"אל תבואו ל'דרום אדום'. זה הבית שלנו, הפעם אנחנו לא מזמינים"

"הכלניות חזרו, וגם 'דרום אדום'. אפשר לכתוב אין ספור קלישאות על דם ואדמה, על החזרה הצמיחה והפריחה. אבל ראיתי היום את השלטים שקק"ל שמו ביערות שלהם לכבוד דרום אדום, ביחד עם השירותים הכימים.

"אז במילה אחת 'לא', ובשתי מילים 'אל תבואו'.

"ולא בגלל שמסוכן כאן, למרות שעדיין נופלים כאן פצמ"רים מדי פעם, ולא בגלל שמפחיד כאן (וכן, ירי תותחים ומסוקים הוא מפחיד), וגם לא בגלל הכבישים ההרוסים, והקוליסים שהשאירו הטנקים בכל מקום. אל תבואו בגלל דרך ארץ. זה חבל ארץ שהתושבים שלו פליטים בארצם, שהישובים נטושים ושרופים, לעשות כאן פיקניק זה כמו לעשות מסיבה בבית של שכן שנמצא בטיפול נמרץ בבית חולים, זה לפלוש למקום שהמארחים אינם, שלא לדבר על כל אלו שלא יתאפקו ורק ירצו לראות את המיגונית, או את הבתים השרופים בקיבוצים, זה הבית שלנו, והפעם אנחנו לא מזמינים.

"בתמונה: שני ילדים וכלבה בימים שמחים יותר בשדה ליד הבית. תעשו טובה ותבואו לכאן רק אחרי שהם יחזרו הביתה".

את המילים הנ"ל כתב שלשום (שלישי) בר חפץ, חקלאי מקיבוץ נירים בעוטף עזה, בפוסט אישי לקראת אירועי "דרום אדום" שמתחילים מחר ובכל סופ"ש בחודש הקרוב. הרבה התלבטויות ושאלות נשאלו לגבי קיום "פסטיבל הכלניות", אולי האירוע הכי מוכר של האזור ואחד מאירועי התיירות הגדולים בארץ, שמושך אליו בשנה רגילה כמעט חצי מיליון מטיילים שבאים ליהנות מפריחת הכלניות, ועל הדרך גם לפרנס את העסקים באזור.

בר מבטא את רחשי ליבו, ולדבריו הוא ממש לא היחיד באזור שחושב שהשנה היה אפשר לוותר על אירועי הכלניות הפופולריים. למרות שבעמותת התיירות שקמה-בשור, המאגדת חמש מועצות אזוריות, החליטו להנמיך מעט את האש ואף הורידו את המילה "פסטיבל" מציון האירועים, כדי לא לשדר חגיגיות יתרה בעוד חטופינו וחיילנו בעזה, עדיין יש מי שצורם לו באזור לקבל את עמישראל בהמוניו, בדרכים, בכבישים, בניסיון להיכנס לבתים שעברו חורבן ולהציץ.

"אני חושב שבסך הכל מדובר בכוונות טובות", אומר בר בשיחה עם וואלה! תיירות, "אבל עמותת התיירות שייכת לחמש מועצות אזוריות, וככל הידוע לי יש מועצה אחת שלא רצתה שזה (האירוע - ז.ר) יקרה. המחשבה חיובית כדי להראות שיש חיים וגם לתת לעסקים להתפרנס, אני מבין. ואומרים שזה יהיה במקומות רחוקים ובאווירה אחרת, אבל כולנו מכירים את עם ישראל, שיגיע לכאם עם הג'יפים ורכבי 4X4 שלו. אז הוא לא יסע וינסה לראות בתים שרופים? יש פה ישובים על הגדר שכל התושבים עדיין מפונים, יש אנשים חטופים שלא חזרו הביתה וזה נראה לאנשים פה די מוזר. אני לא בא לריב עם אנשים שחושבים אחרת, אבל אני יודע שאני לא במיעוט. גם אם יש פה רק 40 אחוזים שחושבים שהכל זוועה מבחינתם, זה קצת לתקוע לאנשים אצבע בעין. אני לא במיעוט וזה גם לא משנה, אם יש פה מישהו מסעד או מנירים שרוצה להביא אורחים - בכיף. אבל בתור קק"ל או בתור משהו ממסדי - היה אפשר לעצור שנה אחת ולומר - לכו לראות כלניות בהרי יהודה".

אבל מה קורה עם התושבים והעסקים שכן רוצים להתפרנס ולנסות להמשיך בחייהם? מה אתה אומר להם?
"הרבה מהעסקים פה בכלל לא עובדים והמדינה אמורה לפצות אותם, ואין לי תשובה טובה לזה. אני בא לתאר רגשות של הרבה אנשים שחיים פה. אני חושב שהיה אפשר לוותר על זה השנה, אנשים אמורים לקבל החזרים ממס רכוש, לקבל פיצוי, ובנוסף מתפתחת כאן תיירות שואה בקיבוצים, שזה בכלל בלי לשאול את האנשים שגרו פה אם זה בסדר שיכנסו להם לבית השרוף ויסתובבו שם. יש כל הזמן קבוצות של עובדי מדינה, כבאים, עובדי משרד כזה או אחר, ונכנסים דרך חבר של מישהו של בן דוד - ככה זה בישראל. תנו לניר עוז, או בארי, או כפר עזה להחליט איך להנציח את מה שקרה. בסוף זה הבית של מישהו ואין סיבה שיכנסו מבלי שתהיה הסכמה".

החלו כבר באזור סיורים באופן מסודר?
"אבא שלי בפנסייה והוא היה מדריך פה על היסטוריה ועל הטבע, ועכשיו הוא מקבל הרבה טלפונים להדרכה אבל הוא לא מוכן. אבל על כל אחד שלא מוכן - יש מי שכן. זה לגמרי כבר פה. כל הקיבוצים שקרה בהם משהו - כולם הם נטושים כרגע, ואלו שגרים בהם בכל זאת הם כמה חקלאים וכמה חבר'ה מהכיתת כוננות שפה בגלל העבודה".

ומה עם עמותת התיירות שבכל זאת הצניעה קצת את האירוע כדי לקיימו?
"הכוונה טובה, אבל כשאנשים יגיעו הנה זה יעשה בלאגן גדול, וסוגרים פה את הכבישים לכל הסופ"שים ויהיה אפשר להיכנס רק עם ת"ז, ויש ספקים, ויש קומבינות וקרובי משפחה. היה אפשר לציין את צעדת הכלניות מבלי לקרוא לאנשים לבוא לפה. למשל, להביא בתי ספר. אני חושב שלקרוא לאנשים לבוא לפה זו טעות גדולה.

"אני מקווה ששנה הבאה יוכלו לחזור ולקיים את הפסטיבל, בתקווה שהצלחנו וכולם חזרו וגם הביטחון".