתה בעבר "חברת התעופה הלאומית" (מאז כידוע החברה הופרטה ונמכרה לידיים פרטיות), "שכחה" את התמיכה הממשלתית שקיבלה בתקופת נגיף הקורונה ועזרה לחברה לשרוד את המשבר.
אולי לא פופולרי לומר זאת, אבל נראה שבלהט הדברים - יש מי ששוכחים שאל על פשוט עושה את המוטל עליה: למקסם רווחים ולהשיא רווח למשקיעים, שהם בעלי המניות ובהם נכללים לא מעט גופים מוסדיים שלמעשה משקיעים את חסכונות הפנסיה של כולנו, בין היתר, בחברת אל על. בנוסף, אל על טוענת שלמרות התחושה כאילו שהמחירים התייקרו, לא כך המצב. אל על אף הגבילה מחירים ולא נתנה למערכות התמחור "לפעול עצמאית" ולקבוע מחירים שישקפו באופן אמיתי את הביקוש הגדול.
אנחנו חיים בחברה קפיטליסטית
סליחה אם זה נשמע "לא חברתי", אבל אנחנו חיים בחברה קפיטליסטית (אגב, בעבר כאשר ישראל התנהלה כמשק סוציאליסטי - זה נחל כישלון חרוץ). השאת רווח למשקיעים זו התכלית של כל חברה עסקית, הסיבה והדבר שמאפשר את קיומה והישרדותה. זה אפילו מעוגן בחוק החברות, ומנכ"ל או מנכ"לית שלא יפעלו כך צפויים לתביעות. ככה גם מתאפשר להן לייצר עוד מקומות עבודה שמסייעים להתפתחות המשק, לפתח חדשנות ומוצרים חדשים וכיוצא בזה. כולנו גם מרוויחים מכך בעקיפין, דרך הפנסיות שלנו. במידה ומנהלי החברה ינהגו אחרת, הם פשוט לא ממלאים את תפקידם - וגם צפויים לביקורת על כך מצד בעלי המניות והתקשורת, שלא חוסכת מילים ממנהלים וחברות ש"שורת הרווח" שלהן נשחקת.
כך גם במקרה של "אל על": בחברה, בדומה אגב ליתר חברות התעופה המקומיות והזרות שממשיכות להפעיל קווי תעופה באזור המזרח התיכון שנחשב בעולם לבלתי-יציב בעת הזו, מתנהלים לפי מודל ה"היצע והביקוש" המוכר והידוע. זה אולי מרגיז אותנו כצרכנים לראות כיצד עלה מחיר כרטיס הטיסה ליעד שרצינו, אבל אלה "תנאי השוק".
צריך גם לומר ביושר שהעליהום הציבורי כלפי החברה מופרז, וחלק מהביקורת לא הוגנת. בלהט הדברים, שכחו רבים כי אל על בהחלט הוכיחה בעבר פעמים רבות "אכפתיות וסולידריות ישראלית". למשל, כאשר עם פרוץ מלחמת "חרבות ברזל" היא הפעילה כמה "טיסות חילוץ" (המספר שנוי במחלוקת) כדי להשיב ארצה חיילי מילואים שקיבלו צו 8 ואנשים שהגעתם לישראל הייתה חיונית; ואפשר ללכת גם רחוק יותר, לפעילות החברה במסגרת מבצעי העלאת עולים חדשים לארץ.
ברור שרווח הוא לא חזות הכל, אבל אל על אינה שונה מאף חברה ציבורית שהיא "חפצת חיים", והאמת שהיא גם לא שונה מההתנהלות האישית של כל אחד מאיתנו ברמה הפרטית. כאשר אנו מבצעים עסקה, למשל מכירת דירה או מכירת רכב, אנחנו בודקים מה מחיר השוק, לרוב מוסיפים קצת למחיר המבוקש כדי שיהיה לנו מרווח למיקוח. האם מישהו חושב לעצמו "רגע, אולי זה מחיר גבוה מדי, אפחית 20% ממחיר השוק?". האם יש מי שאומר לעצמו "הדירה שלי שווה 2 מיליון שקלים, אבל אוריד מהמחיר מיליון שקלים כדי שזוג הסטודנטים שהתעניין בה יוכל לרכוש אותה?". אני לא מכיר מישהו שנוהג כך, וזה לא אומר שכולנו "חזירים". זו פשוט התנהגות רציונלית של מחיר שמהווה את החיתוך של הביקוש וההיצע. למדנו את זה בקורס מבוא א' בחוג לכלכלה, וזה לא השתנה עד היום.
אילן פלטו הוא מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות