פסוטה. זיו ריינשטיין, מערכת וואלה!
פסוטה(צילום: מערכת וואלה!, זיו ריינשטיין)

מבסוטה בפסוטה

כנראה שאף פעם לא ביקרתם בכפר הנוצרי פסוטה שבגליל העליון. "מגיע לפה רק מי שרוצה להגיע", אומר ראש המועצה הקטנה שבה כ-3,000 תושבים. אבל אם רק תיכנסו תכירו אנשים מופלאים, כנסיות עתיקות, אוכל משובח ואפילו את הצימר היחיד שלא יקרע לכם את הכיס. חשיפה לצפון

09/12/2021

הנה לכם כל פסוטה בסיפור אחד - פשטות ויופי שנשארו כמעט כמו שהיו מזה 200 שנים. אולי הכפר הערבי האחרון בגליל שלא הפך למרכז קניות המוני, שאין בו רחוב עמוס מסעדות מזרחיות או בוטיקים נוצצים. שופוני - זה לא פה. ולא מדובר בטוסקנה ולא בשוויץ הכפרית, אבל משהו בשלווה שמרגיש ההולך בסמטאות הכפר הכל כך נקי הזה, גורם לך להרגיש כמו בחו"ל, בטח לקראת חג המולד.

"בית הבד הזה היה פעיל עד לא מזמן וב-1985 הביאו לפה סוס שקשרו למוט העץ עצמו (בד - ז.ר) כדי לרסק את הזיתים. הסוס הסתובב פעמיים, קיבל סחרחורת ונפל", מספר אמיר עאסי בחיוך, עת אנו עומדים בבית הבד העתיק של משפחתו בפסוטה. עאסי ירש מהוריו בית בד בן 200 שנים שנבנה על סלע מבוץ וקש והפך לעזוב, ולאחרונה שיפץ אותו ומנסה להשמיש אותו מחדש ולהפוך אותו למרכז מבקרים קטן. "אני אפילו זוכר את סבתא עולה לגג עם מעגלה לגג ומצפה אותו עם טיט", הוא נזכר.

עוד בוואלה!

הכפר הקטן שמיתג את עצמו כ"סביון שבגליל"

לכתבה המלאה
צפו בסיור שלנו בכפר הגלילי פסוטה (צילום: זיו ריינשטיין, עריכה: ניר חן)

"הכפריות זו החוזקה שלנו"

פסוטה שבגליל העליון נמצא לא רחוק מחורפיש, בואכה מושב אלקוש, בסך הכל שני ק"מ מלבנון בקו אווירי. שם הישוב משמר, ככל הנראה, את שם היישוב היהודי "מפשטה" מימי המשנה והתלמוד, אבל עיקר פעילותו ההיסטורית נודעת ממאתיים השנים האחרונות, אז החלו להגיע אליו ערבים נוצרים מסוריה ולבנון, בדומה לאיקרית ובירעם שכבר אינם.

כיום חיים בפסוטה כ-3,200 איש ואישה, המשתייכים כמעט כולם לזרם היווני-קתולי בנצרות. "הכפר די נידח ומרוחק, ומגיע לפה רק מי שרוצה להגיע ויש לכך השלכות כי אין מסחר אזורי, רק מקומי, וזה מגביל מאוד", אומר ראש המועצה אדגר דכואר. "אין אדמות לחקלאות או חקלאים שפרנסתם חקלאית כי אנחנו באזור הררי, ומאידך הכפריות זו החוזקה שלנו, ולכן חשבנו שאפשר לקדם את תחום התיירות בצורה של פעילויות, מלאכות מסורתיות, מאכלים ומפגשים". בעקבות היתרון הזה של פסוטה, כולל מזג אוויר נהדר בגובה של 600 מטרים מעל פני הים, מתקיימים מזה שמונה שנים אירועי חג המולד במקום, שמושכים עשרות אלפים כל שנה. לפי הערכתו של ראש המועצה כ-50 אלף איש בשנה.

עם זאת, בשאר השנה הכפר פחות זוכה למבקרים. לאחרונה החל יועץ התיירות גיא מלל, האיש שמכיר כל כפר ערבי בצפון ודואג בעזרת קורסים של מעו"ף בשילוב הרשות לפיתוח הגליל, להעצים ולהנגיש את התושבים המקומיים והעסקים שלהם אל הציבור הרחב. והתוצאות כבר נראות בשטח.

פסוטה. זיו ריינשטיין, מערכת וואלה!
פשטות ויופי. פסוטה(צילום: מערכת וואלה!, זיו ריינשטיין)
עיקר פעילותו של הכפר נודעת מהמאתיים השנים האחרונות(צילום: מערכת וואלה!, זיו ריינשטיין)
3,200 תושבים המשתייכים כמעט כולם לזרם היווני-קתולי. הכניסה לפסוטה(צילום: מערכת וואלה!, זיו ריינשטיין)
ב-1985 עדיין ריסקו פה זיתים. אמיר עאסי ואשתו בבית הבד הישן ששיפץ(צילום: מערכת וואלה!, זיו ריינשטיין)

"הגברת הראשונה של לבנון"

סיבוב בכפר הפסטורלי חושף בתים יפים עם שיחי בוגונוויליה משתפלים, סמטאות נקיות ואת מעיין הכפר "אל ג'וארדה" (ע"ש עץ הדפנה שמעליו) שאנשי הכפר שתו ממנו עד 1956, וכיום שופץ וזורמים בו מים במחזוריות. שתי הכנסיות שמשרתות את המאמינים מחייבות ביקור גם הן. האחת היא הכנסייה הישנה, מר אליאס, בת כ-200 שנים ונערכים בה טקסים קטנים, כמו טקסי נישואים או הטבלות כי היא יכולה להכיל כמה עשרות אנשים בלבד. הכנסייה שופצה לפני כחמש שנים בעזרתו של אדריכל איטלקי שיעץ לאנשי הכפר להתקין רצפה חדשה ולהעמיד ספסלים חדשים מעץ, מה שהקנה לה מראה של ימי הביניים או של תקופת האבירים. את דלת הכנסייה החדשה, שעליה פסל של ישוע הצלוב, עיצב חרש הברזל המקומי וליד חורי, עוד נגיע לבקר אצלו בסדנה.

כשהכפר גדל בתחילת המאה ה-20 והכנסייה לא הצליחה להכיל את כל התושבים, נבנתה ב-1905 כנסיית מר אליאס החדשה, שבה חלל גדול יותר וגם כמה ציורים מרתקים שנתרמו מלבנון. "אנשים אהבו לעבוד פה באבן", מסביר מורה הדרך אמנון גופר שמתמחה בסיורים בכפרים ערביים בגליל ומדריך בעצמו בפסוטה (054-6549191), ומיד מוציא אותי החוצה להראות לי את אגן הטבילה העצום, שנחצב כמובן מסלע גיר גדול, ששימש בעבר להטבלת התינוקות. מבט מהיר בתוך הכנסייה החדשה, מראה כמה תמונות על הקיר, ביניהן של ישוע שקיבלו אנשי הכפר מסבה של הזמרת הלבנונית הידועה מאג'דה א-רומי, המכונה "הגברת הראשונה של לבנון".

עוד בוואלה!

לא חייבים לנסוע לחו"ל: כל שוקי חג המולד שמתקיימים בישראל

לכתבה המלאה
כנסיית מר אליאס הישנה. שופצה לפני כחמש שנים(צילום: מערכת וואלה!, זיו ריינשטיין)
"אנשים אהבו לעבוד פה באבן". כנסיית מר אליאס החדשה(צילום: מערכת וואלה!, זיו ריינשטיין)

בית הקפה לנשים

אבל "הגברת הראשונה של פסוטה" היא ככל הנראה רימא חורי שכולם בכפר מכירים כאום תמיר. רימא היא אשה פורצת גבולות, פמיניסטית ומשכילה שלפני שש שנים פתחה בבית סבה, שהיה מוכתר הכפר במשך שני עשורים, את "דיוואן ניסואן" (מועדון לנשים). במסורת הערבית עובר הבית לבן אבל לא אשה כמו רימא תקבל זאת ולאחר שהיה סגור במשך כמה שנים, היא שיפצה אותו. "לא רציתי לאפסן את החלומות שלי בבוידעם", היא מסבירה. לאחר מכן הגיע "השלב השני של החוצפה", לדבריה, "לקרוא לבית על שמי, בניגוד למסורת על שם הגבר".

בדיוואן ניסואן נפגשות נשות הכפר והאזור, מחליפות דעות וחוויות, עוסקות באומנות ומציגות את עבודותיהן. כך למשל, תערוכת "פריסת הנדוניה", שבה חפצי כלה ומתנות שמקבלת כל כלה בטרם עוברת לבית בעלה. רימא משלבת גם את ילדי הכפר במקום, שבו הם לומדים אומנות ויצירה שהם מקצוע שהיא מלמדת בבית הספר המקומי בנוסף לאנגלית. אחת מהנשים במועדון, מארי אשכר, מספרת שכשהמועדון הוקם היו באות בסך הכל 12 נשים. כיום יש כבר 45 נשים שמתנדבות בארגונים שונים, כמו נעמ"ת, רשות הטבע והגנים, לומדות קורסים של טבחות, ריקודי בטן, מחלקות מתנות לקשישים וגם מכינות את קישוטי חג במולד שנתלים בכפר. בכריסמס מרקט שיתקיים בסופ"ש של ה-18-16 בדצמבר, יהיה להן דוכן שבו ימכרו את העוגיות, נרות ושאר יצירות שהן עושות.

עוד במקום, בית קפה שמגיש ארוחות בוקר מסורתיות, למשל ארוחת צ'באח אל-ח'יר שאכלו הסבות של הנשים ומכילה לאבנה, שמן זית, פטאייר וקפה.

בית רימא. 050-9870610 וגם בפייסבוק.

"דיוואן ניסואן". היה בית המוכתר, עכשיו הנשים מכתירות(צילום: מערכת וואלה!, זיו ריינשטיין)
פורצת דרך לנשות הכפר. רימא חורי בדיוואן ניסואן(צילום: מערכת וואלה!, אמנון גופר)
המועדון צמח מ-12 נשים ל-45 נשים מועצמות ומעצימות(צילום: מערכת וואלה!, זיו ריינשטיין)

אביבה אהובתי

אשה אחרת שמעצימה (ומאכילה) את דרי הכפר, וגם ישראלים אחרים, היא אביבה חורי - הבשלנית היחידה בפסוטה שמארחת בביתה. "לפני ארבע שנים למדתי קורס טבחות והתחלתי לבשל לאנשים שהיו מזמינים אצלי אוכל", היא אומרת. לאחר מכן כלתה פתחה לה עמוד בפייסבוק ומאותו שבוע החלו להזמין אצלה אוכל. "אני אוהבת לבשל לאנשים את הסמבוסק שלי, ממולאים, פטאייר, עוגיות ומעמולים", היא מוסיפה. עם הזמן, החלה אביבה גם לארח קבוצות, במיוחד לקראת תקופת חג המולד. את השם "אביבה", אגב, קיבלה על שם חברה של סבא שלה מחיפה, שהיתה שכנה של המשפחה.

אביבה חורי, בשלנית ומארחת. 050-7670611.

עדיין באוכל, אבל בחלק המתוק שלו, הכירו את אימאן קסיס שלפני שנתיים, ממש עם פרוץ הקורונה, החלה להכין מתוקים ופרלינים מיוחדים, זאת לאחר שנים שעבדה כמטפלת בילדי כפר ורדים וגם בבית אבות. "הכנתי מתוקים לבנות שעובדות איתי והן התלהבו, אז אמרתי שאני אתחיל, אבל אז באה הקורונה", היא מספרת כשמגש מתוקים בידיה. אבל לא רק מתוקים הם מנת חלקה של קסיס, אלא עלי גפן מהממים, סלטים ושאר אוכל ערבי נהדר. לחג המולד היא מכינה קינוחים מיוחדים בהם דלעת עם שבבי פסטוק, עוגיות תמרים, כדורי כנאפה וכמובן עוגיות ג'ינג'ר שהן הפופולריות ביותר לכריסמס. אבל יהיה מאוד קשה לבוא אליה ולא לטעום מהכל.

אימאן קסיס, מומחית קינוחים ומאכלים. 052-7809173. תפריט בפייסבוק שלה.

"למדתי קורס טבחות והתחלתי לבשל לאנשים שהיו מזמינים אצלי אוכל". אביבה חורי(צילום: מערכת וואלה!, זיו ריינשטיין)
אי אפשר שלא לטעום הכל. אימאן קסיס והמתוקים שלה(צילום: מערכת וואלה!, זיו ריינשטיין)
צעירות הכפר מדגימות ריקוד דבקה(צילום: מערכת וואלה!, זיו ריינשטיין)

האיש שהופך ברזל לחמאה

חורי אחר בכפר, הוא וליד חורי, שעשה תפנית בחייו ומאיש שיווק של בשר הפך לחרש ברזל. בשנת 2006, בזמן מלחמת לבנון השנייה, הוא החל ללמוד מסגרות ושנתיים לאחר מכן החל לעסוק בעבודות ואומנות. "בזמן המלחמה הכפר התרוקן, כמו כל הגליל, והייתי באמצע שיפוץ בבית ויצרתי מעקה - מאז התחברתי לברזל", הוא מספר כשאנחנו בסדנה שלו.

לאחר שנדלק על המקצוע, היה שקוע כל לילה ביוטיוב, צופה בסרטונים של חרשי ברזל ולומד נפחות, כולל אצל אורי חופי - המאסטר של הנפחים בארץ. ב-2012 קנה תנור ושנה לאחר מכן יצר את הפסל הראשון שלו, שגם הוגש לתחרות בינלאומית בלונדון - שם הוא זכה במקום הראשון.

הנפחות היא מקצוע שהולך ופוחת בימינו, ולדבריו של וליד נשארו בארץ 18 נפחים בלבד. בסדנה שלו הוא מדגים לקבוצות איך ברזל הופך לחמאה בחום של 1,200 מעלות, ולוקח אתכם למסע בין חומר, אומנות ופסלים שפזורים בגלריה הנפלאה שלו.

וליד חורי, חרש ברזל. 054-7980606, (30 שקלים לאדם).

"יצרתי מעקה ומאז התחברתי לברזל". וליד חורי(צילום: מערכת וואלה!, זיו ריינשטיין)
וליד עם העבודה הראשונה שלו, גזע עץ, שזיכתה אותו בפרס בחו"ל(צילום: מערכת וואלה!, זיו ריינשטיין)

"חברים אמרו שאני חייב להקים צימר"

אם הגיע הערב, שבכריסמס מתחיל כבר בשעה חמש אחר הצוהריים, אתם לא חייבים לחזור הביתה או לחפש מלון באזור. למה שלא תישארו ללון בצימר היחיד בפסוטה? ויקטור אשכר, פנסיונר של מג"ב, משכיר שתי יחידות חמודות מעץ ליד ביתו. "חברים ממושב אבירים ראו את השטח, השתגעו ואמרו: שאני חייב להקים צימר", הוא אומר על המיזם.

בכל אחת מהבקתות יש גלריה לשינה, מטבח, חדר אמבטיה וג'קוזי, כשכרם זיתים משמש כנוף. 600 שקלים ללילה, והיא שלכם לסופ"ש. הבקתה מתאימה לזוג+2, ועל ארוחת בוקר תצטרכו להוסיף 120 שקלים לזוג.

צימר בפסוטה. 050-6592928.

לסיים את היום בלינה כפרית. הצימר היחיד בפסוטה(צילום: מערכת וואלה!, זיו ריינשטיין)
וכך הוא נראה מבפנים - מבט מהגלריה(צילום: מערכת וואלה!, זיו ריינשטיין)

אז פסוטה מתכונן לחג המולד, ובסופ"ש של ה-18-16 בדצמבר יתקיימו שלושה ימים של תהלוכות, סיורים, סדנאות, אוכל והזדמנות להכיר את הכפר הקטן והחביב. אבל אל תשכחו אותו גם במשך השנה, כי התושבים הנחמדים תמיד ישמחו לקבל אתכם.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully