איזה חמודים! תיעוד נדיר של חתול ביצות עם גורים לאור יום

איתי נוסע כל יום מהוד השרון דרך הירקון. "מדי פעם אני רואה חיות בר - חזירים תנים, הפעם להפתעתי ראיתי לראשונה בחיי חתול ביצות באחד השבילים ליד הירקון. הוא עמד במרכז ציר הכורכר עם 3 גורים. הוצאתי מיד את הטלפון הייתי חייב לתעד אותם. המתנתי עד שהם נכנסו לשיחים ורק אז המשכתי לנסוע. דיווחתי ישר לרשות הטבע והגנים", הוא מספר.

דותן רותם אקולוג שטחים פתוחים ברשות הטבע והגנים מספר על חתול הביצות שהוא מהיפים שבחתולי ארצנו. "חתול הביצה הוא דוגמה יפה להמצאותה של ישראל על מפגש בין יבשות - דבר המאפשר מפגש של מיני בעלי חיים וצמחים מאזורים גיאוגרפים שונים במדינתנו הקטנה. מוצאו של חתול הביצות באסיה. הוא הסתגל לחיות בבתי גידול שונים ולמרות שמו הוא מאכלס גם בתי גידול יובשניים יותר. בישראל הוא מצוי סביב מקווי מים טבעיים ומלאכותיים, לאורך נחלים, מעט בחורש ובשטחי חקלאות מושקים. חתול הביצה ניזון על מכרסמים עופות ואף ארנבות. במקווי מים הוא יודע לצוד דגים מהגדה והוא שחיין מעולה".

לדבריו של רותם, התיעוד של חתול הביצות באזור הירקון היא בעלת משמעות גדולה לשמירת הטבע של ישראל. "בשמירת טבע אנחנו מכוונים לשמירה על אוכלוסיות חיוניות של בעלי חיים שונים", הוא אומר. "ישובים תשתיות ואזורים מפותחים אחרים יוצרים בידוד של אזורי המחייה הטבעיים של בעלי חיים. לשם שמירה על קשר בין האוכלוסיות יש חשיבות רבה לביסוס של מסדרונות אקולוגיים, מערך הדומה לכבישים המקשרים את הישובים שלנו, רק שכאן מדובר על רצף של שטחים פתוחים המאפשרים מעבר של בעלי חיים ממקום למקום. בשנים האחרונות עומלים בישראל על ביסוס של מסדרונות אקולוגיים בכל רחבי הארץ. אזור המרכז של ישראל הוא מהצפופים בעולם המערבי והתצפית במשפחת חתולי ביצה במרכז ההומה של ישראל מעודדת מאוד ומצביעה בין השאר על הקישוריות שעדין נשמרת בין חלקי הארץ השונים. יש חשיבות רבה לשמירה על רצף השטחים הפתוחים המשמשים גם אותנו בני האדם לטיול ונופש בחיק הטבע. בנוסף הימצאותו של חתול הביצה הניזון בעיקר מטרף, מצביעה גם על איכותה של המערכת האקולוגית בגן הלאומי ירקון שהשתפרה לאחר מאמצי שימור ושיפור במשך השנים, המאפשרת את קיומו של מין עדין ומלכותי זה".

אלון רייכמן פקח רשות הטבע והגנים שחוקר את הנושא, מוסיף שהחתול ביצות פעיל גם ביום, אך ביום הם נוטים להיות פעילים יותר בסבך או בקרבת צמחיה, ולכן לרוב יותר קשה לראות אותם ביום. "בארץ הם פעילים בעיקר בקרבת בתי גידול לחים בשל כמות ועושר המזון בבתי גידול אלו (באזורים פחות יובשניים ויותר עשירים במזון, כמו בהודו הם חיים גם ביערות ולכן נקראים באנגלית חתול הג'ונגלים)", הוא אומר. "כיום אפשר לראות אותם גם באזורים חקלאים שעשירים בטרף. תחומי המחייה שלהם קטנים אך יכולים לעבור מרחקים גדולים כאשר מהגרים לאזור חדש. פרט שסימנו בבטיחה עבר לעמק הירדן במרחק של 24 ק"מ. בשל צימצום בתי הגידול הלחים בישראל ועקב קיטוע, חתולי הביצות נעלמו מחלק מהאזורים בישראל. גם במקומות שהם נראים באזורים חקלאיים הם זקוקים לשטחים טבעיים בסמוך. שמירה על מסדרונות אקולוגים תאפשר להם לאכלס מחדש אזורים שמהם נעלמו, או שהאוכלוסייה בהם הצטמצמה".

ברשות הטבע והגנים מוסיפים, שהאזור הצפוף ביותר בישראל בהם חיים חתולי ביצה הוא עמק החולה - שם יש עשרות פרטים. בבטיחה וסביב הכנרת הצפיפות נמוכה. לאורך הירדן התחתון וסביב בריכות הדגים האוכלוסייה יחסית גדולה. ההערכה שבישראל חיים כ-600 פרטים.