שִׂים לֵב: בְּאֲתָר זֶה מֻפְעֶלֶת מַעֲרֶכֶת נָגִישׁ בִּקְלִיק הַמְּסַיַּעַת לִנְגִישׁוּת הָאֲתָר. לְחַץ Control-F11 לְהַתְאָמַת הָאֲתָר לְעִוְורִים הַמִּשְׁתַּמְּשִׁים בְּתוֹכְנַת קוֹרֵא־מָסָךְ; לְחַץ Control-F10 לִפְתִיחַת תַּפְרִיט נְגִישׁוּת.
וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

לפני 3 שנים אוהד יהלומי כתב לנו על אהבתו הגדולה. כעת נזכרנו בה

זיו ריינשטיין. וואלה!, עיבוד תמונה

עודכן לאחרונה: 5.3.2025 / 7:13

אוהד יהלומי ז"ל, שנרצח בשבי חמאס, היה עובד רשות הטבע והגנים והתמחה בעקרבים. כעת, במסע האחרון שלו, אנו מביאים שוב את הכתבה האחרונה שלו שפרסמנו בוואלה, שבה סיפר על היצורים שהכי אהב - העקרבים. "המערכת לא תוכל להתקיים ללא היצורים הקטנים הללו", כתב בזמנו

מחול עקרבים ממין עקצן צהוב/צילום: אוהד יהלומי, רט"ג

הבשורה הקשה על הירצחו של אוהד יהלומי ז"ל (50), שגופתו הושבה לארץ ברביעי שעבר ביחד עם שלמה מנצור ואיציק אלגרט ז"ל על ידי חמאס בשבי, היכתה את רשות הטבע והגנים, שבה עבד, בהלם. כעת, במסע האחרון שלו לקבורה בקיבוץ ניר עוז, עת להיזכר שוב באדם חובב הטבע שהיה.

"אוהד ניהל בשנים האחרונות את מרחב הדרום בסיירת הירוקה של הרשות, והיה דמות מופת עבורנו", אמרו ברט"ג. "אדם שהקדיש את מרצו וניסיונו למען שמירת הטבע בישראל והשפיע רבות על שמירת הסביבה והנוף. הוא היה איש אוהב טבע ובעל ידע רב והיה שותף מרכזי בכתיבת 'מדריך העקרבים'"

אוהד החל את דרכו ברשות הטבע והגנים במחוז דרום כפקח אזור מדבר יהודה בין השנים 2006 ועד 2013, ולאחר מכן מילא תפקידים נוספים עד שהצטרף לסיירת הירוקה כמנהל מרחב דרום בשנת 2019. עבודתו המסורה והגישה היוצאת דופן לאנשים וקהילות, הפכו אותו לאהוב בקרב צוות הרשות ובקהילה הרחבה.

אהבתו הגדולה, כאמור, היתה לעקרבים. כך כתב אוהד על היצורים המסקרנים במדריך העקרבים: "בישראל מוכרים כיום 21 מיני עקרבים משלוש משפחות שונות, והם נפוצים בכל בתי הגידול היבשתיים, מהחרמון ועד אילת. לעקרבים יש תרומה חשובה בשירותי המערכת לרווחת האדם, בעיקר בפיתוח תרופות המופקות מהרעלנים המצויים בשלפוחית הארס שלהם. התרופות הללו משמשות לטיפול בסוגים שונים של סרטן, מייצרים מהם משככי כאבים, טיפול בדלקות פרקים, סכרת ועוד, ואפילו ליצירת קוטלי חרקים ידידותיים לסביבה. העקרבים נמצאים בחוליה מאוד קריטית במארג המזון וחשיבותם גדולה הן כטורף והן כנטרף - בעיקר במערכת המדברית. אנחנו מתרגשים לראות זאב, צבי וצבוע ובדרך כלל לא מתייחסים לחיות קטנות מלטאה, אבל המערכת לא תוכל להתקיים ללא היצורים הקטנים הללו".

אוהד יהלומי ז"ל. רשות הטבע והגנים
אוהד יהלומי ז"ל ומדריך העקרבים שהיה שותף בכתיבתו/רשות הטבע והגנים
אוהד יהלומי. רשות הטבע והגנים
"היה דמות מופת עבורנו". יהלומי ובתו/רשות הטבע והגנים

"העקרב - אחד מבעלי החיים החשובים ביותר"

לפני כשלוש שנים כתב אוהד לוואלה על אהבתו הגדולה ושטח בפני הגולשים את סוגי העקרבים העיקריים בישראל וסיפר על המאפיינים של כל אחד ואחד מהם. הנה דבריו של אוהד על העקרבים שאותם כל כך אהב.

"רבים מהישראלים יוצאים לטייל ברחבי הארץ ומחוצה לה ופוגשים בדרכם את בעל החיים חסר החוליות, אך מעטים מאוד מהם מודעים לכך שעל אף התדמית השלילית שהוצמדה לו, העקרב הוא אחד מבעלי החיים החשובים ביותר בשמירה על המערכות האקולוגיות הטבעיות בטבע, זאת לאור העובדה כי הוא מהווה טורף ואף מקור מזון בעצמו עבור מינים אחרים.

"כמחצית מהעקרבים חיים במדבר. מדובר בחיה נפוצה מאוד המתקיימת כמעט בכל בית גידול טבעי מאילת ועד החרמון, והיא אמנם לא בעל חיים מוגן, אך עתידה בסכנה משום שחלק מבתי הגידול הטבעיים שלה נמצא במגמת היעלמות. איומים נוספים העומדים בפניה הם הרעלות ואיסוף בידי חובבי עקרבים לצרכי מסחר בלתי חוקי".

עקרב נבו יריחו. נעם שלו, רשות הטבע והגנים
בישראל יש 21 מיני עקרבים משלוש משפחות שונות. נבו יריחו/רשות הטבע והגנים, נעם שלו

העקרבים נשארו ללא שינוי במשך מיליוני שנים

"לעקרבים יש תרומה חשובה בשירותי המערכת גם לרווחת האדם, בעיקר בפיתוח תרופות שמופקות מהרעלנים שמצויים בשלפוחיות הארס שלהם. התרופות הללו משמשות לטיפול בסוגים שונים של סרטן, מייצרים מהם משככי כאבים, טיפול בדלקות פרקים, סכרת ועוד, ואפילו מייצרים מהם קוטלי חרקים ידידותיים לסביבה.

"חפירות ארכאולוגיות מעידות כי העקרבים נמצאים על כדור הארץ כבר למעלה מ-437 מיליון שנים, ולעומת בני האדם שבמהלך חייהם על הכדור עברו שינויים אבולוציוניים כאלה ואחרים, ישנם מאובנים של עקרבים שמוכיחים כי העקרבים נשארו ללא שינוי כלל ושרדו על הכדור עוד מאז. אחת מהסיבות לכך יכולה אולי להיות הצורה שלהם, שהיא אידיאלית מאוד לחיים בטבע. העובדה כי הם קטנים ושטוחים עוזרת להם להיכנס בקלות במרווחים כמעט בכל מקום בטבע, הם יכולים לחפור ולהיות מוגנים מקור ומחום.

"עובדה מעניינת נוספת היא, כי לעקרבים יכולת הישרדות גבוהה מאוד. אחרי ארוחה טובה הם יכולים לצום שבועות ואפילו חודשים, הם מסוגלים להשיג את הנוזלים שהם צריכים מהמזון או באמצעות שיטות אחרות. זמן חייהם עם זאת הוא לא גדול כל כך - עקרב בטבע חי שנים בודדות ופעיל בלילות, בעיקר חמים וחשוכים".

עקרב באור אולטרא סגול ספארי לילה. צילום: זיו ריינשטיין, מערכת וואלה
רוב העקיצות של העקרבים אינן מסכנות חיים/מערכת וואלה, צילום: זיו ריינשטיין

"ריקוד העקרבים"

"בישראל ובמדבר בפרט, ישנם עקרבים שונים עם גדלים שונים של צבתות. בנוסף, על אף שיש להם יותר מזוג עיניים אחד, היתרון הגדול ביותר שלהם הוא שהם מאוד רגישים לתנועות, ובאמצעות שיערות חישה הם מסוגלים להרגיש את הקרקע.

"יתרון נוסף שיש לצבתות העקרב הוא בזמן "ריקוד העקרבים" המפורסם, במהלכו העקרב הזכר משאיר על הקרקע נרתיק זרע שאותו צריכה הנקבה להפרות. בשל החשש שתפרש את החיזור וההכוונה שלו לנרתיק הזרע כתקיפה ותעקוץ אותו, תופס הזכר את צבתות הנקבה ובו בזמן מכוון אותה אל שק הזרע. כך נראים השניים כאילו הם רוקדים ריקוד זוגי, שמזכיר ריקוד של בני זוג אנושיים.

אז למי שיגיע למדבר בלילות הקיץ הנעימים, יוכל למצוא, בעיקר בעזרת אור אולטרא סגול, כמה מהעקרבים הנפוצים שחיים בדרום. הנה המוכרים שבהם".

עקרב עקצן צהוב. ShutterStock
עקרב עקצן צהוב/ShutterStock

עקצן צהוב

"המסוכן בעקרבי הארץ ומהשכיחים ביותר ונמצא כמעט בכל אזורי הארץ, אך בעיקר במדבר. צבתותיו דקות, צבעו צהוב בהיר, הוא מהיר בתנועה ובעקיצה ומטפס היטב. הוא חי תחת אבנים שטוחות ובגדרות אבן, וחודר למשכנות של בני אדם. השרצתו חלה ביוני-אוגוסט, ומגיחים בה 15-12 צאצאים".

עקרב צרבן צהוב. אוהד יהלומי, רשות הטבע והגנים
שני עקרבים מסוג עקצן צהוב זוהרים באור אולטרה סגול/רשות הטבע והגנים, אוהד יהלומי

עביד

"נפוץ מספר המדבר ודרומה עד אילת. חי בתוך מחילות אותן הוא חופר באמצעות צבתותיו העבות ובפתחן הוא אורב לטרף. אופיו רגוע יחסית ועקיצתו אינה נחשבת למסוכנת לאדם".

עקרב עביד צהוב. ארנון פלד, רשות הטבע והגנים
עקרב עביד צהוב/רשות הטבע והגנים, ארנון פלד

עקרבון נגבי

"עַקרַבּוֹן נגבי הוא תת מין של עקרבון מדברי והוא מהקטנים בעקרבי ארץ ישראל והוא הנציג היחיד בארץ ישראל של המין עקרבון מדברי. תפוצתו של העקרבון הנגבי היא מיריחו דרומה דרך בקעת ים המלח והערבה, במדבר יהודה, בנגב, בסיני ועד צפון אפריקה".

עקרבון נגבי. אלון פראן, רשות הטבע והגנים
עקרבון נגבי/רשות הטבע והגנים, אלון פראן

נבו יריחו

"העקרב הגדול ביותר בישראל. ניזון מחרקים ופרוקי רגליים גדולים. ביום מסתתר במחילות ומתחת לאבנים ובלילה יוצא לצוד. החוקר שתיעד אותו, מצא עקרב זה בפעם הראשונה בהר נבו, הנמצא באזור יריחו ומשם שמו. עקיצתו של נבו יריחו אינה מסכנת חיים או כואבת. לעקרב זה מזג לא חם במיוחד".

עקרב נבו יריחו. אריאל קדם, רשות הטבע והגנים
עקרב נבו יריחו/רשות הטבע והגנים, אריאל קדם

למה העקרבים זוהרים באולטרה סגול? לא ממש ברור

"על אף שהיא נפוצה מאוד והרבה מאיתנו ראו אותה ומודעים לארסיות שלה, חשוב לדעת שזו עדיין חיה שאנחנו לא נעקצים הרבה על ידה ורוב העקיצות אינן מסכנות חיים, ולכן ניתן ורצוי להכניס את כל הפחדים מעקרבים לפרופורציה.

"בשביל להימנע מהפחד, רצוי לזכור כי בעל חיים לרוב יעקוץ טרף קטן ממנו לצורך מאכל, או בעל חיים גדול ממנו לצורכי הגנה. בשביל כל בעל חיים לעקוץ זה להוציא המון אנרגיה, והם משתדלים להמנע מזה כמה שאפשר. עם זאת, כמובן שהכל תלוי גם במצב הפיזי של הבן אדם, בגודל, במצב של העקרב וכמה ארס הוא בחר להחדיר ולכן תמיד ההמלצה להתפנות לבית חולים להשגחה".

"כל העקרבים זוהרים באולטרה סגול ועד היום לא מובן למדע במאה אחוזים למה זה קורה, אבל זה מאוד מקל לחפש אותם וזה גם מאפשר לעשות פעילות הסברתית ולחפש אותם בלילה".

אוהד יהלומי ז"ל. רשות הטבע והגנים
"היה איש אוהב טבע ובעל ידע רב". אוהד יהלומי ז"ל/רשות הטבע והגנים
seperator

נתגעגע לאוהד ולעשייה החשובה שלו בתרומה לטבע בישראל ובכלל.

יהי זכרו ברוך.


ברשות הטבע והגנים החלו בגיוס כספים למען ילדיו ואלמנתו של אוהד יהלומי, כדי למשפחתו.
קישור לתרומה

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully