המדבר העתיק ביותר על כדור הארץ: ביתם של שלדים, "פיות" וחיות שלא שותות

מדבר נמיב נקרא על שם מה שהוא, "אזור שאין בו כלום", בשפת הנאמה המקומית. במבט ראשון נראה שבאמת אין שם כלום וכי המדבר המשתרע על פני כ-1,600 ק"מ לאורך החוף המערבי של אפריקה - בין שלוש מדינות ממערב נמיביה ועד דרום מערב אנגולה, - הוא מהסביבות הכי יבשות, חוליות ובלתי מסבירות פנים על פני כדור הארץ . אולם למעשה, המדבר הזה רחוק מלהיות צחיח. לא רק שיש שם הרבה חיים - חלקם כל כך מיוחדים לאזור שאין למצוא אותם בשום מקום מחוץ לנמיב.

הנמיב הוא ביתם של אלפי מינים של בעלי חיים וצמחים - ועבור אחוז גבוה באופן מפתיע מהם, זה המקום היחיד שהם יכולים לקרוא לו בית. בין דיונות החול הגדולות ביותר על פני כדור הארץ, ניתן למצוא אוכלוסיית פילים מדבריים: עפרוני דיונות, שמצאו דרך לחיות בלי לשתות מים; חיפושיות מדבר נמיב, שהיכולת שלהן לקצור מים יש מאין משך את תשומת לבם של מדענים במשך עשרות שנים; והולויטשיה האייקוני, שתואר על ידי מנהל הגנים הבוטניים המלכותיים בקיו כ"צמח הנפלא ביותר אי פעם - אך גם המכוער ביותר".

בעוד שהנמיב רחוק מלהיות המדבר החולי והצחיח היחיד בעולם, הייחודיות שלו על פני המתחרים היא הזמן: "מכיוון שזו אחת המדבריות העתיקות בעולם, הדרך יוצאת הדופן שבה צמחים, בעלי חיים ואפילו אוכלוסיות אנושיות הסתגלו והתפתחו כדי לשרוד בו מרתקת", כתב כריס מקינטייר, מנכ"ל Expert Africa, ב-2007.

הגיל המדויק של המדבר הזה הוא עדיין נושא לויכוח - אבל אנחנו יודעים בוודאות שהוא בן 55 מיליון שנה לפחות. "העדות החד משמעית המוקדמת ביותר לתנאי מדבר בנמיב מסופקת על ידי דיונות מאובנים נרחבות הידועות בשם תצורת אבן החול צונדב", הסביר מדען השימור הנודע בריאן ג'ון הנטלי ב-2023. כדי להכניס את זה להקשר, נמיב עתיק לפחות פי 8 ממדבר סהרה. למעשה, הנמיב היה כבר מדבר כאשר בן דודו הגדול מהצפון היה עדיין עולם מפלצות ימי.

ללא קשר לגילו האמיתי של המדבר, הזמן שהוא זה שסייע לצמחים ולבעלי החיים המקומיים להסתגל לאקלים שבו הקרקע היציבה דלילה וכמות המשקעים השנתית עומדת על 2 מילימטרים בלבד. "הצחיחות הקיצונית של מדבר נמיב מציבה מגבלות חמורות על הישרדותם של רוב בעלי החוליות, במיוחד דו-חיים. עם זאת, זוחלים וציפורים רבים פיתחו הסתגלות מוצלחת לחיים במדבר", כתב הנטלי.

"הציפור הגדולה ביותר על פני כדור הארץ, היען הצפון אפריקאי, הייתה נפוצה בעבר בשולי נמיב, בעוד ששני חובתיים גדולים (חובת ריפל וחובת לודוויג) עדיין נמצאים במישורי החצץ ובשטחי העשב הבין-מונטניים של איונה", הוא ציין, "מיני יונקים כוללים עדרי נוודים של אנטילופות דלגן, ראם הצבי, זברה מצויה וזברת הרטמן, וקרניבורים כמו סוריקטה וצבועון הרעמה. הצבוע החום והברדלס נעים להם על פני שולי המדבר".

אם להאמין לפולקלור המקומי, דלגן וצבועים הם לא הדברים היחידים שקוראים לנמיב בית. את הנוף שעל פני דיונות החול החלודות ומישורי החצץ השטוחים הנמצאים יותר לפנים הארץ, מנקדים כתמי חול עגולים, הנעים מקוטר של כ-1.5 מטרים ועד לגודל של 25 מטרים, כשהם מוקפים במינים בודדים של דשא. הם נקראים "מעגלי פיות" - ולמרות שהמדע עדיין לא הוכיח סופית כיצד הם נוצרו, אנשי ההימבה המקומיים יודעים כבר מזמן את התשובה: אלו הם עקבות שהושארו במדבר על ידי האל מוקורו. עבור אחרים, המעגלים הללו נוצרו על ידי "עב"מים או פיות רוקדות בלילה", כך אמר ל-BBC היין שולץ, מ-Rostock Ritz Desert Lodge הממוקם ממש מחוץ לפארק הלאומי נמיב-נאוקלופט. אולם, כשזה מגיע להסברים לא על טבעיים, אף אחד מהם לא משכנע.

אחת ההשערות המוקדמות הייתה שהעשב במרכז הורעל על ידי שיח מקומי הנקרא Euphorbia damarana (מכונה גם "חלבלוב"). הצמח מת, כך טענה התיאוריה, והשאיר את האדמה במקום שבו הוא עמד כמקור רעיל מכדי לתמוך בצמחייה; טבעת הדשא שמסביב שרדה וסימנה את הגבול של המקום שעליו השפיע השיח. זו הייתה תיאוריה לא רעה, אבל היא התגלתה כשגויה. ב-2020, צוות מחקר עקב אחר עבודתו בת עשרות שנים של הבוטנאי שהציע זאת לראשונה, וחקר את האזורים שבהם צויין "החלבלוב" בשנות ה-70. התוצאות היו ברורות: "בהתבסס על תצפיות שדה מפורטות שלנו", סיכם סטפן גצין, חוקר במחלקה למידול מערכות אקולוגיות באוניברסיטת גטינגן, "עלינו לדחות את השערת החלבלוב".

עוד בנושא:
מי אחראי למעגלים המסתוריים באפריקה ואוסטרליה: חייזרים, פיות או דרקונים?

היו עוד 2 תיאוריות עיקשות בנושא: האחת שהצמחים מסדרים את עצמם בדפוסים הגיאומטריים כדי להתמודד עם המחסור במים באזור, והשניייה החליפה את יוצרי המעגלים מפיות - לטרמיטים. "שתי התיאוריות מוצגות בדרך כלל כסותרות זו את זו", ציין חואן בונאצ'לה, אז מרצה במחלקה למתמטיקה וסטטיסטיקה של אוניברסיטת סטרת'קליד, ב-2017. "אולם זה לא חייב להיות המצב", הוא אמר, "הממצאים שלנו מאגדים את שתי התיאוריות ומוצאים הסבר אפשרי ל'מעגלי הפיות'. הטרמיטים מסירים צמחייה על התלוליות שלהם כדי להגביר את הלחות, החיונית להישרדות החרקים בסביבות יבשות, ובכך יוצרים את הדיסק החשוף. הצמחייה מסביב לתל מנצלת את הצטברות המים הזו כדי לצמוח, וצמחייה גבוהה יותר זו יוצרת את המעגל. חזרה קבועה על התבנית נובעת ממושבות טרמיטים שונות המתחרות זו בזו".

אפילו לפשרה הזו יש מתנגדים: ממש בחודש שעבר, קבוצות יריבות של אקולוגים פרסמו הפרכות לרעיון שהטרמיטים עשויים להיות אשמים. לעת עתה, כך נראה, מדובר בתעלומה שמסרבת להיפתר.

לא רק פיות קיימות בנמיב. במקומות אחרים במדבר ניתן למצוא את מה שנקרא "חוף השלדים" - אם כי אולי עדיף היה לכם אם לא הייתם מוצאים אותו. הוא מוכר לבושמנים של הקויסאנים שחיים שם כ"הארץ שברא אלוהים בכעס" והנוף מלא במוות. "לפני חצייתנו לאזור של 16,300 קמ"ר של קו החוף המוגן, נאלצנו למסור את השמות והמידע שלנו - שמא לא נחזור משם לפני רדת הלילה", נזכרה ג'נה מרטין שהגיעה לתעד את המקום עבור ה-New York Times, "המדבר הצחיח הזה גרם להרבה מלחים, ספינות, מטוסים ובעלי חיים אומללים למצוא את מותם בטרם עת. הפגרים שלהם - כלים מחלידים, עצמות מולבנות מהשמש - הם כעת תזכורת גלויה לתנאים העוינים של המקום. זהו אזור בלתי מסביר פנים שבו כמעט שום דבר לא צומח ויש בו סכנות שופעות".

האזור כל כך מבשר רעות שהמגלה הפורטוגלי מהמאה ה-15, דיוגו קאו, כינה אותו "שערי הגיהנום". למלח כמוהו, השם התאים: לאורך החוף ניתן למצוא קרוב ל-1,000 ספינות טרופות, שגורלן המר נגזר עליהן על ידי הערפלים הכבדים שמתגלגלים מהאוקיינוס האטלנטי ומסתירים את החוף.

בלב המדבר מוצבים רמקולים המשמיעים מוזיקה בריפיט. אמיתי לגמרי. אנחנו מדברים על השיר אפריקה של להקת טוטו: "רציתי לתת לשיר את ההומאז' האולטימטיבי ולהציג פיזית את 'אפריקה' באפריקה", אמר האמן הנמיבי מקס סידנטוף וכך הוא עשה: אי שם בנמיב, הוא התקין מערכת סאונד עם שישה רמקולים ענקיים המחוברת לנגן MP3, שהוגדרה לנגן את הקלאסיקה מ-1982 בשידור חוזר - לנצח.

ניגון השיר מופעל על ידי סוללות סולאריות "כדי לשמור על טוטו לנצח נצחים", אמר ל-BBC בשנת 2019, "רוב חלקי המתקן נבחרו להיות עמידים ככל האפשר, אבל אני בטוח שהסביבה הקשה של המדבר תהרוס את המתקן בסופו של דבר".

כשזה יקרה, סביר להניח שלא נדע מכך. הרמקולים הותקנו במיקום מסתורי, ומעלים שאלה פילוסופית מעניינת: אם עץ נופל ביער ואף אחד לא שומע, האם הוא השמיע צליל? או במקרה שלנו - אם בלדת רוק מתנגנת בלופ במדבר בן 55 מיליון שנה ואף אחד לא שם כדי לשמוע אותה, האם היא אכן מתנגנת?

"יש נמיבים שאוהבים את זה, וחלק אומרים שזו כנראה התקנת הסאונד הגרועה ביותר בהיסטוריה", הודה סידנטוף, "אני חושב שזו מחמאה נהדרת".