ישראלים רבים יטוסו הקיץ ליוון, כמו כל שנה. וכשאנחנו מגיעים לארץ זרה מיד עולה השאלה - כמה טיפ (תשר) נהוג להשאיר? אז לכל מדינה חוקים משלה, וליוון יש נוהג משלה.
אבל קודם קצת היסטוריה. לעניין התשר יש היסטוריה רחוקה, ששורשיה נעוצים עוד בתקופה הרומית, אך התופעה קיבלה תנופה במאות ה-19-18 בטרקליני בתי האמידים בבריטניה - שם היה נהוג להצמיד משרת/"עוזר אישי" (Butler) לכל אורח ועם סיום הביקור היה מקובל להשאיר סכום כסף עבור השירות האישי.
בשלב מסוים באזור אנדלוסיה שבספרד, החלו הסועדים במסעדות להניח כסף בצלוחית קטנה במרכז השולחן, ולהוסיף ולגרוע ממנה מטבעות בהתאם לאיכות השירות. בצורה זו עודדו את המלצר לתת שירות טוב יותר.
במזרח התיכון רווח בעיקר עניין הבקשיש, שהוא סוג של תשלום לקבלת יחס מועדף כמעט בכל תחום (מלצרים, סבלים, עורכי דין ופקידי ממשלה). לבקשיש היתה תכלית אחת - להשיג את המיטב בדרך הקצרה והנוחה למשתמש.
נהוג לתת תשר כמעט לכל נותני השירותים
מנהג התשר מקובל כמעט בכל העולם, ומגוון מקבלי התשר וכללי התשלום משתנים ממדינה למדינה. ישנם מקומות בעולם שבהם התשר הוא בעצם שכר העבודה, ויש מקומות שהתשלום הוא תוספת לשכר.
בעקרון, ניתן ונהוג לתת תשר כמעט לכל נותני השירותים - מלצרים, שליחי פיצה, ברמנים, רבנים ומוהלים, ספרים, פועלי ניקיון, נהגי מוניות ואפילו מלצרים באולם חתונות. התשר עשה לו כנפיים והפך לחלק בלתי נפרד מחייהם ושכרם של נותני השירותים הקטנים.
טיפ עולמי: כמה כסף באמת צריך להשאיר במסעדות בכל מדינה בעולם?
אז מה נהוג ביוון?
בעבר היה נהוג להשאיר טיפים "נדיבים" (10-5 אחוזים), אולם בגלל המצב הכלכלי הקשה כיום משאירים היוונים כמיטב יכולתם ומסתפקים בכך.
משכורת בסיס ביוון אחרי מסים וביטוחים היא 700-500 אירו ושכר המינימום 683 אירו, ולכן כל אירו הוא בעל משקל רב בשכר. גם נטל המסים הוא גבוה - רק המע"מ הוא 24 אחוזים ולזאת יש להוסיף את המסים והביטוחים.
איך לנהוג כתייר?
מכיוון שהתייר הוא שגריר של מדינתו, יהיה תמיד נכון להיות נדיב, כי אנחנו עם נדיב לב. זכרו - טיפ הוא קצת מעבר לכסף. זהו סוג של תודה על מה שקיבלת, ולכן ההמלצה שלי - השאירו טיפ כמקובל בארץ שממנה באתם (בישראל 15-12 אחוזים).
דוגמאות: למנקה במלון - השאירו על השולחן בחדר 10 אירו, למוביל המזוודות - 1 אירו לכל מזוודה, לנהג המונית - עגלו את החשבון למעלה, גם למלצר הקבוע המשרת אתכם במלון במשך 3 ימים בארוחת הבוקר - השאירו בבוקר האחרון 5 אירו וקניתם את עולמכם.
ולסיום, משפט אחד שנחרט בזכרוני מתוך הספר "זורבה היווני": "הדרך היחידה להצלת נפשך, היא המאבק להצלת האחר" (ניקוס קאזאנצאקיס).
אמנון גופר הוא מורה דרך ומדריך סיורים באתונה