ההרים הירוקים מתנשאים במלוא הדרם מכל עבר. על מצוקי סלע כהים נראים טלאים לבנים של שלג, ומפלים נשפכים מהם אל נחל שוצף. האוויר הקריר מלא בסיבים המתעופפים של צמחי השינן, שיוצרים מחולות לבנים ברוח. פכפוך המים וציוצים דקים ומתוקים של ציפורי שיר נשמעים ברקע כל הזמן, כשמדי פעם מצטרפות אליהם געיות הפרות הרועות בכרי האחו המוריקים. למעלה, בשמיים נשרים מזוקנים (פרסים) ענקיים דואים וגולשים לאורך המצוקים במחזה מרהיב. אני מתחילה לספור אותם בהתלהבות. עוד אחד ועוד אחד. ב-15 אני מפסיקה. אמנם כבר ראיתי את הדורסים האלה בשמיים בטיולים רגליים בהרים, אבל מי חשב שאפשר לראות ריכוז כזה גדול מהוויטרינה בחדר במלון, מתחת לפוך במנוחת הצוהריים.
במהלך הימים שביליתי באלפים הצרפתיים במועדון קלאב מד ואל דיזר (Val d'Isère) הטבע היה דומיננטי כמעט בכל רגע. התפאורה ההררית המרהיבה ליוותה אותנו בארוחות, בטיולים, בשיעורי היוגה, במנגל ובמינגלינג בטרסה, וכן, אפילו במיטה.
ואל דיזר ידוע כמתחם סקי מיתולוגי, השוכן בעמק טרנטז Tarentaise)) במחוז סבואה(Savoie) בדרום-מזרח צרפת בגובה 1,850 מטרים. זהו אחד מאתרי הסקי הטובים בעולם בזכות תנאי השלג, הרשת הענפה של מדרונות מגוונים לאורך מאות קילומטרים, הנוף האלפיני המרהיב, הקסם המסורתי של בתי האבן והעץ המסורתיים של העיירה הציורית וסצנת האפרה סקי התוססת. עד חודש מאי המדרונות עדיין מושלגים, ובתקופת ההפשרה האזור מתמלא בשלוגיות בוציות. אך לקראת יולי, כשהטמפרטורות עולות והלבן הופך לירוק, האזור מהווה יעד מושלם לטיולים.
מועדון קלאב מד הוותיק, הפועל במקום עוד משנות השבעים, עבר לאחרונה שיפוץ מקיף בהשקעה של כ-51 מיליון אירו, וההשקה המחודשת שאליה הוזמנו חגגה את פתיחתו המחודשת גם כמועדון קיץ אקסקלוסיבי של חמישה קלשונים - הראשון באלפים הצרפתיים.
"השדרוג הגיע כמענה לדרישת הלקוחות", אומר זאב דהן, מנכ"ל מועדון קלאב מד בישראל, כשאנחנו יושבים בטרסה המרכזית של המועדון בשמש החמימה עם כוסות שמפניה, ובאוויר מתפזרים ריחות מעוררי תיאבון של הבשר והדגים הנצלים על האש. "זה נשמע אבסורד, אבל בשנות השישים הברון רוטשילד [אדמונד אדולף דה רוטשילד, ע.א], האדם הכי עשיר בצרפת, ישן בחושות הפשוטות של המועדון באכזיב ונהנה בטירוף. ככה זה היה פעם. אבל לדעתי ולתחושתי האישית, היום רוב האנשים משקיעים המון כסף בדירות שלהם, בעיצוב, בריהוט, והם רוצים לקבל במלון לפחות את מה שיש להם בבית".
השיפוץ השאיר את המעטפת של המועדון בסגנון בתי העץ המסורתיים של האזור, וחידש את כל פנים המועדון - הלובי, הברים והמסעדות, הטרסה וכמובן החדרים הקטנים שהורחבו בצורה משמעותית ומציעים מקלחות מרווחות עם שני כיורים, וגם ספה ופינת עבודה. המקום אינו מפואר במיוחד, אבל המטרה, מדגישים כאן, היא אווירה שיקית אך לא פורמלית. "אנחנו לא באים להתחרות ברשתות יוקרה כמו פור סיזנס. אנחנו גם לא סטריליים כמו סיקס סנסס", אומר זאב. "החלטנו לשדרג את כל המועדונים, אבל בלי לוותר על הדי-אן-איי של קלאב מד. הדגש תמיד יהיה על החוויות שאנחנו מציעים ללקוחות - לחוות את הטבע כמו שהוא וליצור חיבור לאנשים חדשים ולעצמנו".
היהודים שהמציאו את הכול כלול
עיתונאית מדובאי שאני פוגשת באחד הטיולים מספרת לי שהאזור הזה עדיין לא פופולרי בקיץ בקרב הדובאים, וכי מבחינתם חופשה בצרפת היא בראש ובראשונה חופשה בפריז. אבל הישראלים, כך מתברר, הם לקוחות חזקים במועדוני קלאב מד באלפים בקיץ. "בזכות פתיחת מיני קלאב לילדים עם צוות ישראלי בוואלמורל ובגרנד מאסיף, הלקוחות הישראלים תופסים כיום את המקום השלישי מבין כל המדינות", אומר זאב. בוואל דיזר אין אמנם צוות ישראלי, אבל הילדים לא צריכים להבין צרפתית כדי להתלהב מהאטרקציות של המיני קלאב המושקע.
ואגב, למרבה ההפתעה, מי שהתחיל את כל הסיפור של קלאב מד הוא בכלל יהודי בלגי, בן למשפחת יהלומנים, בשם ז'ראר בליץ. במלחמת העולם השנייה לחם בליץ נגד הנאצים בשורות תנועת ההתנגדות הצרפתית, ואחרי המלחמה אף ניסה לסייע לניצולי המלחמה לחזור לבתיהם. במהלך הפעילות הזאת עלה בבליץ, שחקן אולימפי בכדור-מים, הרעיון להקים מחנה נופש לניצולים, בדגש על ספורט וריפוי במים, כדי להחזיר להם את שמחת החיים. הוא חבר ליהודי אלג'יראי בשם ז'ילבר טריגנו, שחקן תיאטרון וקומיקאי שלמשפחתו היה עסק לאוהלים, ובשנת 1950 הם הקימו יחד מחנה אוהלים לניצולים נופשים באי מיורקה בים התיכון.
המועדון, שהתחיל כעמותה ללא כוונת רווח, היה מבוסס על ערכים של פשטות, שוויון, ספורט ופעילות בטבע לאורך היום והערב. שם גם נולד לראשונה הרעיון של חופשה על בסיס הכול כלול. עם השנים המועדון הפך לחברה עסקית חזקה, והחופשות הן כבר לא תענוג שמתאים לכל כיס. אבל את המוטו של בליץ העובדים, שמגיעים מעשרות מדינות בעולם, מדקלמים פה גם היום - "המטרה בחיים היא להיות מאושר. הזמן להיות מאושר הוא עכשיו, והמקום להיות מאושר הוא כאן".
ואכן, במהלך הימים שבילינו במועדון החיוך לא ירד לנו מהפנים. אם בהתחלה התייחסנו במעט ציניות ל"בונז'ור" העליז מכל עובד ואורח במקום, הרי שתוך זמן קצר נדבקנו בווייב הידידותי והתחלנו לפזר גם אנחנו ברכות צרפתיות מכל הלב. וכן, השפע הכללי עשה גם הוא את שלו. המפגשים הידידותיים בטרסה המרכזית בתוך התפאורה ההררית המפוארת, האוכל המעולה של המטבח המקומי המוגש כיד המלך בארוחות בשתי המסעדות ומחוצה להן, משקאות האלכוהול היוקרתיים שזרמו חופשי ובכמויות עתק מסביב לשעון, ההופעות החיות והמסיבות בערב, כל אלה הפכו את מצב הרוח המרומם להלך רוח תמידי של כולם.
לאכול, להתמנגל, לטייל
בהתאם לאידאולוגיה והמסורת הקלאב מדית יש כאן דגש מיוחד על ספורט. מעבר לחדר כושר ובריכה מדי יום נערכים שיעורי שיעורי יוגה בשיטת "ויבהבה יוגה", פיתוח של גורו יוגה ברזילאי-צרפתי בשם הברסון אוליברה, שאפילו הגיע במיוחד כדי להעביר לנו שיעורים בנוף הפנורמי של ההרים. בשביל הפינוק יש ג'קוזי וספא של המותג Cinq Mondes עם סאונה וחמאם טורקי ותפריט מגוון של מסאז'ים. אגב, מוצרי הטיפוח של הריחניים של המותג, שנמצאים במקלחות בחדרים, אינם מוצעים בבקבוקונים קטנים כנהוג בבתי מלון, אלא בבקבוקים גדולים לשימוש רב-פעמי, כדי למנוע שימוש מיותר בפלסטיק.
אבל גולת הכותרת של המועדון היא המגוון האינסופי של הפעילויות בחוץ. מדי בוקר וצהריים מוצעים יותר מ-20 מסלולים בדגשים שונים וברמות שונות (ירוק למסלולים קלים, כחול למסלולים בינוניים, אדום למסלולים מאתגרים): טיולי הייקינג בפארק הלאומי ונואז (Vanoise), טיולים באופני הרים חשמליים, טיולי ריצה, טיולים להכרת ההיסטוריה והאדריכלות של העיירה ואל דיזר העתיקה והעיירות השכנות, טיולי בוטניקה, טיולים בעקבות מרמיטות ושאר בעלי חיים, מפלים, תצפיות כוכבים, טעימת גבינות ויינות ועוד. במהלך אוגוסט יוצאת מהמועדון הסעה הלוך-חזור לטיול עצמאי בעיר אנסי, המכונה "הוונציה של האלפים", ובתשלום נוסף אפשר גם לעשות מצנחי רחיפה או טיול רפטינג אתגרי. הכול, כמובן, בהתאם לתנאי מזג האוויר.
במקום, אגב, יש חדרים המותאמים לנכים. והאמת, לא צריך ללכת רחוק כדי להתעלף פה מהמראות. כבר בדרך לאוטובוס שמסיע לתחילת המסלולים, לא יכולנו להפסיק לצלם. הסביבה המיידית של המועדון מוקפת מפלים, נחל שוצף, פריחה אביבית נהדרת של אינספור פרחים צבעוניים, סוסים, פרות - ובאחד הימים אפילו פגשנו מרמיטה ממש בכניסה למועדון.
המסעדה הראשית מגישה מטעמים מהמטבח המקומי ושפע מבלבל של מתחמי אוכל, ומסעדת הגורמה האינטימית מציעה תפריט שמורכב על ידי השף כל ערב.
אה, כן, ואחרי כל זה יש גם מסיבות בכל ערב, עם קוד לבוש קפדני על פי הנחיית הקלאב - פעם זה קז'ואל שיק, פעם אלגנטי, וכמובן, מסורת הערב הלבן החגיגי הידועה של הקלאב שצריך תמיד לקחת בחשבון כשאורזים מזוודה לנופש פה (גם חגורה ונעליים לבנות!). המוזיקה על רחבת הריקודים, כך נדמה, עוברת דרך כל ההיסטוריה הארוכה של קלאב מד, ולצד מוזיקה עכשווית אפשר למצוא גם הרבה נוסטלגיה לימי הזוהר של הסבנטיז.
"קלאב מד התחיל מחזון והפך להרפתקה של יותר מ-70 שנה של חוויות", אמר נשיא קלאב מד, אנרי ז'יסקר ד'אסטן (הבן של) במסיבת העיתונאים החגיגית, שנערכה לרגל ההשקה. "בסופו של דבר, מה שאנחנו רוצים", אמר לי זאב דהן, "זה שיישאר לאורחים משהו יותר נצחי מחופשה רגילה". לפחות איתנו הם הצליחו.
איך מגיעים: טיסה לז'נבה וממנה נסיעה של שלוש שעות בהסעה של קלאב מד.
מחיר: החל מ-2,500 אירו לאדם, לחופשה בת שבעה לילות, כולל טיסות והעברות בחודשי יולי-אוגוסט. במקום מסגרות לילדים מגיל ארבע עד גיל 17. לילדים עד גיל שש השהות היא חינם במועדון (התשלום הוא רק על טיסות והעברות).
הכותבת הייתה אורחת של קלאב מד.
