מלון בתוך חנות - איך לא חשבו על זה קודם! מלון "מוג'י" טוקיו הוא משהו שבין מקדש לערכי המותג הקמעונאי היפני הנושא את השם הזה, לבין מעבדה ליישום עקרונות העיצוב שלו והאיזון 'אנטי-מהמם' - 'אנטי-זול'. שיהיה מעוצב מספיק, אבל לא יותר מדי, "JUST RIGHT" כדברי מעצב העל היפני נאוטו פוקאסאווה, האחראי לרבים ממוצרי החברה.
למי שפגשו את המותג האיכותי-עכשווי-מינימליסטי הזה בשיטוטיהם בניו יורק, לונדון, פריז, או ברלין והתאהבו בו, או למי שפתוחים להתאהב, מעניק המותג מוג'י (MUJI) גם חוויה מלונאית, מסוג אחר. הכל, ברמת ארבעה כוכבים (שמרגישים אפילו יותר) ובמיקום הטוב ביותר, במרכז שכונת גינזה היוקרתית של רובע צ'ואו בטוקיו, במרחק הליכה מכל הטוב שמציע רובע זה של העיר בת כ-14 מיליון התושבים (במטרופולין טוקיו כ-38 מיליון).
עוד על טוקיו:
פרק 1: טוקיו, יפן: העיר ששמה את כל שאר היעדים בכיס הקטן, ובצדק
פרק 2: טוקיו הקלאסית: התמצית של יפן כולה
פרק 3: מה הופך אותה לכל כך מיוחדת? הדברים שתמצאו רק בטוקיו
"שיטוט בגינזה"
אין מיקום טוב מזה. במרחק מאות מטרים, לכל היותר, מצויות האטרקציות העיקריות של הרובע וגם תחנות הרכבת התחתית המרכזיות המקשרות לשכונות העיר, כולל אלה המשרתות את שדות התעופה הבינלאומיים של טוקיו - "נאריטה" (NARITA) או "האנדה" (HANEDA). כך, ממלון מוג'י, אפשר להסתדר ללא מוניות כלל. לחובבי הקניות, לא רק שמתאפשר להיכנס לחנות מותג הבית מהלובי, בשעות פתיחת החנות, אלא גם לצאת אל חנויות אחרות של מותגי על, כולן במרחק הליכה קצרה מהמלון. כך, למשל, גם לשתי חנויות של UNIQLO, כולל חנות הדגל העצומה שלו בת 12 הקומות וגם חנות מותג האחות ג'י-יו (GU).
היפנית שהתאהבה בישראל לאחר שצפתה בסדרה בנטפליקס
ממש בסמוך למלון, ניצבים גם בתי הכלבו הוותיקים, המהודרים והמפורסמים "מיטסוקושי" ו"מטסויה", קניונים כמו גינזה SIX המודרני ובוטיקים של מותגים ידועים, לצד אלה החדשים והייחודיים, שכולם מתחרים על תשומת הלב של התיירים והתושבים העוברים ושבים. שווה לנסות לא רק הרחובות הראשיים אלא גם את רשת הסמטאות הצרות החוצה את הרובע. יש אפילו כינוי יפני לפעילות הזו: "גין-בורה", שפירושו "שיטוט בגינזה".
זהו מקום שבו האסכולה הישנה וזו העולה מתערבבות זו בזו - מברים שנמנעים משילוט וממסעדות סושי ותיקות ועד לביסטרו בסגנון יפני שוקק לקוחות אופנתיים, קונדיטוריות דייפוקו, הממתק היפני המסורתי, אולמות ראווה של יצרני הבירה היפנים כמו "חווית סופר דריי" של אסאהי, של יצרני הרכב והאלקטרוניקה היפנים כמו "ניסאן קרוסינג", או סמוך "סוני פארק" (עדיין בשדרוג מאסיבי שמובטח שיסתיים ב-2024), מסעדות ראמן קטנות, חנויות המתמחות בשעונים או במכשירי כתיבה (חובה לבקר בחנות איטויה - Itoya על 12 קומותיה) ועוד. למשכימי קום, כבר לפנות בוקר מתעורר לחיים שוק הדגים הססגוני טסוקיג'י, 1.3 ק"מ בהליכה מישורית מהמלון. איסוף לאינספור טיולים מאורגנים נעשה מפתח חנות "מטסויה", כ-200 מטר מהמלון.
פחות הוא יותר
"מוג'י" הוא קיצור של "Mujirushi Ryohin", או בעברית, "מוצרי איכות שאינם ממותגים". בחברה שחרטה על דגלה חזון של מאה שנה ליצירת עולם טוב יותר וחותרת לחזרה לפשטות אומרים שהם מנסים שלא ליצור תחושה של "את המוצר הזה אני חייב", אלא של "זה יספק". מנסים תמיד לשכנע שהפשטות המאפיינת אותה נובעת מייעול של תהליך הייצור בין היתר כדי להציע את מוצריה במחיר סביר ולא מחתירה "סתמית" לעיצוב לשם עיצוב.
וכך, כביכול נגד הזרם המודרני, למותג שנולד ב-1980 עם 40 מוצרים וחנות ראשונה ברובע האופנה של טוקיו, אַאוֹיָאמַה, שלוש שנים אחר כך, יש היום מחזור של כ-3.8 מיליארד דולר, מיליוני מעריצים מושבעים ונכון ל-2023 למעלה מ-20 אלף עובדים ו-1,200 חנויות ב-32 מדינות ברחבי העולם, המציעות תחת קורת גג אחת למעלה מ-7,000 מוצרים בהם רהיטים וכלי בית, בגדים, כלי כתיבה, מזון, תמרוקים ומה לא. הגדולה בהם היא חנות הדגל ברובע היוקרה גינזה בטוקיו, בבנין שכולו מוג'י. שם, ב-2019, הוקם המלון הראשון והיחיד של החברה ביפן. למתעניינים, יש גם אתרי קמפינג של מוג'י, ויש לה חברת בנייה המקימה בתים ברוח מותג מוג'י.
בנאמנות קפדנית לפילוסופית המותג עצמו, מה שאין במלון מוג'י הוא לא פחות ממה שיש בו. אין בו יותר מדי צבע ואין בו יותר מדי קול ומי שחסרה לו מוזיקת מעליות מוזמן להתארח באכסנייה אחרת. שקט תהומי מאפיין גם את המסדרונות הארוכים והלובי שבקומה ה-6. שם ברוב הזמן דממה או לכל היותר צלילי המוזיקה השקטה מהסוג שמושמע בחנויות הרשת (אפשר להאזין בספוטיפיי, חפשו MUJI Hotel BGM).
כאן, בכלל, פחות הוא יותר. גם על הקירות בחדר אין תמונה, צילום או אלמנט קישוטי אחר. הדקורציה האופיינית של חדר כוללת מסך שטוח על קיר אחד. מדף ספרי אמנות על הקיר מולו. זהו. יש כמובן עשרות מוצרים בהם מציידים כל חדר, וכולם פריטים ממדפי חנות הענק שמתחת. למי שרוצים לקנות אותם הביתה, יש רשימה מסודרת של האינוונטר, עם צילום זעיר של כל אייטם. האורחים מוזמנים לקחת ללא תשלום כל מיני פריטים כמו מסרק מבמבוק, משחת שיניים ומברשת שיניים, קרם לחות לידיים. הם מתבקשים להשאיר פריטים אחרים כמו ראי מתקפל, או הפיג'מות. אלבום העיצוב הצילומי של מוג'י בפורמט אובר-סייז ומינימום טקסט, קומקום (בעיצוב נאוטו פוקאסאווה, שעובד עם מוג'י) מכשיר הכנת קפה. כוסות וכו'.
מערכת הגוונים כאן כוללת שחור, לבן ועץ בהיר או כהה. צבעי אדמה מבצבצים פה ושם. בחדר האוכל גם לוחות ברזל חלוד השתלבו בהרמוניה. האבנים שמאחורי דלפק הקבלה נלקחו מריצוף דרכים עתיקות שחצו את טוקיו לפני מאה שנה ולעיצוב הפנים השתמשו בחומרים שמוחזרו מאניות טרופות. זה מלון יחיד של החברה ביפן, ואחד משלושה מלונות כאלה בעולם, השניים האחרים בכלל בסין, בעיר הנמל סנג'ן ובבייג'ין, סמוך לכיכר טיין-אן-מן.
הכל מוקפד סדר וניקיון ובאיפוק מחושב ומתחשב. הקול היחיד שחודר את קירות החדר ספון העץ הוא הלחש-רחש של מערכת מיזוג האויר העוצמתית. עניין חיוני באי המאופיין בקיץ חם מאד ולח מאוד. המעליות המהירות עולות-יורדות בנהמה חרישית. אין בריכה, אין חדר כושר. אבל בקומת הלובי המשותפת, שם נגמרת החנות שלמטה ומתחיל המלון שמעל, יש מוזיאון קטנטן עם תצוגות מתחלפות יש סטודיו ("אטלייה") כולל "סלון" בו ניתנות הרצאות וכן קפה-בר. המלון מאכלס את הקומות 10-6 בחציו העליון של הבניין בו חנות הדגל של מוג'י תופסת את קומות 5-1. למלון אפשר להיכנס דרך החנות, או ישירות דרך הכניסה הנפרדת מהסמטה האחורית הכל-כך יפנית, עם אינספור מסעדות קטנות (כולל, אל תחמיצו את בר-"מוד" (Walk In Bar Mod), בר עמידה קטנטן אבל מצויד היטב של אולי שניים וחצי מ"ר שמתאים לפני או אחרי סושי, ומסעדה קטנטונת דו-קומתית עם הספגטי היפני הטוב ביותר בעיר - סניף של ספג'ירו (Spajiro) לערב של קולינריה אלטרנטיבית לסושי.
השמש עולה מוקדם מאד בקיץ היפני. ב-04:00 כבר אור. היום חם. מאוד. גשם של טיפות גדולות יורד לפרקים ואז כולם, אבל כולם, שולפים מטריות מאי שם. במלון מציידים את האורחים במטריות להשאלה. שם בלובי שלצד דלפק הקבלה, המסעדה הקטנה ("ווה" שמה העתיק ביותר של יפן, שהיום משתמשים בו לבטא "הרמוניה"). בין 10:00-07:30 גם מוגשת בה ארוחת הבוקר האופציונלית, בגרסה יפנית או מערבית. לפנות ערב מתרחשת שם קבלת פנים לאורחים עם מתאבנים ויין מסוגים שונים ולא רעים בכלל, והכל על חשבון הבית. במרתף החנות שמתחת, יש גם מוג'י דיינר, לארוחות צוהריים או ערב מערביות (ובמחיר שווה לכל נפש), למי שמתחיל להרגיש קצת מינון יתר של אוכל יפני.
ביפן תישן כיפני
למלון מוג'י טוקיו יש 79 חדרים בסך הכל, בתשעה סוגים. רובם קטנים עד קטנטנים, בתצורות שונות. הקווים ישרים. הצליחו לרבע גם את אהיל מנורת העמידה. החדר שלי שבקומה העשירית היה צר, ארוך ועם תקרה גבוהה שמקלה על תחושת הקלסטרופוביה. אבל, הקונפיגורציה לא מותירה אופציות רבות לחלון שממוקם באופן לא נגיש מעל המיטה. צר זה אומר 2.5 מטר או פחות, כלומר רוחב המיטה. כלומר לא בדיוק מיטה אלא מזרון או מעין פוטון, המונח על במת עץ בגובה של כ-20 סנטימטרים. קצת קשה לעלות עליו, קצת קשה לקום ממנו. למי אכפת.
ביפן ישנתי כיפני, בפיג'מת הכותנה הכחולה כהה של מוג'י שהמתינה לי בארון (ושמבקשים במפורש לא לרדת בה ללובי). הפוטון-מזרון המדובר נוח ברמת על, השמיכה הכריות והמצעים הלבנים כמו החדר כולו נקיים ברמת על, מדיפים ניחוח ניקיון קיצוני וכך גם ישנתי ברמת על. זה לא מקרי, החברה אומרת שננקטה תשומת לב רבה, "כדי להבטיח שהחדר יחדש את גופם ורוחם של המטיילים וכי המזרנים מבוססים על מחקר שינה ויציבה, המגבות רחצה עדינות למגע והתאורה נועדה להנחות את האורחים לשינה טבעית. אלה "חללים שהוקמו כדי להציע רגיעה יוצאת דופן", מבטיחים במוג'י. העישון אסור והאופציה היחידה למי שעדיין דבק בהרגל הנפסד הוא בתוך מוג'י-כיס (MUJI POCKET) חדר עישון בתוך חדר מכונות השתייה בקומת הלובי. זאת, כי בטוקיו גם ברחוב אסור לעשן למעט בתאים סגורים שהוצבו לצורך כך.
שטיפת אחוריים ואיברים מוצנעים בלחיצת כפתור
ברקע ההקפדה על החוויה הטבעית יש את הטכנולוגיה. היא נוכחת, ועוד איך, גם אם לא בגרסאות הכי הכי עדכניות, אבל ברקע. כך למשל אינטרנט אלחוטי חינם, 2.4 GHz) ברחבי המלון ובחדר. הטאבלט שהמתין על השולחן שולט במיזוג, בפתיחת וסגירת הווילון האטום כדי לאפשר החשכת החדר גם ביום. אין טלפון. גם שיחה עם הקבלה ובמידת הצורך גם עם העולם החיצון, נעשית דרך הטאבלט. יש שקעים בשפע, גם למוצרי חשמל (שביפן צורתם כצורת השקע האמריקאי) וגם ל-USB. ויש עוד: יש רמקול קיר גדול (של מוג'י, איך לא?) אליו אפשר להתחבר בבלוטות' מהטלפון או הטאבלט שלכם. יש מסנן אוויר ויש מטהר אוויר ארומטי מואר, הפולט אדי מים וברצינות תהומית יציעו לכם עבורו במהלך הצ'ק-אין אמפולה זעירה בניחוח ברוש או אשכולית, לבחירתכם.
ביפן קדמה טכנולוגית ואלקטרוניקה לא מתנגשות בזן. הן משלימות אותו. כך למשל, הכרטיס הדק לפתיחת החדר, הפעלת המעלית וכניסה למלון אחרי חצות, והעשוי כביכול מעץ פורניר, טומן מן הסתם בחובו את השבב הנדרש, סוללת המקלחת משוכללת, המים הניגרים נעלמים לאיזו תעלה נסתרת וגולת הכותרת של חדר השירותים היא האסלה החשמלית-אלקטרונית של "טוטו", הכוללת מושב מחומם ושטיפת אחוריים ואיברים מוצנעים אחרים במים חמימים, והכל בלחיצת כפתור, משהו שביפן הוא כבר סטנדרט בכל בית הנבנה בשנים האחרונות.
עזבו שירותים. להבדיל אלפי הבדלות, בסוף זה השירות. השירות האנושי של מלון "מוג'י" מצטיין בצוות רתום לעבודה שעושה את המוטל עליו במסירות, במקצועיות והכל חרישית, בלי להפריע, ואם צריך לומר משהו אז כמעט בלחש, כמתחייב מהמותג ובכלל, מהתרבות היפנית.
למרות שעכשיו מחוץ לעונה ביפן, במלון אומרים כי הוא בתפוסה מלאה כמעט עד חודש דצמבר. עם זאת בבדיקה ברשת נראה כי בכל זאת ניתן להשיג חדרים ספורים תוך גמישות בתאריכים. המחירים בדילים: 1,193 שקל ללילה לזוג, כולל מיסים ועמלות או 1,335 שקל עם ארוחת בוקר כלולה - לשניים.
כמה דברים לזכותה של טוקיו מעבר למלון עצמו. ראשית, בניגוד לסטיגמה - בשל חולשת הין שאיבד מחצית מערכו מול השקל מאז 2012, נכון ל-2024 יפן אינה יקרה למטייל הישראלי. באספקטים רבים לתייר טוקיו זולה הרבה יותר מירושלים, מחיריה ברוב הקטגוריות (מלון, תחבורה, בידור) הינם כחצי מאלה של ניו יורק ואפשר למצוא טיסה ישירה אליה באל על ב-998 דולר (שגם חוסכת וחותכת בכ-10 שעות חלופה של קונקשן באירופה). שנית, בניגוד לעבר, היום עם איפון ביד וגוגל מפות פתוח, לא קשה לנווט בה, כולל תוך שימוש ברשת הרכבות התחתיות המסועפת שלה. שלישית, דומה שאיש לא שמע כאן על הסכסוך ממנו אתם בורחים להינפש קצת ואיש לא יטריד אתכם בקשר אליו, ובכלל, טוקיו נחשבת העיר הבטוחה בעולם, ביום ובלילה, למטייל ולמטיילת, גם סולו.
סיונארה.
הכותב לא היה אורח של אף גורם תיירות או בעל אינטרס אחר.