וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

"פצצת כספית ענקית" בשכבת הקרקע הקפואה באזור הארקטי מאיימת על העולם

5.9.2024 / 0:06

מחקר של אוניברסיטת דרום קליפורניה קובע: הקרקע הקפואה (קפאת עד) באזור הארקטי ממשיכה להפשיר והיא מסתירה בה כימיקלים מסוכנים שעלולים לאיים על ביטחונם של כולנו

אנטארקטיקה - שנה על הקרח/Antarctica- A Year on Ice Teaser Trailer

העולם כולו קיבל התרעה על ידי מומחים שמזהירים מפני "פצצת כספית ענקית" שעומדת להתפוצץ. מחקר חדש של מדענים מאוניברסיטת דרום קליפורניה - דורנסייף טוען כי אזור הנמצא עמוק בקרקע הקפואה באזור הארקטי (שנקראת גם קפאת עד) מסתיר בתוכו איום שמסכן את כולנו. בשורה התחתונה הם טוענים שיש "פצצת כספית ענקית" מתקתקת באזור הארקטי - בזמן שהעולם מתחמם בגלל שינויי האקלים וההתחממות הגלובלית, הכספית שהייתה בקפאת העד במשך אלפי שנים מאיימת להשתחרר לסביבה, ועלולה לגרום להרס אצל חיות הבר וגם לפגוע בחיי אדם.

הקבוצה, בהובלת פרופסור ג'וש ווסט, מומחה למדעי כדור הארץ ולימודי הסביבה, לקחה דגימות משלושת המטרים העליונים של הקרקע הקפואה בנהר יוקון. בעזרת השוואה לנתוני לוויין, הם מצאו כי משתחררות כמויות משמעותיות של כספית, בזמן שגדות הנהר נשחקות. הדו"ח שלהם מסביר כי למרות שהכספית הנפלטת מהפשרת הקרקע הקפואה אינה מהווה איום אקוטי כיום, השפעותיה מצטברות עם הזמן, והחשיפה אליה עולה ככל שהמתכת מצטברת בשרשרת המזון, בעיקר דרך דיג וציד אותו צורכים בני אדם באופן יומיומי.

המומחים מזהירים: "יכול להיות שיש פצצת כספית ענקית באזור הארקטי הממתינה להתפוצצות. בשל האופן שבו הוא מתנהג כימית, חלק גדול מזיהום הכספית מגיע לאזור הארקטי. קפאת העד צברה בתוכה כל כך הרבה כספית - עד שיש שם יותר כספית מאשר באוקיינוסים, הקרקעות, האוויר והביוספרה ביחד".

עוד השלכות של ההתחממות הגלובלית
"מערבולת העל" של אנטארקטיקה עלולה לשים קץ לאנושות

"זרם הגולף יקרוס ויקפיא חצי מכדור הארץ בשנה הבאה"


"הנהרות, כמו היוקון, קוברים מחדש כמות ניכרת מהכספית. כדי להבין באמת את גודל האיום שהכספית מהווה, עלינו להבין גם את תהליכי השחיקה וגם את תהליכי הקבורה מחדש" מסבירים החוקרים בהצהרה מיוחדת, "עשורים של חשיפה, במיוחד עם עלייה ברמות ככל שמשתחררת יותר כספית, עשויה לגבות מחיר עצום מהסביבה ומהבריאות של המתגוררים באזורים האלה".

הם גם מסבירים כיצד הכספית נספגת על ידי צמחים שלאחר מכן מתים והופכים לחלק מהאדמה - מה שהופך את אפיקי הנהר הנשחקים העשויים מהאדמה למסוכנים מאוד לבני אדם. לסיכום, באתר המדעי iflscience מסבירים שהחוקרים מצאו שהכספית מקפאת העד עלולה להוות איום סביבתי ובריאותי על לא פחות מ-5 מיליון האנשים החיים באזור הארקטי.

עוד בוואלה

הצטרפו לוואלה פייבר ותהנו מאינטרנט וטלוויזיה במחיר שלא הכרתם

לכתבה המלאה

מה הבעיה בכלל עם כספית?

כספית היא מתכת שהופכת לנוזל בטמפרטורת החדר, בגלל נקודת ההתכה הנמוכה מאוד שלה. היא יסוד רעיל מאוד, שפועל כרעלן עצבי על ידי קשירה ועיכוב תפקודם של אנזימים וחלבונים קריטיים לתפקוד תאי עצב.

חוקרים במכון דווידסון למדע מסבירים שכספית היא יסוד כימי המצוי בסלעים וכן בפחם ובקרקע. בטבע מופיעה הכספית בכמה צורות: תרכובות אורגניות (למשל מתיל-כספית) הנוצרות בתגובה עם פחמן; כספית מתכתית; תרכובות אי-אורגניות. הבעיה נוצרת כשכספית משתחררת מהסלעים ומזהמת את הקרקע ואת המים. התהליך הזה מתרחש הן בצורה טבעית והן בעקבות תהליכים תעשייתיים כמו שרפת פחם, דלק ועץ ושרפת פסולת המכילה כספית. גם שפכים תעשייתיים שמזהמים את הסביבה עלולים להכיל כספית. כשהכספית משתחררת לאוויר היא חוזרת לקרקע בטיפות גשם ובגרגרי אבק או שוקעת ישירות מן האוויר.

המקור העיקרי לחשיפה לכספית בבני אדם הוא אכילת דגים ופירות ים. מיקרואורגניזמים במקווי המים הופכים את הכספית לצורתה הרעילה, מתיל-כספית. כשדגים ניזונים ממיקרואורגניזמים אלה, התרכובת מתיל-כספית נקשרת לחלבונים שברקמות הדג ומצטברת שם. כיום מוצאים כמעט בכל הדגים לפחות שרידים של מתיל-כספית. בדגים מסוימים מצטברות כמויות כספית גדולות במיוחד. אלה הם בעיקר דגים גדולים שמשך חייהם ארוך יותר, וכן דגים טורפים הממוקמים גבוה בשרשרת המזון. כשבני אדם אוכלים מזון המכיל מתיל-כספית, היא נספגת במהירות ויכולה להישאר בגוף קרוב ל-44 יום.

מה הסכנות בחשיפה לכספית? כספית היא נוירו-טוקסין, כלומר רעילה בעיקר למערכת העצבים. חשיפה לרמות גבוהות של כספית עלולה להזיק למוח, לכליות, לריאות ולמערכת החיסון של אנשים בני כל הגילים. רמות גבוהות של מתיל-כספית בדמם של עוברים וילדים רכים עלולות לפגוע בהתפתחות מערכת העצבים ולגרום לפגיעה ביכולות הקוגניטיביות.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    3
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully