אם היו מציעים לכם לעבור לגור בישוב בדואי - רוב הסיכויים שלא הייתם חושבים על כך בחיוב. ואם בישוב בדואי בצפון? כנראה שגם לא. אבל זה בדיוק מה שעורר את אירית ויזהר גוריון אי שם באמצע שנות ה-90, שהגיעו לכפר טבאש שהוא חלק מהמועצה המקומית כעביה-טבאש-חג'אג'רה שבגליל התחתון.
"הסתובבנו המון יחד, הכרנו את הבדואים ונקשרו למקום", מסבירה אירית על החיבור של הזוג שביחד מגיל 16, לכפר טבאש כבר ב-1996. מי שעזר להם ונתן את ברכתו לשילוב של הזוג היהודי במקום היה מוכתר הכפר, מוסטפא טבאש, שהלך לעולמו בנובמבר האחרון בגיל 85. מזה שנים רבות מפעילים יזהר ואירית מתחם לינה מקסים, שבו קרון רכבת ישן שהפך לצימר מקסים, דירת סטודיו למשפחה וגם חאן גדול לקבוצות. הכל נמצא במעין חווה מקסימה שבה גר הזוג, עם תצפית מרהיבה לנחל ציפורי, לצד כמה עיזים, תרנגולות ומרחבי הגליל. לא לשווא מכונה המתחם "שבט אחים", והשם בהחלט קולע.
"אלימות אינה דרכם של הבדואים"
אם השם "טבאש" מוכר לכם, אז הוא נקשר לרוצחו של השומר אלכסנדר זייד ב-1938 - קאסם אל-טבאש - בן השבט שחי באוהל נפרד והיה מוקצה. הפלמ"ח הגיעו לאוהלו ב-1942 וסגרו איתו חשבון, כשהוציאו אותו להורג בתגובה לאותו רצח מפורסם. "מוסטפא היה שומר השדות של עמק יזרעאל מטעם מושבי האזור והיה אחראי על הקשר הטוב בין היהודים לבדואים פה", אומרת אירית כשהיא מציגה את הספר שכתבה לפני שנה על האיש המכובד. "הוא עשה הכל כדי להראות שאלימות אינה דרכם של הבדואים, והם שוחרי שלום". בסיור שהיא עורכת מזה כשנתיים, היא מספרת את סיפורו של המוכתר - כיצד גייס בדואים לצבא, איך הפך גיורא זייד ז"ל (בנו של אלכסנדר) לידידו הטוב ומפגישה עם בנו, יאסר, שממלא את מקומו בחיזוק הדו-קיום ועם שאר תיירנים באזור. דברו איתה: 052-6941141.
הבדואים הולכים להייטק ואפילו לרפא"ל
במועצה המקומית כעביה-טבאש-חג'אג'רה יש כ-6,500 תושבים. בטבאש כאלף איש, בחג'אג'רה כ-2,500 ובכעביה כ-3,000. התושבים מסבירי פנים, מתגייסים לצבא ומשרתים שירות משמעותי להם ולמדינה, ועל כך גאוותם. בסלון של יאסר, שהוא מעין שיג (אוהל בדואי) מודרני, הוא מקבל אורחים. על קירות הסלון עשרות צילומים של משפחת טבאש לדורותיה, החל מצילום של אביו על סוס, כשומר השדות וכלה מילדיו שמשרתים בכוחות הביטחון.
אני יושב עם ראפע חג'אג'רה, ראש המועצה מ-2018, ועם יאסר לדבר על החיים של הבדואים באזור כה יפה, אבל עד מהרה מתגלות לא מעט בעיות במועצה שהוכרה רק ב-1996. "המצב הסוציו-אקונומי שלנו הוא 3 מתוך 10", אומר ראפע ומסביר שרק לאחרונה הם עלו ממצב 2. תקציב המועצה די דל - 31 מיליון שקלים בשנה, כשאין כמעט מקורות הכנסה כי אין אזורי תעשייה (שמשלמים ארנונה). רק השנה החלה המועצה להתחבר לביוב, כי לא היתה תחנת שאיבה עד כה ורק לאחרונה חוברו הבתים לתשתית. "עד היום השתמשנו בבורות ספיגה", אומר יאסר. "זה פרויקט שכל הכפר ייחל לו, פרויקט הדגל של המועצה".
התושבים בכפרים עוסקים בשלל מקצועות חופשיים, "יש אפילו שינוי מדיניות לגבי קבלה של בדואים להייטק ואפילו לרפא"ל", אומר בגאווה ראפע. אבל גם נחל ציפורי ומעיין עין יבקע (מעיין הסוסים), הוא ראס אל עין בערבית, מספק לתושבים פרנסה מתיירות, והשיקום שלו בשנים האחרונות בעזרת רשות ניקוז ונחלים קישון גורם להתעוררות באזור, בעיקר בחגים ושבתות. גם שביל ישראל שעובר לאורכו מביא לא מעט מטיילים לעמק ציפורי העמוס מטעי רימונים ושאר פלחה.
ה"שריף" של נחל ציפורי
מי שנותן שירות למטיילים מזה מספר שנים על אחת מגדותיו של נחל ציפורי, הוא בוש כעביה. "אני נקרא על-שם ג'ורג' בוש הראשון כי נולדתי ב-1990 בזמן מלחמת המפרץ", אומר בגאווה בוש, כשהוא בתוך הקיוסק וחולצת טיולים לגופו כמו של פקח של רשות הטבע והגנים.
ואולי בוש הוא אכן הפקח המקומי, הלא רשמי, של נחל ציפורי. בקיוסק שלו הוא נותן הכוונות למטיילים, ממליץ על מדריכים, איפה לאכול, עוזר בחילוץ רכב שנתקע בבוץ ומסייע למי שצריך עזרה - ה"שריף" של נחל ציפורי. מעבר לכך, מוכר בוש שתייה קרה, כריכים ואפילו סחלב חם משקית. "פתחתי את המקום לפני ארבע שנים אבל רק בתקופת הקורונה, אחרי שפגשתי שביליסטים ובניתי אוהל עבורם, התחלתי לקבל מטיילים", הוא אומר.
ואכן, קבוצת רוכבי אופניים מאזור שמשית, מגיעה פתאום למתחם הישיבה של בוש. הם דיוושו את הסינגל המקומי ועצרו להפסקה ולסחלב חם ביום חורפי עם שמש נעימה.
הרייזר הכי זול בארץ?
ממש ליד בוש, נמצא "רייזר נחל ציפורי" בבעלותו של של אסי (אסד) ואשתו בנזהיר ("פרח הלימון" בפרסית) מכעביה, שב-2019 פתחו עסק עם חמישה כלי שטח מסוג תומקאר ותוך שנה גדלו ל-55 כלים. על הדרך התווספו גם אופניים משפחתיים מגניבים, שמתאימים לדיווש לכל המשפחה ביחד, כולל זאטוטים, לאורך טיילת ציפורי. במקום מציעים ימי גיבוש, אירועים וגם טיולים מודרכים על כלי השטח, בעיקר במסלול הקלאסי של נחל ציפורי, עין יבקע וטחנת הנזירים. סיור אורך כשעה ורבע, והמחיר נע מ-400 שקלים לזוג ועד 600 שקלים לרביעייה. בפסטיבל "טעמים בעמקים" שיתקיים בפברואר באזור, תוכלו לשלם רק 90 שקלים לאדם (יש זול מזה בארץ?) וליהנות מהחוויה. אופניים משפחתיים 50 שקלים לשעה לכל האופניים. דברו איתם: 053-4893242.
פסלים מברזל, צימר מ...חרא
את עומר נימר, בן 60 מהכפר טבאש, חייבים לפגוש. האיש הוא אמן מוכשר כל כך, שכל פיסת ברזל מיד הופכת אצלו לפסל שגורם ללב שלך לחייך. "מילדות נפתחה לי העין לברזל ואספתי והבאתי פריטים הביתה, למרות שלא ידעתי מה לעשות בזה", הוא מסביר איך החל לפסל. "בשנת 79 התחלתי להמציא דברים ולפני 15 שנה התחלתי לפסל טרקטורים ולתת מתנה לחברים".
וכך, למשל, לוקח נימר ג'ק של רכב שהפך לטרקטור, או קומפרסור ישן שהפך אותו לרכב פולקסוואגן ברוח הסיקסטיז וגם קסדת אופנוע ישנה שחיבר לה פרופלור של וינטילטור וביחד נהיו למסוק."הרעיונות באים לי מהברזל ואני משלים אותו ומרתך", הוא אומר כשהוא מצביע על הטרקטור הצהוב שהוא הפריט שהכי יקר לו. סיור בחצר היפה שלו חושף עוד ועוד פסלים שיצר מברזל, אבל נימר כל כך מוכשר שזו רק ההתחלה. עץ אלון גדול שנמצא צמוד לביתו הפך לבית עץ שהוא בנה, אליו מוביל גשרון חמוד באוויר, וכך נוצר לו השיג או הדיוואן הראשון בעולם שנמצא באוויר על עץ.
אבל המוח של נימר לא מפסיק לעבוד, ובימים אלה הוא בונה בסמוך לביתו את הצימר הראשון (כנראה) בעולם שעשוי מ...חרא. כן מגללים של פרות ועיזים. נימר מסביר שהוא משתמש בגללים כדי לבודד את הצימר מקור וחום, ומבטיח שכשהוא יסיים - לא תריחו כלום. ביקור: 20 שקלים, עם אוכל: 50 שקלים. דברו איתו: 052-8771182.
הקפה של ויפקי
ערב ירד על כעביה, המואזין כבר נשמע ברחבי הכפר. אבל לפני סיום, קפצתי למאדפה הגלילית של ויפקי סלאמנה, מורה דרך, שפתח מדאפה (מקום אירוח) יפהפייה שהיתה מרפסת עד לפני כשנה וחצי. ויפקי, בן 51, היה בעברו מנהל בית ספר שהחליט להקים מרכז אירוח בדואי, שבו הוא מלמד איך מכינים וקולים קפה.
במדאפה, שאליה נכנסים מתוך שתי דלתות עץ - כמו בבר, ישנו אוסף שמלות משפחתי, שלכל אחת רקמה המאפיינת את הלבוש של האישה הבדואית בצפון, וכך ניתן לדעת מי נשואה, אלמנה, כלה ואפילו מי גרושה. במפגש עמו מספר ויפקי על הכפר, התרבות הבדואית ומציע סדנת קליעת סלים (של אמו), קולינריה בדואית (של אשתו) ועורך גם סיור ליקוט. אבל הכי מעניין לראות אותו עורך את טקס הקפה הבדואי, שבו הוא מחמם את פולי הקפה בכלי מיוחד ואז טוחן אותו לכדי קפה משובח ששותים מיד אחרי. מחיר לסדנה החל מ-120 שקלים לאדם לשלוש שעות. ארוחה החל מ-140-70 שקלים לאדם. דברו איתו: 054-2280909.
כדי להכיר טוב יותר את כעביה, תוכלו להשתתף במפגש "תושבים מארחים" בכפר (11-10.2.23), שיתקיים במסגרת פסטיבל "טעמים בעמקים" במהלך חודש פברואר ונערך מזה 19 שנים במרחבי עמק יזרעאל, ועל כך יש להודות לרקפת עברי, שיצרה והפיקה אותו מיום הראשון. לפרטים על הפסטיבל.