וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

הצוללת "שירה" שטובעה במפרץ חיפה, סומנה כאתר היסטורי לשימור

עודכן לאחרונה: 31.1.2024 / 15:23

הצוללת האיטלקית "שירה" הוטבעה ב-1942 במפרץ חיפה על ידי הבריטים, כולל 60 אנשי צוותה. עתה היא סומנה במפות הימיות על מנת להגן עליה ולשמרה כחלק מההיסטוריה האזורית

הצוללת האיטלקית "שירה" במפרץ חיפה/צילום: אמיר ויצמן, AQUAZOOM + אילוסטרציה פאביו

אתר תת-ימי סומן כאתר היסטורי בפעם הראשונה בארץ. מדובר בצוללת האיטלקית "שירה" (Scire), שהוטבעה על ידי הבריטים באזור מפרץ חיפה במהלך מלחמת העולם השנייה.

סימונה של "שירה" כאתר היסטורי נעשה ביוזמתו של פרופ' אהוד גלילי מאוניברסיטת חיפה, ובהובלה משותפת של האגף למיפוי ימי במרכז למיפוי ישראל (מפ"י) והמועצה לשימור אתרי מורשת בישראל, וזאת כשלב ראשון ממהלך שמטרתו הכרה סטטוטורית של המדינה באתר זה, ובאתרים נוספים שהיו חלק ממערך ההגנה הבריטי באזור חיפה.

הצוללת שירה שטובעה בים של חיפה. חגי נתיב,
תקיפה בריטית ב-1942 הביאה להטבעתה ולמותם של 60 אנשי צוות. הצוללת האיטלקית "שירה"/חגי נתיב
שרשרת עוגן של ספינת הצי האמריקאי שגרמה נזק לצוללת שירה 2016. אהוד גלילי,
שרשרת עוגן של ספינת הצי האמריקאי שגרמה נזק לצוללת שירה 2016/אהוד גלילי

קצת רקע היסטורי

"שירה", צוללת במשקל של כ-680 טונות, הושקה בשנת 1938 ובמהלך מלחמת העולם השנייה לקחה חלק במספר תקיפות ופשיטות נגד שורה של מטרות בריטיות. הבולטת בהן היתה הפשיטה על נמל אלכסנדריה בדצמבר 1941, במסגרתה הצליחה להטביע מספר כלי שיט בריטיים, כולל שתי אניות מערכה.

בעקבות פשיטה זו, התקינו הבריטים מערכות גילוי תת-מימיות בכמה מנמלי הים התיכון האחרים שבשליטתם, כולל בנמל חיפה. בסיסה של המערכת לאיתור צוללות היה בסטלה מאריס, והיא כללה עמדות תצפית על רכס הכרמל ובבוסתן הגליל, אליהן היו מחוברות מערכות כבלים שהונחו על קרקעית הים בצורת לולאות. המערכת קלטה שינויים בזרם שיצרו גופים גדולים עשויי ברזל שחלפו מעליה והעבירה התראה לחוף. ב-10 באוגוסט 1942, זיהתה מערכת זו את "שירה", שנשלחה על ידי מפקדת הצי האיטלקי לתקוף את נמל חיפה. תקיפה בריטית משולבת, שכללה הטלת פצצות עומק וירי תותחים מסוללות סטלה מאריס, הביאו להטבעתה של הצוללת האיטלקית ולמותם של כ-60 אנשי צוותה.

מקום טביעתה של "שירה", כ-30 מטרים מתחת לפני הים, היה ידוע, וכבר בשנת 1950 דיווח עליו חיל הים הישראלי לצי האיטלקי. בשנת 1963, ביוזמת משפחות מלחי הצוללת, הגיעה לחיפה חברה אזרחית איטלקית, שביצעה צלילות במקום אולם דיווחה שלא הצליחה לאתר שרידי אדם. חלקים מהצוללת נמשו והועברו לאיטליה, שם הוצבו במספר אתרי זיכרון, אולם אנשי הצוות עצמם נחשבו נעדרים במשך קרוב ל-40 שנה.

בשנת 1982, במסגרת צלילת סקר שערך, הצליח אהוד גלילי, מבכירי הארכיאולוגים הימיים בישראל, להיכנס אל תוך חדר הטורפדו האחורי של "שירה", ובין היתר איתר ותיעד שם שרידים של עשרות מאנשי הצוות. גלילי דיווח מיד על הממצאים לרשויות באיטליה, ובשנת 1984 חולצו מהצוללת שרידיהם של 42 איש, ונקברו באתר הנצחה בעיר בארי. שאר אנשי הצוות עדיין מוגדרים נעדרים.

הצוללת שירה מסומנת במפה הימית. באדיבות המרכז למיפוי ישראל,
הצוללת שירה מסומנת במפה הימית/באדיבות המרכז למיפוי ישראל
חדר הטורפדו האחורי ועצמות אדם בצוללת "שירה", תיעוד מ-1982. אהוד גלילי,
הצוללת שירה שטובעה בים של חיפה ובה חדר הטורפדו האחורי ועצמות אדם, 1982/אהוד גלילי

התמרון הצבאי שפגע בצוללת ב-2002

מאז שנות ה-80', פועל פרופ' גלילי, יחד עם הצי האיטלקי וגורמים רשמיים נוספים, במטרה להגן על "שירה" ולהכיר בה כאתר מורשת וזיכרון, וכן כחוליה חשובה בהיסטוריה של האזור והקרבות שהתחוללו בו. עם השנים, הלכו וגברו הצורך והחשיבות בהשלמת צעדים אלה לאור פגיעות ב"שירה", ובראשם נזקים כבדים שנגרמו לגוף הצוללת ולגשר הפיקוד בשנת 2002, במהלך תמרון משותף של הצי האמריקני וחיל הים הישראלי, מה שהוביל למחאה רשמית של איטליה בפני ממשלות ישראל וארה"ב.

בשנת 2022, פנה משרד החוץ האיטלקי לרשויות בישראל, וביקש שיינקטו צעדים להבטיח את שימורה של הצוללת, המהווה אתר היסטורי ואתר זיכרון רב משמעות. במסגרת מאמצים אלה, פנה בקיץ האחרון פרופ' גלילי לרוני שדה, מנהל האגף למיפוי ימי במרכז למיפוי ישראל, ולמועצה לשימור אתרים, על מנת לקדם מהלך להכריז על "שירה" כאתר היסטורי תת ימי. הצורך במהלך זה גבר מאוד לאחרונה, עקב העבודות בנמל המפרץ החדש והרחבת אזורי העגינה שלו. לדברי פרופ' גלילי, לא רק שהמפרץ הוא אזור פעיל שהתנועה בו רבה, ושהוא אינו מוגדר כשמורת טבע או כאתר עתיקות מוכרז ולכן אינו מוגן סטטוטורית - הסכנה העיקרית לצוללת שיצר המצב החדש בשטח היא האפשרות שעוגן שתטיל אחת האוניות יפגע ב"שירה" ויהרוס אותה כליל.

לדברי אמיר ויצמן מחברת AQUAZOOM, המתמחת בצלילה וצילום מתחת למים, מדובר באתגר לצלם את הצוללת, מאחר והיא יושבת באמצע שטח חולי, שמושפע מזרמים תת-מימיים. "בדרך כלל הראות שם שואפת לאפס ונדיר מאוד לתפוס יום שהמים שם צלולים", הוא אומר לוואלה! תיירות.

AQUAZOOM מתעדת את הצוללת ביחד עם פרופ' גלילי כבר מעל לעשור, ותמיד התוצאות שונות. "לפני שנה ביצענו צלילת הנצחה עם מפקד הקומנדו הימי האיטלקי לשעבר פרנצ'סקו קיונה, וד"ר פאביו רוברטי, שעשה את עבודת הדוקטורט שלו על 'שירה'" הוא הוסיף.

מימין לשמאל: ראש האגף למיפוי ימי במרכז למיפוי ישראל רוני שדה, פרופ' אהוד גלילי ומנכ"ל המועצה לשימור אתרים עמרי שלמון. יעל אטקין,
מימין לשמאל: ראש האגף למיפוי ימי במרכז למיפוי ישראל רוני שדה, פרופ' אהוד גלילי ומנכ"ל המועצה לשימור אתרים עמרי שלמון/יעל אטקין
צלילת הנצחה איטלקית בצוללת "שירה" שטובעה במפרץ חיפה. אמיר ויצמן, AQUAZOOM,
צלילת הנצחה לפני שנה עם מפקד הקומנדו הימי האיטלקי לשעבר פרנצ'סקו קיונה, וד"ר פאביו רוברטי שעשה דוקטורט על הצוללת "שירה"/אמיר ויצמן, AQUAZOOM
צלילת הנצחה איטלקית בצוללת "שירה" שטובעה במפרץ חיפה. אמיר ויצמן, AQUAZOOM,
זר לזכר הנספים הונח במסגרת צלילת ההנצחה/אמיר ויצמן, AQUAZOOM

"מארג היסטורי ייחודי שיש לטפחו ולשמרו"

בעקבות המהלך המשותף, עודכן מיקומה המדויק של "שירה" במפות הימיות האלקטרוניות של מפ"י, ובקרוב יעודכנו בהתאם גם שאר המפות. סימון הצוללת יסייע לשימור האתר ומניעת פגיעה בו על ידי אוניות עוגנות.

פרופ' אהוד גלילי, אוניברסיטת חיפה, אמר: "אנו רואים במערך ההגנה הבריטי בחיפה - הכולל עמדות תצפית, מעשנות וסוללות תותחים ביבשה, כמו גם אתר הצוללת ומערכות הכבלים התת-ימיות בים - מארג היסטורי ייחודי שיש לטפחו ולשמרו. המועצה לשימור אתרים, יחד עם המרכז למיפוי ישראל, גורמי התכנון בעיריית חיפה ואוניברסיטת חיפה ממשיכים ביוזמה לשמר אתרים אלה ולהנגישם לציבור".

רוני שדה, ראש האגף למיפוי ימי במרכז למיפוי ישראל: "זהו מהלך מעשי ותודעתי ראשון וחשוב, לשימור פיסת היסטוריה המונחת על קרקעית הים של ישראל. כחלק ממשימותיו של האגף למיפוי ימי, אנו מנהלים מאגר נתונים מקיף על המרחב הימי, ומצויים בקשרי עבודה עם גופים מקבילים בחו"ל, לרבות האדמירליות הבריטית. שמחנו לשתף פעולה עם פרופ' גלילי והמועצה לשימור אתרים, ואנו נערכים להוביל במשותף הכרזות נוספות של אתרי עניין תת ימיים".

יעל אטקין, מנהלת מחוז ת"א במועצה לשימור אתרים ומי שהובילה את הנושא מטעמה: "אין ספק, שהמהלך שקודם הוא ציון דרך במהלך כלל ארצי מבורך לקידום ההכרה באתרים תת ימיים ושרידיהם כאתרי מורשת, והכרה סטטוטורית של גופי המדינה באתרים אלה. האתגר העומד בפנינו כעת, לאחר תקדים "שירה", יהיה הכרה בשרידים אלה מתוקף התוספת הרביעית לחוק התכנון והבנייה - כלומר כאלה שיזכו לא רק לסימון במפות, אלא גם להגנה חוקית מטעם המדינה".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    3
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully