עומרי עומסי פקח היחידה ימית זכה לפגוש ולתעד בטאי מסוג טריגון המנגרובים, טריגון פחות נפוץ באילת שנצפה לעתים רחוקות. "לאחר שש שנים שלא ראיתי את המין הזה, זכיתי שוב להפגש עמו, הפעם בשמורת האלמוגים", סיפר עומסי. "זה היה מפגש קצר, אבל מאוד מהנה. בשנים האחרונות אנחנו זוכים למפגשים עם ערכי טבע נדירים במפרץ אילת, רוב המפגשים והתצפיות על כרישים ובטאים מדיווחים מהחופים הצפוניים של אילת, כמו הכריש הטיגרסי, מנטות ענק, כרישים לויתניים, טריגונים ורודים ועוד, דבר שמחזק את החשיבות והצורך שבשמירת האיזור הייחודי הזה והכרזתו כשמורת טבע".
ברשות הטבע והגנים מוסיפים, כי טריגון המנגרובים הוא מין נפוץ באוקיינוס ההודי והפסיפי, כולל בים סוף ומפרץ אילת. המין חי בבדידות יחסית ולא מתאסף בהתקבצויות כמו מיני טריגונים אחרים. טריגון המנגרובים מגיע לגודל של כ-150 ס"מ (רוחב) וניזון בעיקר מדגים קטנים.
שוניות האלמוגים - נכס לאומי ובינלאומי
מפרץ אילת, על מגוון שוניות האלמוגים הקיימות בו, מהווה נכס לא רק לאומי, אלא גם בינלאומי וזאת בזכות עמידותן הגבוהה של שוניות האלמוגים לשינויים אקלימיים, המכים קשות בשוניות רבות ברחבי העולם. בבסיס המדיניות לשמירת טבע במפרץ אילת, עומדת כיום ההבנה כי המפרץ, על שלל בתי הגידול הקיימים בו, מהווה מערכת 'רב-רכיבית', כאשר בין הרכיבים השונים (בתי הגידול השונים) יחסי גומלין ותלות הדדית רבה. כיום ברור ששוניות האלמוגים במפרץ אילת אינן מתקיימות כיחידות מבודדות, אוטונומיות. על מנת שהן ימשיכו לתפקד כמערכות אקולוגיות חיוניות ואטרקטיביות, יש צורך להגן גם על המערכות האקולוגיות ובתי הגידול האחרים. למרבדי עשב־הים שבחוף הצפוני של אילת, אזור שממעטים לצלול בו, השפעה רבה על חיוניותן של שוניות האלמוגים.