יחד עם פטרה והפירמידות: ירושלים וים המלח ברשימת "10 אטרקציות החובה של המזה"ת"

האזור שבו אנו חיים גדוש בהיסטוריה עשירה ובמגוון עצום של אתרי נוף ומורשת - ממקדשים רומיים מרשימים, דרך העיר העתיקה בירושלים ועד לנופי הפרא של ואדי רם בירדן. אתר התיירות The Travel פרסם לאחרונה את רשימת "10 האטרקציות שחובה לראות במזרח התיכון לפחות פעם אחת בחיים". אנחנו, כישראלים, מנועים מלבקר בחלקם ולא נותר אלא לדמיין כיצד זה מרגיש לטייל במקדשים הרומיים בבעלבכ שבלבנון, או בשרידים הארכיאולוגיים של צ'וגה זנביל שבאיראן.

עבור העולם הגדול, פטרה מוכרת לרבים בזכות הסרט "אינדיאנה ג'ונס ומסע הצלב האחרון", אבל אנחנו כישראלים מכירים את העיר הנבטית הקדומה החצובה בסלע עוד הרבה קודם לכן, עוד לפני שאפשר היה בכלל לבקר בה. העיר החצובה מרגשת את מבקריה מזה דורות רבים והיא נחשבת לאחד משבעת פלאי תבל של העולם המודרני. זוהי כמובן גם האטרקציה המפורסמת ביותר בממלכת ירדן.

הפירמידה הגדולה של גיזה, שנבנתה באלף השלישי לפני הספירה, הייתה במשך אלפי שנים המבנה הגבוה ביותר שבנה האדם. שלוש הפירמידות העצומות של גיזה היו יעדי ביקור של נוסעים וחוקרים במשך אלפי שנים, עוד מאז ימי יוון העתיקה. למעשה, הפירמידה הגדולה היא היחידה מבין שבעת פלאי תבל של העולם העתיק שעדיין ניצבת על תילה.

ים המלח שויך ברשימה זו לישראל, ירדן ולגדה המערבית. הוא הוגדר כ"אחד מציוני הדרך הטובים ביותר במזרח התיכון". מדובר כידוע לא רק בנקודה היבשתית הנמוכה ביותר בעולם (כ-437 מטרים מתחת לפני הים) אלא גם אחד מאתרי הבריאות העתיקים בתבל - כבר לפני כ-2,000 שנים או יותר הגיעו לכאן בני אדם במטרה ליהנות מסגולותיו הבריאותיות. "ים המלח מפורסם בכך שהוא כה מלוח, עד שאי אפשר לשקוע בו", נכתב בדירוג.

העובדה הזו עשויה להפתיע אתכם: מסתבר כי המקדשים הרומיים הגדולים ביותר לא מצויים ברומא או באיטליה בכלל אלא בעיר בעלבכ שבלבנון. חלקם אף שמורים היטב, מה שהופך את היעד הזה לאחד המיוחדים מסוגו במזרח התיכון. תנופת בניית המקדשים בה היתה בין המאה הראשונה לשלישית לספירה, ובזכותם היא הוכרזה ב-1984 כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו. אחד המקדשים היותר מפורסמים בה הוא מקדש יופיטר. עוד מעניין לגלות כי בשנת 1175 ביקר בעיר מגלה הארצות היהודי בנימין מטודלה, וציין כי המקום היווה אתר נופש עבור יהודי דמשק.

כאשר מדברים על אתרי חובה במצרים, חושבים מיד על הפירמידות, אבל במדינת הענק בעלת ההיסטוריה העשירה ישנו מתחם אייקוני נוסף מהעת העתיקה, המצוי לא הרחק מהגבול עם סודן: מקדשי אבו סימבל. המתחם נבנה בידי רעמסס השני ויש בו ארבעה פסלי ענק של פרעה, המצויים מחוץ למקדש חצוב בסלע. באתר קיימים גם מספר פסלים קטנים יותר של אשתו נפרטרי. זהו אתר מורשת עולמית של אונסק"ו מאז שנת 1979.

האתר הארכיאולוגי גבקליטפה (Göbeklitepe) שינה את תפיסתם של חוקרים ברחבי העולם באשר למעבר מאורח חייו של האדם הקדמון - מציידים-לקטים לחקלאים ביישובים. האתר - שבו נמצאים בין השאר מבני אבן מונומנטליים הקדומים מסוגם בעולם - נושב כבר לפני 13,000 שנים והוא ממוקם בדרום-מזרח טורקיה. בשל חשיבותו והעושר ההיסטורי הטמון בו, החפירות הארכיאולוגיות נמשכות בו גם כיום. בשנת 2018 הוא הוכרז אתר מורשת עולמית.

בדומה לים המלח, גם ירושלים מוזכרת בדירוג כיעד המצוי בישראל וברשות הפלסטינית. אין ספק שהעיר העתיקה, שכבר בשנת 1981 הוכרזה על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית, מציתה את דמיונם של תיירים וחוקרים מרחבי העולם. "למרבה הצער, לעתים קרובות היא מוזכרת בחדשות מכל הסיבות הלא נכונות, אבל אין עוד עיר כמוה", נכתב בדירוג. "ירושלים היא בעלת משמעות עמוקה עבור נוצרים, יהודים ומוסלמים והיא גדושה בעתיקות".

דיארבאקיר (Diyarbakir) היא עיר מסופוטמית עתיקה בדרום-מזרח טורקיה של היום. היא משקיפה אל עבר הקצה הצפוני של נהר הפרת וגדושה בסיפורי עבר מרתקים. כך למשל, נמצאת בה חומת ההגנה השלמה הארוכה ביותר בעולם שעדיין עומדת על תילה (מלבד החומה הסינית).

קראק דה שבלייה (Krak des Chevaliers) שבמערב סוריה מפורסמת בכך שהיא הטירה הצלבנית המדהימה ביותר במזרח התיכון כולו. זהו מונומנט אדריכלי והיסטורי בעל חשיבות רבה, אך הביקור בו כרוך בקושי רב גם עבור מי שאינם ישראלים - בשל המצב הפוליטי-בטחוני הלא יציב השורר כיום באזור. אתר מורשת עולמית זה נפגע בחלקו בשנת 2013, במהלך מלחמת האזרחים בסוריה.

צ'וגה זנביל (Chogha Zanbil) שבמערב איראן שימש מתחם חשוב בממלכת עילם המסופוטמית. יש בו את אחד מהזיקורתים היחידים שנותרו מחוץ למסופוטמיה (זיקורת הוא מגדל עם צריח מונומנטלי הייחודי לאזור). מבנים מסוג זה נבנו החל לפני 4,500 שנים, וזה שבצ'וגה זנביל בנוי על שרידי מקדש קדום, מה שהופך אותו למקודש. עוד באתר: ארמונות, קברים תת-קרקעיים וחומות הגנה.