וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

הישראלים חזרו לנפוש בהמוניהם, ויש מי שמשלם את המחיר

עודכן לאחרונה: 10.3.2022 / 18:17

בואו של האביב משיב את הישראלים לנפוש בארץ ו"לטוס" על הכבישים בדרך למלון באילת. אבל מי שמשלם את המחיר הם בעיקר היעלים ושאר בעלי חיים שנדרסים, והשנה יותר מתמיד. למה זה קורה (אזהרה: צילומים קשים בכתבה)?

יעלים חוצים את הכביש בשמורת עין גדי/צילום: טניה בירד, רשות הטבע והגנים

אם אתם מרגישים שהחיים חוזרים למסלולם בכל מה שנוגע לחופשות בארץ - אתם לא טועים. יותר ויותר ישראלים יוצאים לכבישים, נוסעים למדבר, לצפון, לבתי מלון וקמפינג. אבל מי שמשלם את מחיר החזרה הזו לשגרה הם בעלי החיים, ובעיקר היעלים במדבר יהודה - שנדרסים השנה בכמויות שטרם ראינו עד כה.

קרוב ל-40 אחוזים מהדריסות בעשר השנים האחרונות, קרו בשנתיים האחרונות! למעשה, בכל שנת 2019 נדרסו רק שני יעלים. ב-2020 אפס מקרי דריסה. אבל ב-2021 נספרו כבר תשעה מקרי דריסה וב-2022 יש לנו כבר 11(!) מקרי דריסה של יעלים, ועוד לא סיימנו את הרבעון הראשון.

למה זה קורה במיוחד השנה? קשור לקורונה, אבל בעיקר לנו.

יעל דרוס. רשות הטבע והגנים
רוב הדריסות קורות על כביש 90. יעל דרוס/רשות הטבע והגנים
יעל דרוס. רשות הטבע והגנים
הישראלים "טסים" על הכביש - והיעלים משלמים את המחיר/רשות הטבע והגנים
נתוני בעלי חיים שנדרסו ב-2019 בישראל. רשות הטבע והגנים
נתוני בעלי חיים שנדרסו ב-2019 בישראל/רשות הטבע והגנים

"רוב הדריסות קורות בימי חמישי"

היעלים התרגלו לא לראות כמעט בני אדם או מכוניות בתקופת הקורונה, עקב סגרים ומיעוט מטיילים, ועתה, כשהישראלים חזרו לכבישים, הם עושים זאת בהמוניהם וגם נוסעים מהר מאוד על הכביש, בעיקר כביש 90. "רוב הדריסות (25 אחוזים) קורות בסופי שבוע, בעיקר בימי חמישי, כשאנשים טסים על הכביש לאילת וממהרים להגיע לבית המלון", מסביר דודי גרינבאום, מנהל שמורת הטבע עין גדי ברשות הטבע והגנים בשיחה עם וואלה! תיירות.

לדבריו, כל שנה בתקופה הזו, כשהנגר העילי של הגשם מגיע לכביש, הוא גורם לצמחייה לצמוח בצידי הכביש - מה שגורם ליעלים להגיע לחפש מזון, כי בהרים שבהם הם חיים יותר צחיח, יבש ודליל. "המטיילים נוסעים במהירות מאוד גבוהה ולא רואים את היעלים שבאים לאכול וחוצים את הכביש", הוא מסביר.

עד כה השנה נדרסו 11 יעלים, כאמור, והיד עוד נטויה, לצערנו. "שיא הפעילות בים המלח עוד לפנינו", מוסיף גרינבאום, "ועוד מעט בחורי הישיבה יוצאים לחופש ואחריהם כל עם ישראל". מה שחמור יותר, הוא שזו העת שבה גם נולדים הגדיים הראשונים של העונה. "הם (הגדיים - ז.ר) בטח לא יודעים להיזהר, וכל מכה קטנה הורגת אותם", אומר גרינבאום. לדבריו, יש עדרים גדולים מאוד בין עין גדי לעינות צוקים שמצפון לשמורה, ורוב הדריסות הן באזור הזה. סיבה נוספת לדריסות היעלים, נעוצה בעובדה שאנשים נעצרים ליד נקודות התצפית לאורך כביש 90 ומאכילים אותם. "הם התרגלו לכך שנותנים להם אוכל, והם חוזרים לנקודות האכלה".

גרינבאום מוסיף, שבעונה זו של האביב עוזבות היעלות את הגדיים מדי פעם כדי לאכול ולשתות, ואז חוזרות אליהם. "נתקלנו כבר באירועים של אנשים שאספו גדי, וזה אסור ביותר כי האמא כבר לא תחזור אליו כי היא לא תזהה את הריח שלו, ודינו נחרץ".

עוד בוואלה!

סוף-סוף מעט צדק: מאסר חסר תקדים לציד הצבאים הסדרתי

לכתבה המלאה
יעלים. עזרא חדד, רשות הטבע והגנים, רשות הטבע והגנים
האמהות עוזבות את הגדיים כדי לאכול - אנא אל תגעו בקטנים/רשות הטבע והגנים, עזרא חדד, רשות הטבע והגנים
יעל דרוס. רשות הטבע והגנים
היעלים התרגלו בשנתיים האחרונות לא לראות מכוניות, ונפגעים מהחזרה לשגרה/רשות הטבע והגנים
דורבן שנדרס. רשות הטבע והגנים
דורבן שנדרס. 144 מהם נדרסו רק ב-2019/רשות הטבע והגנים
ארנבת דרוסה. רשות הטבע והגנים
גם יונקים קטנים בסכנה מהמכוניות בכביש 90. ארנבת דרוסה/רשות הטבע והגנים

אנא, סעו בזהירות!

אבל לא רק יעלים נדרסים, לצערנו. גם צבאים רבים, בעל חיים שנמצא בסכנת הכחדה בישראל, סובל ממכוניות שטסות בכבישים. ב-2016 נדרסו 116 צבאים, וכך עמד מספר הדריסות של הצבאים גם בשנים שלאחר מכן (סביב מאה פלוס). אולם ב-2020, שנת הסגרים, נרשמה דריסה של צבי אחד בלבד.

עם זאת, בעל החיים שנדרס הכי הרבה בארץ הוא התן. ב-2019 נרשמו 379 מקרי דריסה של תנים, אחריהם 199 דריסות של שועל מצוי, אחריו 164 של גירית מצויה, 144 של דורבן, 110 של קיפוד מצוי, 102 של חזיר בר ועוד. גם יצורים קטנים יותר נדרסים, כמו 40 מקרים בשנה של נחש מזוג זעמן (שאינו ארסי וטוב לאדם כיוון שהוא צד נחשי צפע), או סלמנדרה מצויה ואחרים.

עם בוא האביב וחופשת הפסח בישראל - אנא מכם - סעו יותר לאט ובזהירות!

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    3
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully