לאחר שנים של "מסע הופעות" במוזיאונים החשובים ביותר בעולם, בהם המטרופוליטן בניו יורק, הלובר בפריז, האלטס מוזיאום בברלין, הארמיטאז' בסנט פטרבורג ועוד, פסיפס לוד המרהיב - מהיפים שהתגלו בישראל ובעולם - שהיה חלק מרצפתה של וילה מסוף המאה ה-3 - תחילת ה-4 לספירה, שב ללוד, והוא יוצג לציבור הרחב החל מהקיץ הקרוב.
היום (שני) השיקו עיריית לוד ורשות העתיקות את "מרכז ארכיאולוגי פסיפס לוד ע"ש שלבי וייט ולאון לוי", במעמד התורמת, הגברת שלבי וויט, ראש העיר לוד עו"ד יאיר רביבו, ומנהל רשות העתיקות מר אלי אסקוזידו. באירוע השתתפו נציגי קרן לאון לוי, בכירים ברשות העתיקות, משרד התיירות, עיריית לוד ומכובדים.
הפסיפס בעיר לוד התגלה בשנת 1996 על ידי הארכיאולוגית מרים אבישר ז"ל מרשות העתיקות, במהלך חפירה ארכיאולוגית לפני הרחבת רחוב החלוץ בעיר. הפסיפס תוארך לתקופה הרומית - סוף המאה ה-3 או תחילת המאה ה-4 לספירה. בהיעדר תקציב לשימור ופיתוח האתר לתצוגה, כוסה הפסיפס בתום החפירה. זאת, עד שבשנת 2009 מצאה רשות העתיקות - בנדיבותה של קרן לאון לוי ושלבי וייט, תקציב לחשיפתו המחודשת והוצאתו לצורך שימור, ולבסוף - להחזרתו לאתר כמרכז ארכיאולוגי פתוח לקהל.
הפסיפס - רצפת אולם הטרקלין של וילה
הפסיפס, היוצא דופן באיכות בנייתו, בתכניו ובמצב השתמרותו, שימש למעשה כרצפת אולם הטרקלין של וילה, שהייתה חלק משכונה של בתי אמידים בלוד בתקופות הרומית והביזנטית. אורכו כ-17 מטרים ורוחבו כ-9 מטרים, והוא מורכב משטיחים צבעוניים שמתוארים בהם בפירוט יונקים, ציפורים, דגים, מיני צמחים ואף כלי שיט. עיצובו מושפע מפסיפסי צפון אפריקה.
מעניין לציין, שבניגוד לפסיפסים אחרים מהתקופה, לא מופיעים בו תיאורים של בני אדם. במהלך העבודות להקמת מרכז הפסיפס, חשפה רשות העתיקות פסיפס צבעוני נוסף, שהיה חלק מחצר מבנה הווילה, ואף הוא שולב במרכז ומהווה חלק מחוויית הביקור.
אתר הפסיפס נמצא בצפון-מזרח העיר לוד, בסמוך לכניסה מצומת גינתון. לצומת גישה נוחה משדה התעופה בן גוריון, ומשניים מהכבישים הראשיים בארץ: כביש מספר אחת, המקשר בין תל-אביב לירושלים, וכביש מספר שש, המחבר בין צפון הארץ לדרומה. מיקום האתר - בסמוך לצירי תנועה ארציים, מאפשר רמת נגישות גבוהה, ואת הפיכתו לאתר בעל עניין כלל ארצי. מיקומו יאפשר לקשור אותו למסלול תיירותי, שיכלול מספר אתרים היסטוריים בעיר.
הפסיפס יוצג לקהל הרחב בתשלום של 48 שקלים (הנחות לתושבי לוד וילדים), ויאפשר לקהל המבקרים לראות ולחוות אותו מזוויות שונות, וכן ללמוד על ההיסטוריה והארכיאולוגיה של לוד ועל שימור הפסיפס, ולהתרשם מיופיו הייחודי. המרכז יבקש לחבר את התושבים למורשת התרבותית החשובה של עירם. מדובר בפרויקט ייחודי של הצגת ממצא ברמה העולמית באתרו המקורי, בתוך מבנה מודרני, שמכבד ומתקשר עם הווילה שבה שכן בעבר. רק חבל שבמקום להנגיש את הארכיאולוגיה וההיסטוריה של ארץ ישראל, שגם ככה מפסידה בתחרות לסמארטפונים, גובים כמעט 50 שקלים לאדם ומרחיקים את הציבור.
התורמת, גברת שלבי וייט: "מהרגע שליאון ואני ראינו את הפסיפס ההיסטורי הזה, ידענו כמה הוא חשוב לעיר לוד ולעולם, ואיזה תרומה זו תהיה כדי להפוך את לוד למרכז תרבות. אני נרגשת לקבל את ההזדמנות להיות חלק משחזור הפסיפס ויצירת המוזיאון הזה. להיות כאן הוא הגשמת חלום".
ראש העיר לוד, עו"ד יאיר רביבו: "אחרי כ-26 שנה מאז התגלה לראשונה בשנת 1996, הגענו ליום הגדול שבו אנו חונכים את ה"מרכז הארכיאולוגי פסיפס לוד ע"ש שלבי וייט ולאון לוי", מוקד לגאווה מקומית וחיבור להיסטוריה רבת השנים של העיר לוד - מהעתיקות בעולם! החלום שלנו בעיר שכולה פסיפס של תרבויות, מתגשם היום לנגד עיננו בחנוכת אחד המוזיאונים החשובים, שיציב את לוד במפת התיירות העולמית. נאפשר לאזרחים מכל הארץ והעולם לראות את האוצר המדהים הזה כאן בלוד, באתרו המקורי, בדיוק במקום בו הוא נמצא".
מנהל רשות העתיקות, מר אלי אסקוזידו: "היום, לאחר שנים, נשלמת החתיכה האחרונה בפרויקט פסיפס לוד, עם חנוכת מרכז המבקרים לכבודו. האירוע הזה הוא אבן דרך מרגשת ביותר עבור רשות העתיקות, שהמומחים שלה חשפו, שימרו וקידמו את הצגת הפסיפס המדהים הזה, למען הקהל הרחב".
העוסקים בהקמת מרכז המבקרים:
חזון המרכז, שימור הפסיפס והאוצרות: רשות העתיקות
תכנון המבנה: אדריכל עמית נמליך - נמליך אדריכלים
תכנון נופי: אדריכל אורנה בן ציוני, אדר' עידית ישראל - אב אדריכלות נוף
תכנון וביצוע תוכן, תצוגה ומולטימדיה: התעשייה - תוכן, עיצוב טכנולוגיה בע"מ
ניהול הפרויקט: אד' לילך נוימרק - מעשה שימור
פיקוח: גוני הנדסה בע"מ