עוד נחזור לאיסטנבול: ערביי ישראל סוללים את הדרך ליהודים לבקר בטורקיה

בעקבות מעצרם של בני הזוג מישראל, רבים מכנים את האירוע משבר ביחסי ישראל - טורקיה. אז קודם כל נרגיע, אין משבר. לשם כך צריך להבין את מערכת היחסים המורכבת, רבת השנים, בין טורקיה לישראל, בעלת אינטרסים הדדיים.

מתברר, שמאז האירוע הנ"ל, המסחר עם טורקיה, המבוסס על יבוא ויצוא, נמשך כרגיל, כמוה גם הזרמת הנפט לישראל, המגיע מאזרבייג'אן, דרך טורקיה, שהיא בעלת ערך אסטרטגי רב. צריך לזכור שטורקיה איננה מדינת אויב, ואכן בהתאם לכך מרבית הציבור בארץ מתייחס אליה.

במערכת היחסים בין ישראל וטורקיה יש עליות ומורדות לאורך השנים, ממש כמו במשחק הילדים "אהבה, שנאה, קנאה וידידות" אך לא מעבר לכך. תנודות אלה משתקפות מטבע הדברים גם בתיירות לטורקיה שחוותה מורדות עקב אירועים שלא מצאו חן בעיני טורקיה, כמו מבצע עופרת יצוקה ב-2008, שיט המרמרה ב-2010, מבצע צוק איתן ב-2014, וחילוקי דעות אחרים. מעבר לקונפליקטים לא נעימים אלה, טורקיה איננה נתפסת כמדינת טרור או כיעד מסוכן, ואכן ראינו גם שלמרות הפיגוע באיסטנבול בשנת 2016 חזרה התיירות לאחר ירידה של תקופה לא ארוכה.

חשוב להדגיש שכיום, טורקיה זקוקה פחות לתיירות ישראלית מאשר היה בעת המשבר של 2008. מאז פיתחה טורקיה את פלח התיירות מרוסיה (כ-6 מיליון בשנה לפני מגיפת הקורונה), זאת לאחר שנשיא טורקיה נאלץ לפייס את נשיא רוסיה לאחר הנתק שהיה ביניהם (בעקבות הפלת מטוס הקרב הרוסי בשמי סוריה ב-2015). למרות שטורקיה איננה תלויה בתיירות מישראל, היא מקבלת אותה בברכה, ויעידו על כך סיטונאי התיירות בארץ החווים גלי הזמנות משמעותיים.

שוק התיירות בין ישראל לטורקיה, במונחי טווח ארוך, יציב ביותר והינו תמונת ראי של מערכת היחסים הכלכליים (והאחרים) שבין טורקיה לישראל. השגרירים הטובים ביותר שלנו בטורקיה באים מהאוכלוסייה הערבית בישראל, הנוסעת לטורקיה ללא חששות כלשהם. אוכלוסייה זו סוללת את הדרך לאוכלוסייה היהודית לביקור בטורקיה, כשהיא מעידה שאין מניעה לבקר שם (בעיקר בהווה שטורקיה כבר איננה מדינה אדומה).

בהקשר למערך היחסים בין שתי המדינות יש לזכור שלישראל אין פריבילגיה ואינטרס לנתק את הקשר התיירותי עם טורקיה (וגם לטורקיה לא). חברת טורקיש איירליינס, שהינה חברה גדולה ובעלת מוניטין עולמי, משמשת אחד המובילים העיקריים לתיירות היוצאת מישראל (גם הנכנסת) למרבית היעדים בעולם, כל זאת דרך ה-HUB (תחנת מעבר) בשדה התעופה החדש באיסטנבול, המאפשר מעבר בין טיסות. באופן זה ניתן לחבר את ישראל בקלות עם יעדים עולמיים רבים להם אין טיסות ישירות מנתב"ג. התולדה של שירות זה הוא תדירות גבוהה של כ-14 טיסות יומיות מנתב"ג לאיסטנבול.

לסיכום, למרות האירוע הלא נעים שקרה, יש לקחת הכל בפרופורציות ולהבין שיש כאן מקרה ספציפי שייפתר, וככל הנראה השפעתו בטווח הנראה לעין תהיה קטנה ביותר. לא נראה שהתיירות מישראל, שחוותה משברים הרבה יותר חמורים, כדוגמת שייט המרמרה, תיפגע. יכול להיות שהיא תגיב בתנודה קצרה למטה בטווח מאוד קצר, בעיקר בנושא של הזמנות חדשות, כאשר עם סיום האירוע (שנראה כרגע כנקודתי) הכל יהיה כלא היה והישראלים ישובו לאיסטנבול.

פרופ' חזי ישראלי הוא ראש תכנית MA בניהול תיירות ומלונאות במכללה האקדמית כנרת.