התשמע קולו: המקום שבו נקבר אילן רמון בעקבות טיול בצפון

זמר נוגה/ רחל המשוררת

הֲתִשְׁמַע קוֹלִי, רְחוֹקִי שֶׁלִּי,
הֲתִשְׁמַע קוֹלִי, בַּאֲשֶׁר הִנְּךָ -
קוֹל קוֹרֵא בְּעֹז, קוֹל בּוֹכֶה בִּדְמִי
וּמֵעַל לַזְּמַן מְצַוֶּה בְּרָכָה?

תֵּבֵל זוֹ רַבָּה וּדְרָכִים בָּה רַב,
נִפְגָּשׁוֹת לְדַק, נִפְרָדוֹת לָעַד.
מְבַקֵּשׁ אָדָם, אַךְ כּוֹשְׁלוֹת רַגְלָיו,
לֹא יוּכַל לִמְצֹא אֶת אֲשֶׁר אָבַד.

אַחֲרוֹן יָמַי כְּבָר קָרוֹב אוּלַי,
כְּבָר קָרוֹב הַיּוֹם שֶׁל דִּמְעוֹת פְּרֵדָה,
אֲחַכֶּה לְךָ עַד יִכְבּוּ חַיַּי,
כְּחַכּוֹת רָחֵל לְדוֹדָהּ.

השיר זמר נוּגֶה שכתבה רחל המשוררת לפני כמאה שנים, עדיין ממשיך לרגש לבבות, בקרב נשים המצפות לשובו של אדם יקר.

מתל שימרון שמצפון-מזרח לנהלל, נשקפת תצפית אל נוף הגליל התחתון, הר הכרמל וצפון עמק יזרעאל. שימרון הייתה עיר בגבול נחלות זבולון במערב ויששכר במזרח. בשנת 1921 הוקם למרגלות התל מושב נהלל, המציין בחודש אלול תשפ"א 100 שנים להיווסדו.

על שיפולי תל שמרון נמצא בית העלמין של המושב, שעליו כתבה מורת הדרך איריס זרטל, שהלכה לעולמה השנה. כבכל בתי עלמין, גם כאן, שוררת דומיה אצילית. אפשר לשוטט ולקרוא את הכיתוב על מצבותיהם של החלוצים ושל דמויות מרתקות בתולדות ההתיישבות הציונית.

מימין לשביל המרכזי נטמן הרב זכריה הכהן שעלה מתימן, ששימש שנים ארוכות כרב האהוב של המושב ונהרג בתאונת דרכים. בשורה שלפניו טמונה אביבה גפן, אחותם של זוהר דיין שנפל בקרב רמת יוחנן בקרבות תש"ח ושל משה דיין, שכיהן כרמטכ"ל צה"ל ושר הבטחון. בני משפחת דיין נטמנו אף הם בבית העלמין.

בהמשך נקברה ד"ר חנה מייזל שוחט, מהפכנית ופורצת דרך. חנה הקימה את חוות העלמות בחצר כנרת, חניכתה הראשונה נודעה לימים כרחל המשוררת. בתום שנתיים בהן למדה בכנרת, יצאה רחל לטולוז שבצרפת כדי להמשיך בלימודי אגרונומיה, היא התאהבה במהנדס מיכאל ברנשטיין. עם פרוץ מלחמת העולם נאלצו השניים להיפרד, ורחל כתבה את השיר "זמר נוגה" כביטוי געגוע לאהוב לבה במקום שבו הוא נמצא.

במורד השביל המרכזי, מול נוף הצופה אל העמק, נטמן ב-11 בפברואר 2003 אל"מ אילן רמון שנהרג עשרה ימים קודם לכן במהלך שליחותו מטעם חיל האוויר ונאס"א, במעבורת החלל קולומביה. רמון התפרסם כחלוץ החלל הישראלי. הוא נולד וגדל ברמת גן, יצא לקורס טיס וסיים אותו כטייס קרב.

רמון השתתף במבצעים ובפעולות רבות, בין השאר, בהפצצת הכור האטומי בעירק בשנת 1981. כחלק מהכשרתו לשליחותו בחלל חנך אותו הפיזיקאי פרופ' יוסף יהויכין, המכונה "יו יה", שנולד בהולנד ושרד את מחנה הריכוז ברגן בלזן. פרופ' יהויכין סיפר לאילן רמון, כי בעת שהותו במחנה הריכוז למד תורה מפי הרב נתן דסברג, לקראת בר המצווה שלו מספר תורה זעיר. כשהגיע המועד, ארגן עבורו הרב טקס בר מצווה חשאי, ואף הצליח להביא את אימו ממחנה הנשים הסמוך. בתום הטקס העניק לו הרב את ספר התורה.

בטרם היציאה לשליחות, טיילו רונה ואילן רמון בנהלל וביקרו חבר של אילן, שגר במושב. במהלך הטיול טיפסו אל תל שימרון ואל בית העלמין. אילן התבונן בנוף ואמר: "כאן הייתי רוצה למצוא מנוחת עולמים".

בתום הטיול נערך רמון לקראת צאתו לחלל. הוא היה מודע לפריצת הדרך והמשמעות ההיסטורית של מסעו. הוא החליט ליטול עמו סמלים שונים, בהם ספר התורה מברגן בלזן שהעניק לו פרופ' יהויכין, ששרד את זוועות הנאצים.

רונה נפרדה מאהוב לבה. היא התבוננה בשמים ודימתה לראות את החללית. במסר האחרון ששלחה כתבה ציטוט משירה של רחל המשוררת: "התשמע קולי, רחוקי שלי", שהפך בעצם לשיר הישראלי הראשון שנשלח לחלל, והושמע כשיר השכמה לצוות האסטרונאוטים של "הקולומביה".

מעבורת החלל התרסקה. ארונו של אילן רמון הובא לארץ. המשפט שאמר במהלך ביקורו בבית העלמין של נהלל קיבל לפתע משמעות מצמררת של בקשה אחרונה.

אילן רמון נטמן, כאמור, בנהלל. כעבור שנים אחדות נטמן ב-13 בספטמבר 2009 לצדו בנו סרן אסף רמון. כמו אביו, סיים גם הוא קורס טיס. אסף רמון נהרג בתאונה אווירית בעת שירותו הצבאי. רונה, אשת מופת, מעוררת השראה, נפטרה לאחר מאבק ממושך במחלה קשה. אפרה נטמן לצדם של בנה ובעלה, שעל מצבתו נחקקו המילים "הֲתִשְׁמַע קוֹלִי, בַּאֲשֶׁר הִנְּךָ".


עופר והדס רגב מנהלים את עמוד הפייסבוק "שיר - הוא לא רק מילים", שבו תמצאו את הסיפורים מאחורי השירים.