במעמד מיוחד ומרגש בגן הלאומי ארבל שבגליל התחתון, הוצב מחדש עמוד מלפני 1,600 בבית הכנסת הקדום שבגן הלאומי. מדובר בעמוד מונוליתי בעל חתך לב, מסוג העמודים שנתגלו בבתי כנסת רבים בארץ, ויש הרואים בהם סממן של אדריכלות יהודית בתקופת התלמוד.
הנפת העמוד מחדש בוצעה לאחר שלפני כשנה, במסגרת סקרים ופעולות שימור שמבוצעים על ידי רשות הטבע והגנים, הובחנו סדקים בבסיסו של עמוד הלב, שמשקלו כ-5 טון, ועלה חשש שהוא יקרוס אם תתרחש רעידת אדמה קלה באזור. לאור זאת הוחלט לשלוף את העמוד ולבצע עבודות שימור ביסודותיו.
משפחת החייל הבודד תרמה את הכסף לשיפוץ
לאחר שנשלף העמוד על-ידי מנוף, בוצעה חפירה ארכיאולוגית מתחת ליסודותיו ובמקום נתגלו כ-140 מטבעות מהתקופות הרומית והביזנטית שלימדו על שני שלבי בנייה במקום, האחד במאה ה-3 לספירה והשני (בו שולב עמוד הלב) בראשית המאה ה-5 לספירה.
במקביל, במסגרת הפרויקט נבנית במקום מרפסת עץ דק המובילה לתוך בית הכנסת שתאפשר נגישות נוחה למקום למען המבקרים בגן הלאומי. בשלב זה ניתן להגיע למרפסת תצפית הדק הצופה אל בית הכנסת ובהמשך עם השלמת העבודות, בעוד כחודש לערך, ניתן יהיה לרדת במדרגות לעבר פתח השער המרשים ולתוך בית הכנסת.
הפרויקט בוצע על ידי רשות הטבע והגנים ביחד עם המשמר אמיר ג'נאח, כחלק מפרויקטים שמובילה רשות הטבע והגנים יחד עם הקרן לשמירת טבע והמורשת, לשימור ושיקום בתי הכנסת הקדומים בגליל ובגולן. ביצוע פרויקט זה התאפשר בזכות תרומתה של קרן תגלית ומשפחתו של מקס שטיינברג ז"ל, חייל בודד ששירת בחטיבת גולני ונפל במבצע 'צוק איתן' בתקרית הנגמ"ש בסג'עייה.
"יש אנשים עם לב של אבן, יש אבנים עם לב אדם"
לדברי ד"ר דרור בן יוסף, ארכיאולוג וממונה מורשת במחוז צפון ברשות הטבע והגנים: "המשורר יוסי גמזו כתב בשירו - 'יש אנשים עם לב של אבן, יש אבנים עם לב אדם'. כך אנו רואים את אבני וערכי המורשת בישראל בשמורות הטבע והגנים הלאומיים וכך גם ליבו של החייל מקס שטיינברג ז"ל ממשיך לפעום בבית הכנסת בארבל. ישראל התברכה בערכי מורשת מרשימים ומיוחדים ממגוון רחב של תקופות, ועבודות השימור כפי שבוצעו בבית הכנסת בארבל, הן קריטיות על מנת לשמר את המורשת וגם לאפשר למבקרים ליהנות ממנה במלוא תפארתה בביקורם באתרים".
אודות בית הכנסת הקדום בארבל
שפע בתי הכנסת העתיקים בארץ הוא תופעה ייחודית ונדירה באדריכלות הקדומה של ארץ ישראל. כבר בימי הבית השני פעלו בארץ מספר בתי כנסת, ששימשו כמבני קודש לפעילות קהילתית מגוונת, מבין המפורסמים שבהם יש לציין את בתי כנסת במצדה, ירושלים, הרודיון, גמלא ועוד.
לאחר חורבן הבית השני בשנת 70 לספירה ולאחר מרד בר כוכבא (136 לסה"נ), נע מרכז הכובד היהודי מחבל יהודה לחבל הגליל והגולן. כתוצאה מכך, נבנו בצפון הארץ מאות בתי כנסת קהילתיים שהיוו תחליף לקיום הפולחן היהודי. כ-130 בתי כנסת עתיקים נתגלו בגליל ובגולן - מרביתם בציר שבין ערי הסנהדרין ציפורי וטבריה.
בית הכנסת הקדום של גן לאומי ארבל - השני בגודלו בכל ארץ-ישראל (כ-26 מ' אורכו) - כולל בתוכו שני שלבים אדריכליים לפחות, הראשון רומי והשני ביזנטי. אתר זה נחקר לראשונה בשנת 1875, על ידי חברי המשלחת סקר ארץ-ישראל המערבית של הקרן לחקר ארץ ישראל.
בשנת 1905 נחפר המבנה על-ידי משלחת גרמנית בראשותם של קרל ואצינגר והיינריך קוהל שתיארכו אותו למאות ה-3-4 לספירה. במהלך מחקרם שרטטו הגרמנים תוכנית נדירה של מבנה בית הכנסת ושל שער הכניסה המזרחי. לימים חפרו במקום הארכיאולוגים הישראלים נחמן אביגד, בנימין ארובס וד"ר דרור בן-יוסף - ארכיאולוג וממונה מורשת במחוז צפון של רשות הטבע והגנים.
בית הכנסת של הארבל נבנה לאור תכנית מלבנית-בזיליקלית וכלל שתי שורות של שבעה עמודים (בציר צפון-דרום) ושורה אחת של ארבעה עמודים (בציר מזרח-מערב). אחד ממאפייניו הנדירים של בית כנסת זה הוא שער כניסה מזרחי מונומנטלי העשוי מאבן מונוליתית אחת.