החורף הגשום שהיה הביא לעלייה מטורפת בכמות האירוסים

טירוף של אירוסים: בעקבות הגשם הטוב שירד החורף, בספירת אירוס הגלבוע שהתקיימה החודש בהר ברקן נרשמה עלייה משמעותית בכמות האירוסים, הן במקבצי צמחי האירוס והן בכמות הפרחים, כך לפי רשות הטבע והגנים.

בשנים 2008-2009, חלה ירידה משמעותית בכמויות הצמחים של הפרח המרשים בהר ברקן וסביבתו, ככל הנראה בשל רצף שנים שחונות. השילוב של הגשמים המעטים ותוואי הקרקע - מסלע שלא אוגר הרבה מים, ככל הנראה הוביל לקריסת האוכלוסייה המקומית. מאז אותה תקופה, עוקבים ברשות באדיקות אחרי אוכלוסיית האירוסים בשיטות שונות.

השנה, ולאחר מספר שנים בהן התברכנו בחורפים גשומים במיוחד אנו עדים להתאוששות של האוכלוסייה וניתן להצביע על עלייה הדרגתית בכמות הצמחים והפרחים של אירוס הגלבוע בהר ברקן. הניטור השנתי מסייע לרשות להבין את הדינמיקה של אוכלוסיות צמחים שונות, ובייחוד חשוב עבור מינים בסכנת הכחדה כמות אירוס הגלבוע.

אקולוג מרחב גליל תחתון ברשות הטבע והגנים, רועי פדרמן: "בשנים האחרונות אנחנו מבצעים ספירה שיטתית של אירוס הגלבוע בהר ברקן ומאוד משמח לראות התאוששות של צמח מרשים זה, הנמצא בסכנת הכחדה. בייחוד משמח לראות את התאוששות אוכלוסיית אירוס הגלבוע בהר ברקן, לאחר שלפני כ-15 שנים חלה ירידה משמעותית בגודל אוכלוסייתו בכל החלק הצפון מערבי של הגלבוע. בשנים הבאות נמשיך לנטר ולעקוב אחרי אוכלוסייה זו על מנת להבין את הדינמיקה של האוכלוסייה, את הגורמים המשפיעים עליה ואת הפעולות שאנחנו יכולים לנקוט, על מנת לשמור על הצמח המרשים והייחודי הזה".

אירוס (או איריס) הגלבוע הוא ממשפחת אירוסי ההיכל והוא מין אנדמי לישראל. הוא זוהה לראשונה על הר הגלבוע בשנות ה-70 של המאה ה-19. הפרחים בצבע ארגמן-סגול ובמרכזם כתם כהה. גובהו של האירוס בין 50-35 סנטימטרים והוא מופיע בגושים, צומח בעיקר במדרונות סלעיים שטופי שמש. אירוס הגלבוע פורח בין החודשים מרץ-אפריל והיום ניתן לראותו בשטח בשיא תפארתו. בשל יופיו הרב, בעבר אירוס הגלבוע כמעט ונכחד מנופי הארץ בשל קטיף מוגזם. כיום, אירוס הגלבוע כמו שאר האירוסים השייכים לקבוצת אירוסי ההיכל הינו מין מוגן האסור לקטיפה.

המקום הטוב ביותר לטיול פריחה הוא בשביל האירוסים הממוקם בהר ברקן, שביל האירוסים מתפתל על מורדותיו הדרום-מזרחיים של פסגת ברקן, בתוואי שעולה בין האירוסים הנהדרים אל ראש ההר. על ההר מעבר לאירוסים תמצאו עוד מרבדי פריחה שובי עין של פשתה שעירה, נורית אסיה, דמומית ארץ-ישראלית, דרדר כחול, ועוד המון פרחים צבעוניים. מסלול ההליכה נמשך כ-400 מטרים נעימים על השביל, מומלץ להמשיך לפי השלטים עד המצפור, ומשם ניתן לחזור בשביל לחנייה או לרדת לחנייה נוספת סמוכה הממוקמת ליד הכביש, במידה והשארת שם רכב נוסף. ברשות הטבע והגנים מבקשים להזכיר לציבור הרחב ללכת רק על השבילים המסומנים, כדי להגן על האירוס מפני דריכות ורמיסה בשוגג, בעיקר של פרטים ללא פריחה שאינם בולטים בשטח.

לבאים מאזור המרכז: מצומת מגידו נוסעים בכביש 65 לכיוון צפון-מזרח ומגיעים לצומת הסרגל. בצומת פונים ימינה לכיוון דרום-מזרח (כביש התענכים, מספר 675) אל בית שאן ועמק יזרעאל המזרחי. בצומת נורית פונים דרומה (ימינה) אל הכביש הנופי של הגלבוע (כביש 667) ועוקבים אחר השלטים המכוונים אל חניון האירוסים.