טל עוכבה בשדה התעופה רמון בגלל מדבקת סמיילי בערבית

פניקה מיותרת או אולי גזענות של אנשי שדה התעופה רמון? לא ממש ברור, אבל אירוע שקרה בשבוע שעבר בשדה התעופה הדרומי שלנו שבערבה, מעלה תהיות לגבי

טל אברהם טסה בשבוע שעבר משדה רמון בחזרה לטרמינל 1 בנתב"ג, אחרי הופעה באילת עם הזמר בניה ברבי. כשהגיע לתשאול הבטחוני של עובדת השדה ("האם ארזת לבד?", "מישהו נתן לך משהו להעביר?" וכדומה) היא ענתה כמו שצריך והכל עבר חלק. אבל אז המתשאלת שמה לב למשהו שכנראה "לא בא לה טוב".

"פתאום המתשאלת הצעירה הבחינה במדבקה שעל הקייס חצוצרה שלי וחשכו פניה", מספרת טל שהעלתה פוסט בנושא בדף הפייסבוק שלה. "בהתחלה לא הבנו", היא כותבת, "אבל היא עיכבה אותי ושני חברים מהלהקה שהיו איתי בתור, והלכה להתייעץ עם מישהי שכנראה מעליה. היא הגיעה גם, במבט כועס, מסתכלת על הקייס חצוצרה שלי ושואלת אותי 'מה זה הדבר הזה?' ואני בתמימות אומרת לה 'כלי נגינה' ... ואז היא שואלת: 'מה זאת המדבקה הזאת?'"

כפי שאתם רואים בצילום למעלה, מדובר במדבקה קטנה בצבע צהוב שנראית כמו סמיילי מחייך, ונושאת בתוכה את האות ת' בערבית.

"מה יש במדבקה הזאת?" שאלה המתשאלת הבכירה.

וטל השיבה: "חיוך".

ואז הגיעה תגובה מאוד לא צפויה ודי טפשית מהמתשאלת: "בימינו אפשר לשים מדבקה נורמלית של סמיילי מחייך".

טל חשבה שהמתשאלת באמת מנסה להפחיד אותה ומספרת שהאווירה קצת התקשחה. "היינו בהלם. הלב קצת זז ימינה-שמאלה, אבל נשמתי עמוק", היא כותבת. "היא קידמה אותנו חזרה לתור והעבירה אותנו לביטחון, ושם - בשיקוף - הכל עבר בשלום, גם המדבקה!"

אבל זה עוד לא נגמר.

בסוף השיקוף שוב עצר את טל בחור חשדן שניסה, לדבריה, "להפחית את קולות הפחד שרצו לו בראש". הוא עיכב אותה כרבע שעה בצד, תיחקר אותה מאיפה הגיעה אליה המדבקה והאם יש למוסרת המדבקה קשר לנסיעה הזו ואיפה היא גרה. "כשהוא גילה שאני גרה בשכונת 'טלביה' בירושלים - בכלל נפל לו הלב", מספרת טל, "עוד קשר לשפה הערבית".

לדבריה, "סיפרתי לו שחברה טובה שניגנתי איתה נתנה לי אותה מתנה. זה לא הספיק לו והוא המשיך לתשאל, וכאשר גילה שהיא דוברת ערבית, הוא הביא אליי את שתי האחראיות עליו.

"וואי וואי... בשלב הזה כבר חוויתי עלבון. אני, היא לא אותה ערביה שחווה גזענות על בסיס כנראה יומי, אבל רק מלחוות את הטעימה הזאת הבנתי כמה אנחנו במצב רע".

הטיסה של טל כבר עמדה להמריא. "במזל הגיעה מישהי חמודה, גם מקצינות הביטחון, שאמרה לחברה שלה 'איריס! תשחררי אותה כבר!

"הרגשתי במבט שלה בושה ושהיא מבינה אותי. ואז התחילו הדמעות לעלות. כמה עצוב. כמה מביך -
שבימינו להסתובב עם מדבקה שאולי מרמזת על קשר לתרבות הערבית וכבוד אליה, ונושאת בתוכה חיוך, מקפיצה את השדה כאילו כולנו בסכנה קיומית.

"מקווה שלאט לאט תחלחל ההבנה שמדבקות מחייכות הן לא סכנה, במיוחד כשהגיעו ממישהי אהובה מתנועת 'נשים עושות שלום' ומוזיקאית מדהימה שיצא לנו לנגן ביחד אי שם לפני 7 שנים... וכמה מרפא זה היה. מאחלת לאקדחים, לפילוג ולגזענות להיות אלה שמצפצפים בבידוק הביטחוני. ואיזה כיף שיש אותיות שמחייכות".

איך את מרגישה אחרי החוויה הזו?
"אני מרגישה דאגה למדינה שלנו. מה שקרה שם בשדה משקף מבחינתי את מה שקורה פה - הכל בוער, יש פילוג בעם וחרדה גדולה. גם התגובות לפוסט היו חצויות. היו כאלה שתמכו והזדהו, ולא האמינו איך בגלל מדבקה נוצרה פאניקה. והיו כאלה שממש כעסו עלי שאני מפונקת שבכלל פרסמתי פוסט כזה, ושהמדינה שלנו בוערת וחייבים לבדוק ולחשוד בכולם.

"אני חושבת שהבעיה היא לא בבידוק הבטחוני, ושכמובן חשוב שכולנו נעבור בשיקוף. הבעיה מתחילה שמתעוררת גזענות וחשדנות יתר ברגע שיש לך איזשהו סממן בערבית, בין אם זה כיתוב, ספר, קעקוע, או בת זוג. ישר יחשדו בך, יעכבו אותך, ויסתכלו עלייך שונה. יתנו לך להרגיש שאת לא חלק מהעם הזה. כואב לי שככה הציבור הערבי חי ומרגיש".

טל מספרת לוואלה תיירות, שדרך התגובות בפוסט שהיא העלתה, היו מי שתייגו את הילה כהן - המעצבת של המדבקה. "ככה גם גיליתי את הסיפור שלה", היא אומרת. לדבריה, הילה היא נכדה לסבתא שמקורה בתימן והיא דוברת ערבית - והרעיון שלה בכלל היה לחבר בין שפות ותרבויות, ולמצוא חיבורים איפה שזה בלתי צפוי. "כיהודייה ממוצא תימני עם סבתא דוברת ערבית, חבל לי מאוד שהדור שלנו ויתר על השפה הזאת, שהיא גם חלק מהזהות שלנו", כתבה הילה ואילו טל מרגישה שהיא מזדהה עם כל מילה של יוצרת המדבקה. "גם אני ממוצא מזרחי (כורדיסטן, מרוקו ופרס). גם הסבים והסבתות שלי דיברו ערבית ואני לגמרי לוקחת איתי את הזהות הזאת כחלק ממני ומהדרך שלי. השפה הערבית, המוזיקה הערבית, המזרחיות.

"אז המדבקה שבכלל מוצאה יהודי, ישר קוטלגה כאחת שהיא אויבת, וכאן הבעייתיות בעיניי - מלא דעות קדומות וחוסר הקשבה. לא בא לי לשפוט את כל החרדה שהתעוררה כאן, במיוחד אחרי ה-7.10, אבל אני מקווה שנצליח להכיל את המגוון הרחב של התרבויות שיש כאן, ולהבין שצריכים תיקון עמוק לכל הטראומות שהצטברו כאן".