לא רק ספא מהטבע: השימוש המפתיע של ה"גייזרים החמים" בצפון

מי ה"גייזרים החמים" שזורמים באופן טבעי בטבע בצפון, במיוחד בימי החורף, נהדרים לטבילה חמה ולתיירות מרפא, אך במו"פ צפון החליטו לנצל את המים לשימושים אחרים והתמקדו במחקר חקלאי, במיוחד בליצ'י. התוצאה: הפתעה עולמית

דנה אלימלך
21/02/2022
מאגר עורבים בגולן (צילום: זיו ריינשטיין)

אכלתם ליצ'י באביב וחשבתם שהוא הגיע מאירופה? חשבו שוב כי הליצ'י הגיע מישראל, מחוות המטעים בעמק החולה בגליל העליון, כשהוא גדל בחממות המבוססות על חום מי הגייזרים בטמפרטורה של 48 מעלות שהתגלו בסמוך לקיבוץ שמיר.

השיטה מתוחכמת אך פשוטה, ללא הוצאת אנרגיה וכמעט ללא עלות. התוצאה: פרי באביב במקום בקיץ שנמכר במאה שקלים לקילו למשווקים. בחממות גידלו גם אננס שמקדים את היבול בחצי שנה, שסק ומשמש שהיה הצלחה. את רעיון חממות הגייזרים הגה פרופ' רפי שטרן ממו"פ צפון במכון המחקר מיגל, המכונה בפני קהילת החוקרים הבינלאומית "האבא של הליצ'י". במי הגייזרים נעשים גם שימושים נוספים לגידול דגים והשקיה לחקלאות בשילוב מי נחל הדן.

מי מאיתנו לא אוהב לבלות במי הגייזרים החמים שזורמים באופן טבעי בטבע, במיוחד בימי החורף הקרים. בארץ ניתן למצוא מעיינות מים חמים טבעיים בחמת גדר ובעין גדי וגייזרים טבעיים בגליל העליון. אך בניגוד לדעה הרווחת שהמים החמים מהגייזרים מתאימים בעיקר לתיירות מרפא, במו"פ צפון החליטו לנצל את המים לשימושים אחרים והתמקדו במחקר בחקלאות.

עוד בוואלה!

מדריך המעיינות החמים של ישראל

לכתבה המלאה
זקוק גם למנות קור. ענף ליצ'י(צילום: פרופ' רפי שטרן, מו"פ צפון מיגל)

המים הגיאותרמיים גורמים לדגים לגדול יותר

לפני כעשר שנים החלו חברת מי גולן וחברת מים בגליל באמצעות קידוחי שמיר, לחפש מקורות מים באזור הגליל העליון. לצורך כך נעשו קידוחים לעומק של 1,400 מטרים לתוך בטן האדמה, ואכן התגלה מקור מים, בהיקף גדול מאוד, בין קיבוץ שמיר לקיבוץ כפר סאלד בגליל העליון. אך בקידוח לא נמצאו מים רגילים אלא מים חמים בטמפרטורה גבוהה במיוחד של 48 מעלות. הסתבר שהמים הם באר ארטזית עם מים גיאותרמיים, אשר פורצים מהאדמה בעוצמה לאחר שנוצר הפתח באדמה מהקידוח.

יוסי מורלי, מנכ"ל חברת מים בגליל, מסביר כי קיימים מספר קידוחים שנעשו באזור הגליל העליון ורמת הגולן ובריכה לאגירת המים באגן ההיקוות ברמת הגולן, כאשר המים שנאגרים מחולקים בין שימושים להשקיה ומחקר ברמת הגולן ומים המועברים לחוות המחקרים בגליל העליון. המים שהתגלו בבטן האדמה נאגרים באקוויפר עם ספיקה של מעל 10 מיליון קו"ב שנתי, כאשר בעתיד מתכוונים להגדיל את קצב הספיקה. המים, מעבר להיותם מים חמים, שונים מהמים שזורמים באופן טבעי על פני האדמה והדבר מקנה להם תכונות נוספות בהתאם לכך, במחקרים שיעשו בעתיד. המים בעלי ערכים ייחודיים של סידן מגנזיום, גופרה וכלור הנמצא בקרקע.

השימושים שנעשו עד כה במים הם בעיקר למטרות מחקר בחימום חממות הגייזרים בחוות המחקר של מו"פ צפון מיגל להקדמת היבול, וגידולים של דגים כמו אמנון, בורי וקרפיון בבריכות הדגים בקיבוץ דן. בגידולי הדגים נמצא, כי כתוצאה מהשימוש במים הגיאותרמיים - הדגים מגיעים לגודל הנכון מהר יותר. העיקרון הוא שמוהלים את המים הגיאותרמיים שהם בטמפרטורה של 48 מעלות עם המים של נחל הדן, שהם בטמפרטורה של 14 מעלות ובכך מביאים לקירור המים ולריכוזים המתאימים לגידול אופטימלי של הדגים.

שימוש נוסף שנעשה במים הגיאותרמיים הוא לצרכי השקיה לחקלאות ברמת הגולן. גם בהשקיה, על מנת להשתמש במים, נדרש למהול את המים במי הדן הקרים ולהגיע לריכוזים שונים במים המאפשרים שימוש במים להשקיה. על מנת להביא את המים מהגליל העליון לרמת הגולן, המים מובלים בצינור מקידוחי שמיר בגליל העליון לבריכה בצפון אגן ההיקוות ברמת הגולן, כאשר בצינורות נוספים מובילים מים ממקורות מי הדן ממפעל הדן המזרחי ומפעל חצבאני דן בגליל העליון, וזאת נעשה בכוח הגרביטציה עד לבריכה באגן ההיקוות ברמת הגולן ושם מוהלים את המים הגיאותרמיים עם מי הדן.

נכון לזמן זה, לא קיימים גייזרים טבעיים באזור הגליל העליון ורמת הגולן. אך אם בכל זאת תרצו, ניתן ליהנות מתוצרי המים החמים בצומת וואסט ברמת הגולן בטמפ' נמוכה יותר של 42 מעלות.

המים שנאגרים מחולקים בין שימושים להשקיה ומחקר. מאגר ההיקוות ברמת הגולן(צילום: פרופ' רפי שטרן, מו"פ צפון מיגל)
מים חמים כמו בגייזר. מאגר עורבים בצומת וואסט(צילום: מערכת וואלה!, זיו ריינשטיין)

גייזרים וחקלאות

עיקר השימושים במים הגיאותרמיים נעשה למטרות ניסוי ומחקר בחקלאות. בקרב החוקרים עלתה השאלה מה עושים עם המים הייחודיים כאשר מבחינתם התגלה אוצר שהם לא חשבו עליו. המים הם לא מי שתייה ולא מי השקיה אך בכל זאת מים ייחודים עשירים במינרלים. בעקבות כך החוקרים, בהובלת פרופ' רפי שטרן, החליטו להקים חממות המבוססות על חום מי הגייזרים להקדמת היבול והפרי. חממות הגייזרים ממוקמות בחוות המטעים והמחקר של מכון המחקר מיגל של החברה לפיתוח הגליל סמוך לקיבוץ נאות מרדכי, במרחק שני קילומטרים מהגייזרים בקידוח שמיר.

הרעיון פשוט וברובו מסתמך על החקלאות המסורתית, כאשר מים חמים מועברים בעזרת צינור אחד ראשי מקיבוץ שמיר עד לחממות שבחוות המטעים שבסמוך לקיבוץ נאות מרדכי. מהצינור הראשי, המים החמים מועברים לצינורות שבחממה המונחים על האדמה כדי שיהיה ניתן לחמם גם את השורשים של העצים, דבר שנמצא אף הוא משפיע על הקדמת היבול. בחממה קיים צינור אחד להשקיה ושאר הצינורות מיועדים לחימום החממה.

בחממות השימוש בטכנולוגיה הוא לצורך ניטור משתנים בלבד, כמו חום ולחות, וזאת ללא כל השקעת אנרגיה וללא עלויות כמעט כלל. כאשר עיקר העלויות הן בניית החממה, שהיא מבנה פשוט המורכב מיריעות ניילון ומסגרת ברזל. המים החמים מהגייזרים מסופקים לחממות כמעט בחינם, המשמעות, גידול בחממה הוא כמעט ללא עלויות מה שמגביר את הרווחיות על היבול. יתרון נוסף שקיים בחממות הגייזרים, הוא שהגידולים לא נדרשים בהדברה כיוון שהחממות סגורות למזיקים, דבר אשר משפיע על איכות הפרי ומוזיל את העלויות אף יותר.

הרעיון הראשון שהעלו החוקרים לגידול בחממות הגייזרים ובניהם פרופ' רפי שטרן, מומחה לפיזיולוגיה של הצמח ועוסק במחקר של עצי פרי הנשירים, בהם, תפוחים, אגסים, מישמש, שסק, דובדבנים, ואבוקדו, הוא לנסות לגדל עצי נשירים בחממות הגייזרים באזור הגליל העליון שמאופיין בקרה עם טמפרטורה שיורדת מתחת לאפס הפוגעת בגידולים ובניסיון אף לשווק פרי טרי שלא בעונה.

הרעיון של פרופ' שטרן היה "להעיר" את עצי הנשירים מוקדם יותר בחורף בעזרת המים החמים מהגייזרים לאחר שצברו את מנות הקור הנדרשות להם. עצי הנשירים צריכים מעט שעות קור שאותן יצברו מחודש אוקטובר עד ינואר, כאשר מינואר מתחילים לחמם את החממה במי הגייזרים, כתוצאה מכך העצים יחשבו שהם נמצאים באביב. ברגע שמחממים את החממה במי הגייזרים - העצים פורחים תוך שבועיים שלושה. המשמעות: העצים מתעוררים באמצע החורף, בחודש פברואר ונותנים פרי כבר בחודש מרץ, לעומת בשווקים בישראל ובאירופה שמקבלים את הפרי בחודש מאי, כאשר הפרי מגיע לשוק טרי ובעונה מוקדמת ומהווה יתרון בשווקים.

הגידול הראשון הניסיוני היה מישמש והחל לפני חמש שנים. גידול המשמש מחום מי הגייזרים היה הצלחה גדולה, אך בשלוש שנים האחרונות החורף בעמק החולה בגליל העליון לא היה עם הטמפרטורות הנמוכות שמאפיינות אותו, ופרופ' שטרן והחוקרים ממו"פ צפון לא הצליחו עוד לצבור את מנות קור הנדרשות לגידול המשמש. המשמש נפגע בגלל החוסר במנות הקור הנדרשות לפריחה ובמו"פ צפון במקביל, לפני ארבע שנים החליטו לנסות לעבור לגידולים נוספים בהתאם למנות הקור שניתן להפיק בעמק החולה, כאשר עלתה השאלה האם ניתן לגדל ליצ'י שהוא פרי סובטרופי, אננס ושסק.

החליטו להקים חממות המבוססות על חום מי הגייזרים להקדמת היבול. חממת ליצ'י(צילום: פרופ' רפי שטרן, מו"פ צפון מיגל)

האבא של הליצ'י

בימים אלה החלה פריחת הליצ'י בחממות הגייזרים, כאשר בעוד שבועיים יגיע הליצ'י לשיא הפריחה. המשמעות - בסוף חודש אפריל צפוי להתקבל פרי, ובחודש מאי הלי'צי כבר מגיע לשווקים, לעומת בחודש יולי במצב טבעי, כאשר הלי'צי מגיע לצרכן רק בחודש אוגוסט.

הליצ'י נחשב להצלחה גדולה בחממות הגייזרים זאת השנה הרביעית. ביבול הקודם התקבלה הקדמה של הפרי בחודשיים, כפי שציפו, עם יבול מלא של טונה וחצי לדונם באיכות מצוינת, ללא כל פגיעה בעצי הליצ'י בעקבות הקדמת היבול. המחיר שהתקבל ממכירת הליצ'י נע בין 100-70 שקלים לקילו למשווקים. הפער ביו ההוצאות הנמוכות לגידול הליצ'י מהכנסות מכירת הליצ'י, הוא עצום ומהווה פקטור משמעותי לכניסתו לשוק חודשיים לפני הזמן. בגלל האהבה הגדולה של הישראלים לליצ'י, משווקים את כל הפרי כרגע בישראל.

התחום העיקרי שבו עוסק פרופ' שטרן הוא להבין את הגידול של העץ והצמח. כאשר עיקר התמחותו של פרופ' שטרן היא בפרי הליצ'י שאותו הוא חוקר במשך למעלה מארבעים שנה. בדוקטורט עסק בשיפור פוריות הליצ'י כשהוא נחשב למומחה מספר אחד בגידול פרי הליצ'י, מאז זכה בקרב קהילת המדע הבינלאומית בתואר האבא של הליצ'י.

הרעיון של פרופ' שטרן לגדל ליצ'י בגליל העליון נראה אז כמעט לא הגיוני, כיוון שאת הליצי' לא ניתן לגדל באופן טבעי בעמק החולה כאשר הטמפרטורה יורדת מתחת לאפס בימים בהם שוררת קרה. אך בתוך חממה, התנאים לגידול הליצ'י אופטימליים, כיוון שהליצ'י צריך לצבור את מנות הקור שלו בחודשים אוקטובר עד דצמבר ולאחר מכן ניתן להתחיל לחמם את החממה, לבלבל את הליצ'י ולגרום לו לחשוב שהוא באביב, וכך הליצ'י ייתן את פירותיו חודשיים לפני הזמן בסוף חודש אפריל.

הליצ'י כאמור יודע להתמודד עד טמפרטורת האפס. מתחת לטמפרטורת האפס הליצ'י נכנס למצב טראומה ובאופן ייחודי שלא מאפיין עצים אחרים מפיל את כל עליו ברגע אחד. במצב של קרה בעמק החולה כל שנדרש הוא לסגור את החממה ולחמם במי הגייזרים, בכך מונעים מהליצ'י להגיע מתחת לטמפרטורת האפס ולמנוע טראומה שלאחריה העץ לא ייתן את פירותיו.

הליצי' בניגוד לעצי נשירים שנדרשים לצבור את מנות הקור מתחת לשבע מעלות, צובר את מנות הקור מתחת ל-14 מעלות, טמפרטורות שמתאימות יותר לעמק החולה בשנים האחרונות. בתהליך הצמיחה הרגיל הליצ'י מתחיל לתת פרי לאחר ארבע שנים, כאשר בחממות הגייזרים לאחר שנתיים, יתרון נוסף לגידול בחממות הגייזרים.

כחלק מהניסויים להקדמת היבול במו"פ צפון מיגל החליטו לגדל גם אננס ושסק. הגידול באננס נעשה בניסיון להקדים את קבלת הפרי בשמונה עד תשעה חודשים, כאשר משך הגידול הטבעי של האננס שהוא שנתיים. האננס לעומת הליצ'י לא צריך מנות קור אלא חום בלבד. פרופ' שטרן מסביר שהסברה הייתה שאם יגדלו את האננס בחום של מי הגייזרים ללא מנות קור יצליחו לקצר את משך גידול האננס לשנה ושלושה חודשים במקום שנתיים. נכון לזמן זה הצליחו לקצר את משך גידול האננס לשנה ושישה חודשים ולא כפי שציפו לשנה ושלושה חודשים. הצלחה כבירה בפני עצמה כאשר לאחרונה התקבל יבול מלא ואיכותי של חצי דונם. זהו הגידול השני הניסיוני של האננס ונכון לזמן זה החליטו לא להמשיך עוד בגידול האננס בחוות המחקר. אומנם הפרי שהתקבל מאוד יפה אך ההקדמה לא נתנה את הרווח הכלכלי הצפוי מהקדמת הפרי במספר חודשים. את האננס בניגוד לליצ'י נדרש לשתול בכל פעם מחדש לקבלת פרי.

לעומת זאת השסק בחממות הגייזרים צפוי לתת פרי באמצע חודש פברואר, לאחר שהקדים את קבלת הפרי בחודשיים.

קטיף ליצ'י בגליל(צילום: באדיבות אוצרות הגליל)

גידולי העתיד ודבורות הבומבוס

אך לפני ההצלחות היו גם בעיות רבות שהיה על פרופ' שטרן להתגבר עליהן על מנת להקדים את הגעת הפרי חודשים לפני הזמן. עוד בשלב פריחת הלי'צי החלו בעיות, כאשר הוכנסו לחממות דבורות הדבש לצורך האבקה. דבורות הדבש לא הצליחו לעבוד כיוון שלחממה כיסוי שמנע מהדבורים את אור השמש וגרם להן לבלבול. דבורות הדבש אף הושפעו מהטמפרטורות המשתנות בחממה ולא היה ניתן לעשות האבקה בעזרתן.

שנה לאחר מכן, כדי לפתור את בעיית האבקה, הכניסו לחממות הגייזרים את דבורות הבומבוס של חברת BIO BEE שיודעות לעבוד בטמפרטורה נמוכה יותר מדבורות הדבש. דבורות הבומבוס לעומת דבורות הדבש עמידות לשינויי טמפרטורות שאינם משפיעים כלל על עבודתן, והן ממשיכות לעבוד באין מפריע בכל שינוי בחממה. דבורות הבומבוס אף מסוגלות לעבוד ללא אור השמש כאשר החממות סגורות, ולמעשה כך נפתרה בעיית ההאבקה.

נכון לזמן זה דבורות הבומבוס הוכנסו לחממות הגייזרים לעבוד גם על עץ השסק שצפוי לתת את פירותיו כאמור באמצע חודש פברואר. אך הבעיות לא הסתיימו עם האבקה וכדי לקבל פריחה לא די בדבורות הבומבוס והיה צריך גם להצמיא את העצים (למנוע השקיה) באזור חודש אוקטובר. שיטה נוספת שפיתח פרופ' שטרן והביאה לפריחה מוקדמת.

עם הגידולים והמחקר המתפתח החליט פרופ' שטרן ללכת צעד נוסף ולהקדים את פריחת הליצ'י בשבועיים נוספים. במונחים של רווח כלכלי זמן של שבועיים יכול להוות פקטור משמעותי לכניסת הליצ'י לשווקים שלא בעונה. לצורך כך פרופ' שטרן החליט להשתמש בתכונות של זן ליצ'י מסוג הונג לונג שהביא מווייאטנם שהוא בעל תכונות להקדמת הפריחה בשבועיים, כאשר הזן העיקרי של הליצ'י בחממות הגייזרים הוא מאוריציוס. פרופ' שטרן עשה הרכבה של זן הונג לונג לזן העיקרי מאוריציוס, ובכך העניק לזן העיקרי את התכונות המאפשרות לו להקדים את הפריחה בעוד שבועיים נוספים.

אך האם ניתן לעשות בעתיד שני יבולים לליצ'י? "גם אם נבלבל את הליצ'י הוא ימשיך בתהליך בטבעי שלו", מסביר פרופ' שטרן, "אם מצליחים להקדים את הפריחה מצליחים להקדים את הפרי". אך למרות זאת לא ניתן עדיין לעשות שני יבולים, כיוון שמעשית לקרר חממות יותר קשה וגם יכול להיות שיש לעץ מגבלה של כמה יבול הוא יכול לתת, כיוון שעצים צורכים סוכרים ומייצרים סוכרים. העץ יודע לייצר כמות סוכר שמתאימה לתפוקה שהעץ נותן.

נראה כי השיטה שפיתח פרופ' רפי שטרן להקדמת הפרי והיבולים יכולה לפתור בעיות רבות בגידולים רגישים ובעלי שוק גדול, כמו האבוקדו שסובל מהקרה בגליל העליון, ועם חממות הגייזרים זוכה לתנאי גידול אופטימליים.

אז בפעם הבאה שאתם מגיעים לגייזרים אולי תחשבו עליהם קצת אחרת, ואם אכלתם ל'צ'י באביב ולא בקיץ - תדעו שככל הנראה הליצ'י הגיע מישראל, מעמק החולה בגליל העליון.

  • גייזרים

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully