מה מושך אלפי ישראלים בשנים האחרונות לצאת מהבית באחד הלילות הקרים של אמצע דצמבר, ולהתטרטר במשך שעות בג'יפ כדי לראות הדלקת נרות במדבר יהודה? לא ברור, אבל טקס הדלקת הנרות במנזר מר סבא, המציין את יום מותו של מייסד המנזר מר סבאס לפני כ-1500 שנים, הפך לאחד הטיולים המדוברים.
מי אתה סבאס?
סבאס נולד למשפחה נוצרית בקפדוקיה שבאסיה הקטנה (כיום טורקיה) במאה החמישית לספירה. הוא גדל במנזר והפך לתלמיד מזהיר ובגיל 18 ערך מסע עלייה לירושלים והפך לתלמידו של הנזיר החשוב אותימיוס. עם מותו של האחרון, הלך סבאס למערה במדבר כדי להתבודד ולחיות חיים סגפניים, כדרכם של נזירים בתקופה הביזנטית. סבאס פעל במשך כ-50 שנה להקמת מיסיונים ומנזרים בארץ ישראל ומיוחסת לו שורה של ניסים כמו ריפוי חולים, הורדת גשם, נבואה ועוד, מה שהקנה לו תלמידים וממשיכי דרכו שחיים עד היום במנזר היווני-אותודוקסי. אחד מהם היה קירילוס מסקיתופוליס שכתב את קורותיו וממנו אנו יודעים על סבאס, שהלך לעולמו ב-5 בדצמבר 532 (בגיל 93).
ומאז, בכל דצמבר, עורכים הנזירים במנזר הבנוי על צוק במדרון נחל קדרון בתחומי שטח C, טקס לזכרו ונוכחים בו כמה עשרות נזירים ומקורבים. בסיום התפילה מודלקים מאות נרות בכוכי התבודדות וגומחות סלע, המנקדות את המצוק המתנשא מול המנזר; לא קל להגיע לשם, אבל המראה הקסום שווה את המאמץ.
להצטייד בבגדים חמים, פנסים ותרמוס קפה
למרות הפתיח הרומנטי, לא תהיו שם לבד; המוני מבקרים מגיעים לתצפית עם רכבי שטח, רוכבי אופניים, מיטיבי לכת, נהגי טרקטורונים ואופנוענים. כל אלה יוצרים פקקי תנועה המחייבים סבלנות רבה, כמצופה ממי שבא להזדהות עם הנזירים המסתוריים. הטקס נערך השנה בלילות 16, 17 ו-18 לדצמבר והאמת היא שאמש (חמישי) הגיעו פחות מבקרים מהמקובל; הערב ומחר צפוי להיות צפוף יותר.
לפיכך אנו ממליצים לאמיצי הלב להתעטף בבגדים חמים, להצטייד בפנסים ותרמוס קפה, ולצאת לדרך. כדי להגיע לקרבת המנזר אתם צריכים רכב 4X4, בעל יכולות שטח מינימליות; קרוסאובר 4X4 יוכל להגיע אל הגדה המזרחית של נחל קדרון, משם ניתן לצעוד אל צידו השני של הערוץ. כדי להגיע אל המנזר עצמו כבר צריך רכב שטח אמיתי, וסבלנות רבה עוד יותר - פקקי התנועה מובטחים, עמוק אל תוך הלילה. גייסנו למשימה טויוטה לנד קרוזר המשלב נוחות נסיעה ופינוק, עם יכולת שטח גבוהה ביותר. בדרך למנזר אין אתגרי עבירות אבל לעולם אין לדעת, מה עשוי להתפתח בליל חורף סחוף גשם. נציין כבר עכשיו כי אינכם חייבים לצאת אל מדבר באופן עצמאי; מדריכי טיולים מובילים קבוצות קטנות אל אירוע ההדלקה, חפשו באינטרנט.
Candle In The Wind
כאשר שר אלטון ג'ון לנסיכה דיאנה את הלהיט "נרות ברוח" הוא לא חשב על הסופות העזות שנשבו בערוצו של נחל קדרון, אבל אנחנו חשנו היטב את משבי הרוח. הגענו אל צידו המזרחי של הערוץ באור אחרון, ונהננו מתצפית מרשימה על המנזר העתיק. סביבנו היו מאות מבקרים ולאחר זמן מה התחלנו לצעוד לתחתית הערוץ, כדי להגיע אל מול הנרות הבוערים. תוך כדי שאנו צועדים שקעה לה השמש החורפית, מפזרת אור רך על מצוקיו הפראיים של נחל קדרון. צבע השמיים התחלף מרגע לרגע, המנזר הלך והתקדר, המבקרים צעדו בשתיקה לא אופיינית. נראה כי האווירה המיסטית השתלטה על האופי הישראלי הצעקני לפרקים.
מנזר מרסבא שווה ביקור יסודי בפני עצמו, אבל בימי טקס הדלקת הנרות הוא סגור למבקרים - היום ניאלץ להסתפק בחווית הנרות המרצדים ברוח.
כיצד מגיעים אל מנזר מרסבא?
המנזר נמצא בשולי שטח A האסור לכניסת ישראלים ולכן, אי אפשר להגיע אליו מכיוון מערב (כפר עובידייה, בית לחם). הסיורים המאורגנים יוצאים מתחנת הדלק במישור האדומים, מסגד נבי מוסא, או נקודות אחרות. מי שרוצה לצפות בהדלקת הנרות צריך להגיע אל הכביש הנמתח לאורך בקעת הורקניה, כ-12.8 קילומטרים מזרחית ל-מעלה האדומים. הקלידו בוויייז 'נבי מוסא', ואתם שם.
מכאן אתם צריכים להיעזר במפת סימון שבילים טופוגרפית, או בתוכנת ניווט כמו 'עמוד ענן' או 'אופרואד' (קחו בחשבון שבקרבת המנזר אין קליטה סלולרית!) סעו דרומה על כביש האספלט המשובש; חולפים על פני מסגד נבי מוסא (אתר מעניין בפני עצמו), עוברים מעל נחל אוג (אתר מצוין לתצפית שטפונות). לאחר כ-13 קילומטרים פונים ימינה (מערבה) בשביל המסומן כחול.
מתקדמים מערבה בשביל הכחול כ-4.7 קילומטרים, עד לפיצול של שביל מסומן אדום; השביל הכחול נוח ועביר לתנועה. הלנד קרוזר חלף בקלילות על פני השביל הכחול, וכך גם ג'יפוני 4X4 שאינם ספורטיביים מדי (פורסטר ו-XV, דאסטר וכיו"ב). רוב הדרך עביר גם לג'יפוני 2*4 אבל שני הק"מ האחרונים מחייבים הנעת 4X4. המכשול העיקרי בדרככם יהיו עשרות רכבי שטח, ג'יפים, טרקטורונים, רייזרים ורוכבי אופניים - התאזרו בסבלנות, החיפזון מהשטן. אל תנסו לקצר ולרדת מהשביל, זה אסור ומסוכן ביותר, בוודאי בשעת לילה ועם סיכוי גדול לגשם.
מי שרוצה להגיע ממש אל מרגלות המנזר ימשיך צפונית-מערבית על השביל הכחול (על כך בהמשך). ג'יפוני 4X4 ייפנו שמאלה בשביל האדום, המוביל דרומית-מערבית אל התצפית שמול מנזר מרסבא. אורכו של השביל האדום כ-2 קילומטרים והוא משובש למדי; זו לא בעיה עבור רכב שטח, אבל מחייב נהיגה זהירה וסבלנית. בקצה השביל תיתקלו במאות כלי רכבי החונים שם כבר משעות הצוהריים המאוחרות. קחו בחשבון שאתם רוצים להגיע למקום לפני השקיעה.
התצפית מרגשת ושווה את המאמץ
מ'המרפסת' אליה הגעתם יש תצפית נהדרת מערבה, על המנזר והנוף המדברי שמסביבו. לאחר מכן יורדים רגלית אל ערוצו העמוק של נחל קדרון; שביל הצעידה מתחיל בקצהו הדרומי של אזור המרפסת (מסומן צהוב במפה המצורפת). הצעידה עשוייה להימשך עד חצי שעה, כולל תצפית קרובה על הנרות. צועדים מטה בין הנרות הדולקים, עוברים על פני גשר ומטפסים כדי לצפות בנרות, מצידו המערבי של ערוץ הקדרון. אפשר להיעזר במקלות הליכה, התצפית מרגשת ושווה את המאמץ. קחו קצת זמן ליהנות מהמחזה, אם כי הקור לא יאפשר לכם הסתלבטות ממושכת למרגלות המנזר. לאחר מכן תחזרו אל הרכב ומשם, בפקקים הביתה. סעו בזהירות.
אם יש לכם לנד קרוזר או 4X4 קשוח אחר, אינכם חייבים לצעוד לתחתית הערוץ. חלפו על פני השביל האדום, והמשיכו עם הכחול לכיוון צפון-מערב. השביל הכחול חוצה את ערוץ הקדרון, מתפתל שמאלה ויורד דרומה על הגדה המערבית של הנחל. נסיעה של כשני קילומטרים תביא אתכם לפתח המנזר. הבעיה היא - אתם לא לבד, ותתקשו למצוא חניה. מצד שני, תחסכו את הצעידה, תוכלו להתפנק ברכב המחומם, זה נוח ונעים. הפקקים בדרך חזרה יהיו אכזריים יותר, שיקול שלכם באיזו דרך לבחור.
אופציה נוספת המתאימה לג'יפאים מיומנים, היא להגיע בשביל מסומן שחור המוביל דרומה מהישוב קידר, דרומית למעלה האדומים. זהו נתיב מאתגר יותר המחייב נסיעה עם שני רכבי שטח לפחות, רצוי עם נשק והיכרות טובה של השטח - אתם ממש לא רוצים להתברבר שם, בשולי השטח הפלסטיני. אני העדפתי להגיע דרך השביל הכחול היוצא מבקעת הורקניה, נראה לי מיותר להגיע מהנקודה הצפונית.
מצוות עשה ואל תעשה
הביקור בטקס הנרות הוא חוויה שכדאי להתאמץ עבורה; זה אירוע מיסטי דתי הלוקח אתכם למחוזות רוחניים, מסוג החוויות בעבורן אנשים טסים ליבשות רחוקות. הצטיידו במחוייבות ובסבלנות, ותחזרו עם חוויה גדולה וייחודית. בימי ההדלקה לא תהיו בודדים בשטח אבל ראוי לזכור כמה נקודות חשובות, שיעניקו לכם חוויה מלאה ומספקת:
1. הקפידו על ניווט מדוייק וערני; למרות שפע רכבי שטח המסתובבים באזור, קל ללכת לאיבוד בחשכת הלילה.
2. הלילות קרים מאוד, מזג האוויר עלול להיות סגרירי ואף גשום. קחו ביגוד חם, נעלי הליכה טובות, מטרייה ותרמוס חם לא יזיקו.
3. קחו פנסים טובים עם בטריות להחלפה, רצוי פנסי ראש. אל תסתמכו על הפנס המובנה בטלפון, התכוננו לבילוי ארוך בחשיכה.
4. אם אינכם ג'יפאים מיומנים, אל תצאו לסיור לבד. השטח חרוץ בעשרות שבילים שאינם מסומנים, קל להתברבר ולהגיע למבוי סתום. צאו בקבוצה קטנה, ותיהנו מסיוע הדדי.
5. צאו בשעת צוהריים מוקדמת יחסית, זה יאפשר לכם להתארגן בשעות האור, ולהימנע מלחץ מיותר. ניתן להגיע גם בהמשך הלילה, אבל אז תחמיצו את שקיעת השמש.
6. בסביבת המנזר אין קליטה סלולרית, התקשורת לקוייה ותוכנות הניווט מקרטעות. הביאו איתכם מזון קל.
7. מזג האוויר החורפי והצעידה הלילית, פחות מתאימים לילדים.
8. הכניסה למנזר עצמו אינה אפשרית לנשים כל השנה.