אנשי שבט הפורה מפפואה גינאה החדשה נהגו לאכול את בני משפחתם המתים כאקט של אבל ופרידה. עם השנים, חוקרים מצאו קשר בין מסורת זו למחלה מסתורית וחשוכת מרפא שהשאירה את השבט כמעט ללא נשים.
אנשי שבט הפורה חיים במחוז אוקאפה - ועד שנת 1960 נהגו לאכול זה את זה לאחר המוות. למעשה להיאכל ע"י קרובי משפחתך היה נחשב לכבוד גדול. לפני מותם יכלו אנשי השבט לקבוע האם הם מיועדים לאכילה - כפי שאצלנו נהוג לתרום איברים, אך רוב אנשי שבט הפורה נתנו את הסכמתם לכך שיספקו סעודה טעימה לבני משפחתם ביום מן הימים.
לרוע המזל, בשנות ה-50 החלה להתפשט בקרב אנשי השבט המחלה הנוירולוגית הקטלנית "קורו". האנתרופולוגית שירלי לינדנבאום גילתה קשר בין מסורת הקניבליזם הטקסית של אנשי הפורה לבין התפשטות המחלה המסתורית.
השבט היה מבודד יחסית משאר העולם עד שנות ה-30, אך בשיאה של המגיפה בשנות ה-50 הוא משך את תשומת לבם של חוקרים מרחבי העולם שניסו לגלות פרטים על המחלה. לאחר ששללו מזהמים, החוקרים שיערו שהמחלה עשויה להיות גנטית - עד שגילו כי הקורו הופץ דרך טקסי האבל של אנשי הפורה. "שאלנו אותם 'מה עשיתם עם הגופות?'", אמרה לינדנבאום ל-Daily Star, "הם ענו 'אכלנו אותם!', אז חקרנו והגענו למסקנה שזה מה שלמעשה גרם להם לחלות".
קורו (Kuru) הוא מצב נוירולוגי חשוך מרפא וקטלני הגורם לרעידות ולכיבוי של מערכת העצבים. המחלה הפריונית הנדירה מועברת באמצעות אכילת מוח אנושי - ובעיקר תאי עצב במוח ובחוט השדרה. המחלה גורמת בתחילה לשינוי מסוים בהתנהגות אשר ילווה בתוך פחות משנה בשיטיון (דמנציה) וירידה בתפקוד המנטלי, עוויתות ורעידות ועד שיתוקים באזורים שונים ואובדן הכרה. החולה צפוי למות בתוך כשנה מאז חלה במחלה. אנשי הפורה שהיו במרכז ההתפרצות קראו לה "קורו" - שמשמעותו בשפתם "רעד" - מכיוון שאנשים איבדו שליטה על הגפיים ותפקודי הגוף שלהם ורעדו עד מותם.
מחלת קורו נגרמת על ידי פריון, קיפול פגום של חלבון שמנגנוני התא מתקשים לפרק. זאת בדומה למחלת קרויצפלד-יעקב. ההסבר הסביר ביותר להתפשטות המחלה הוא שבשלב מסוים אדם הסובל מפריון שהתרחש באופן אקראי, כמו מחלת קרויצפלד-יעקב, מת והרקמה הנגועה נאכלה בידי שאר אנשי השבט.
במחקר נמצא כי המחלה גרמה למותם של כעשרה אחוזים מבני השבט ואפיין אותה במיוחד אחוז התחלואה הגבוה לאין שיעור אצל ילדים ונשים, יחסית לתחלואה אצל גברים שאצלם היא כמעט ולא הייתה קיימת. נתון זה נבע מהעובדה שהגוף חולק ונאכל בצורה פולחנית על פי האמונה המקומית, כאשר רקמות מסוימות הלכו לקרובי משפחה מסוימים. הנשים והילדים נפגעו בצורה הקשה ביותר מהמחלה - מכיוון שהם קיבלו לאכול את המוח וחוט השדרה במחשבה שאכילת המוח תטיב עימם - ובהם היו מרוכזים הפריוניים. "בנוסף, רק הנשים אכלו נשים אחרות, את האחיות והגיסות שלהן. הן התאבלו עליהן בזמן שאכלו אותן. זה היה אישה לאישה, הפגנת אמפתיה", הסבירה לינדבאום.
עוד בנושא:
שבט הקניבלים שאוכל שודדים בתור עונש - מלבד את איבר המין שלהם
הצצה נדירה לשבט הנידח בו נהוג לאכול את בני המשפחה
החוקרת האוסטרלית שמתגוררת בארה"ב הסבירה שאנשי הפורה אכלו "את כל חלקי הגוף מלבד אחד". היא אמרה: "כל חלקי הגוף נאכלו, מלבד כיס המרה - שהיה עבורם מר מדי".
"בדרך כלל אנחנו רואים בקניבליזם אקט של לחימה באנשים ואז אכילתם. זה בכלל לא היה ככה אצלם. אם לא רצית שהמשפחה שלך תאכל אותך, יכלת להגיד את זה לפני מותך. רובם כן רצו שיאכלו אותם, כי הם אמרו: 'אנחנו לא רוצים שהתולעים יאכלו את הגוף שלנו'. זה היה מאוד מעניין לגלות פרטים על מסורת צריכת קרוביהם".
מגיפת הקורו התמעטה כשהבינו שהיא מופצת באמצעות קניבליזם וחברי השבט הוציאו את הטקס המסורתי מחוץ לחוק. לינדנבאום דירבנה את אנשי הפורה להפסיק לאכול את מתיהם ושמרה איתם על קשר גם בתום המחקר שלה. "עדיין יש לי חברים מהתקופה שלי עם אנשי הפורה", סיפרה לינדבאום, "חלקם אפילו שולחים לי מיילים מדי פעם".