עקרבים בישראל: הצצה לעולם המרתק שלהם במדבר

רבים מהישראלים יוצאים לטייל ברחבי הארץ ומחוצה לה ופוגשים בדרכם את בעל החיים חסר החוליות, אך מעטים מאוד מהם מודעים לכך שעל אף התדמית השלילית שהוצמדה לו, העקרב הוא אחד מבעלי החיים החשובים ביותר בשמירה על המערכות האקולוגיות הטבעיות בטבע, זאת לאור העובדה כי הוא מהווה טורף ואף מקור מזון בעצמו עבור מינים אחרים.

"העקרבים נמצאים בחוליה מאוד קריטית במארג המזון וחשיבותם גדולה הן כטורף והן כנטרף - בעיקר במערכת המדברית. אנחנו מתרגשים לראות זאב, צבי וצבוע ובדרך כלל לא מתייחסים לחיות קטנות מלטאה, אבל המערכת לא תוכל להתקיים ללא היצורים הקטנים הללו", מסביר אוהד יהלומי מרשות הטבע והגנים.

בישראל התגלו במהלך השנים ועד היום 21 מיני עקרבים משלוש משפחות שונות, וכמחצית מהם חיים במדבר. מדובר בחיה נפוצה מאוד המתקיימת כמעט בכל בית גידול טבעי מאילת ועד החרמון, והיא אמנם לא בעל חיים מוגן, אך עתידה בסכנה משום שחלק מבתי הגידול הטבעיים שלה נמצא במגמת היעלמות. איומים נוספים העומדים בפניה הם הרעלות ואיסוף בידי חובבי עקרבים לצרכי מסחר בלתי חוקי.

לעקרבים יש תרומה חשובה בשירותי המערכת גם לרווחת האדם, בעיקר בפיתוח תרופות שמופקות מהרעלנים שמצויים בשלפוחיות הארס שלהם. התרופות הללו משמשות לטיפול בסוגים שונים של סרטן, מייצרים מהם משככי כאבים, טיפול בדלקות פרקים, סכרת ועוד, ואפילו מייצרים מהם קוטלי חרקים ידידותיים לסביבה.

חפירות ארכאולוגיות מעידות כי העקרבים נמצאים על כדור הארץ כבר למעלה מ-437 מיליון שנים, ולעומת בני האדם שבמהלך חייהם על הכדור עברו שינויים אבולוציוניים כאלה ואחרים, ישנם מאובנים של עקרבים שמוכיחים כי העקרבים נשארו ללא שינוי כלל ושרדו על הכדור עוד מאז. אחת מהסיבות לכך יכולה אולי להיות הצורה שלהם, שהיא אידיאלית מאוד לחיים בטבע. העובדה כי הם קטנים ושטוחים עוזרת להם להיכנס בקלות במרווחים כמעט בכל מקום בטבע, הם יכולים לחפור ולהיות מוגנים מקור ומחום.

עובדה מעניינת נוספת היא, כי לעקרבים יכולת הישרדות גבוהה מאוד. אחרי ארוחה טובה הם יכולים לצום שבועות ואפילו חודשים, הם מסוגלים להשיג את הנוזלים שהם צריכים מהמזון או באמצעות שיטות אחרות. זמן חייהם עם זאת הוא לא גדול כל כך - עקרב בטבע חי שנים בודדות ופעיל בלילות, בעיקר חמים וחשוכים.

בישראל ובמדבר בפרט, ישנם עקרבים שונים עם גדלים שונים של צבתות. בנוסף, על אף שיש להם יותר מזוג עיניים אחד, היתרון הגדול ביותר שלהם הוא שהם מאוד רגישים לתנועות, ובאמצעות שיערות חישה הם מסוגלים להרגיש את הקרקע.

יתרון נוסף שיש לצבתות העקרב הוא בזמן "ריקוד העקרבים" המפורסם, במהלכו העקרב הזכר משאיר על הקרקע נרתיק זרע שאותו צריכה הנקבה להפרות. בשל החשש שתפרש את החיזור וההכוונה שלו לנרתיק הזרע כתקיפה ותעקוץ אותו, תופס הזכר את צבתות הנקבה ובו בזמן מכוון אותה אל שק הזרע. כך נראים השניים כאילו הם רוקדים ריקוד זוגי, שמזכיר ריקוד של בני זוג אנושיים.

אז למי שיגיע למדבר בלילות הקיץ הנעימים, יוכל למצוא, בעיקר בעזרת אור אולטרא סגול, כמה מהעקרבים הנפוצים שחיים בדרום. הנה המוכרים שבהם.

המסוכן בעקרבי הארץ ומהשכיחים ביותר ונמצא כמעט בכל אזורי הארץ, אך בעיקר במדבר. צבתותיו דקות, צבעו צהוב בהיר, הוא מהיר בתנועה ובעקיצה ומטפס היטב. הוא חי תחת אבנים שטוחות ובגדרות אבן, וחודר למשכנות של בני אדם. השרצתו חלה ביוני-אוגוסט, ומגיחים בה 15-12 צאצאים.

נפוץ מספר המדבר ודרומה עד אילת. חי בתוך מחילות אותן הוא חופר באמצעות צבתותיו העבות ובפתחן הוא אורב לטרף. אופיו רגוע יחסית ועקיצתו אינה נחשבת למסוכנת לאדם.

עַקרַבּוֹן נגבי הוא תת מין של עקרבון מדברי והוא מהקטנים בעקרבי ארץ ישראל והוא הנציג היחיד בארץ ישראל של המין עקרבון מדברי. תפוצתו של העקרבון הנגבי היא מיריחו דרומה דרך בקעת ים המלח והערבה, במדבר יהודה, בנגב, בסיני ועד צפון אפריקה.

העקרב הגדול ביותר בישראל. ניזון מחרקים ופרוקי רגליים גדולים. ביום מסתתר במחילות ומתחת לאבנים ובלילה יוצא לצוד. החוקר שתיעד אותו, מצא עקרב זה בפעם הראשונה בהר נבו, הנמצא באזור יריחו ומשם שמו. עקיצתו של נבו יריחו אינה מסכנת חיים או כואבת. לעקרב זה מזג לא חם במיוחד.

על אף שהיא נפוצה מאוד והרבה מאיתנו ראו אותה ומודעים לארסיות שלה, חשוב לדעת שזו עדיין חיה שאנחנו לא נעקצים הרבה על ידה ורוב העקיצות אינן מסכנות חיים, ולכן ניתן ורצוי להכניס את כל הפחדים מעקרבים לפרופורציה.

בשביל להמנע מהפחד, רצוי לזכור כי בעל חיים לרוב יעקוץ טרף קטן ממנו לצורך מאכל, או בעל חיים גדול ממנו לצורכי הגנה. בשביל כל בעל חיים לעקוץ זה להוציא המון אנרגיה, והם משתדלים להמנע מזה כמה שאפשר. עם זאת, כמובן שהכל תלוי גם במצב הפיזי של הבן אדם, בגודל, במצב של העקרב וכמה ארס הוא בחר להחדיר ולכן תמיד ההמלצה להתפנות לבית חולים להשגחה.

"כל העקרבים זוהרים באולטרה סגול ועד היום לא מובן למדע במאה אחוזים למה זה קורה, אבל זה מאוד מקל לחפש אותם וזה גם מאפשר לעשות פעילות הסברתית ולחפש אותם בלילה", אומר אלון פראן ממרכז הדרכה רמון.