כלניות ביער ניר משה
איפה כולם רואים כלניות: בארי, יער שוקדה ושמורת פורה.
איפה אתם רואים כלניות: יער ניר משה.
אי אפשר לפתוח היום עיתון, אתר או אפליקציית טיולים מבלי להיתקל בכלניות האדומות-אדומות האלה. ואיתן מגיעים גם המוני בית ישראל, לאותם מקומות מוכרים לעייפה. וזו סיבה מספיק טובה לפקוד יער לא מוכר במערב הנגב, העונה לשם "יער ניר משה". זהו יער קטן, פחות מאלף דונמים, שנטיעתו החלה בשנות ה-50 של המאה שעברה, ובו אורנים, ברושים ואקליפטוסים לרוב. היער, הקרוי בשם המושב הנושק לו, כולל דרכי נוף, שבילי אופניים מפותלים (כדאי להצטייד מראש אם אתם בעניין), פינות פיקניק מושקעות, מצפורים וגם נקודה אחת שובת לב, שבה פסל חלילי רוח מרשים, פרי יצירתו של האמן דוד יסעור.
והכלניות, ברור. הן מופיעות בנקודות רבות בדרך. המלצה שלנו: מסלול ברכב או באופניים של כארבעה ק"מ, שמתחיל בכניסה למושב ניר משה ומסתיים בכביש 334, בסמוך לחוות השקמים - שם מצויה "גבעת הכלניות". אפשר כמובן להגיע רק לגבעה, לפיקניק ממושך בלב הטבע.
להגיע: "ניר משה" בווייז ומשם לפי השילוט ליער ניר משה ו"לדרך פרשי היאומנרי".
עוד משהו: טיול נופי נוסף ממתין לכם גם בפארק נחל גרר, סמוך לנתיבות. אל תוותרו על טיפוס לתל הרור הציורי, שמצוי בשטח הפארק.
השקדיות דופקות הופעה ביער יתיר
איפה כולם מצטלמים עם שקדיות: נקודות שונות בשפלה, בגליל התחתון ובהרי ירושלים.
איפה אתם מצטלמים עם שקדיות: יער יתיר שבצפון הנגב.
לפני הכל - אם מישהו מתקן אתכם ומציין שיש לומר "שקד" ולא "שקדייה", תגידו לו שאפשר גם וגם. באחריות. בכל מקרה, מקום מפתיע לצפות בו בשפע של שקדיות הוא בצפון הנגב, היער הנטוע הגדול בישראל - יער יתיר. היער הזה נמצא באזור הדמדומים שעל גבול המדבר ויוצר מעברים חדים בין נופי החורש הים תיכוני לבין הנופים הדרמטיים של מדבר יהודה.
בדיוק עכשיו זה הזמן שבו נערכת "חגיגת השקדיות בחבל יתיר". אם תחליטו להשתתף בהפנינג, צפו לצילומי משפחות בטבע, פינות פיקניק מסודרות, רכישת סלסלות פיקניק, קניית ערכות יצירה אישיות, בלונים בצורות מיוחדות, מכירה של תוצרת מקומית ועוד, וכל זאת - במטע שקדיות אדיר לצד היער, ששטחו משתרע על פני כאלף דונמים. ההפנינג ייערך ב-16-12 בפברואר (לא בשבת) בשעות 14:00-9:00. מחיר כניסה: 10 שקלים לאדם (מגיל 3) בהרשמה מראש באתר goyatir.co.il.
רוצים להגדיל? טיילו ב"שביל המתקנים החקלאיים" שביער יתיר - שביל קצרצר של כ-600 מטרים, המסומן ומשולט היטב בשטח. יש פה לא רק נוף יפה של האזור, אלא גם שרידי מתקנים חקלאיים קדומים, בהם בורות מים, מפרכות לייצור שמן זית ועוד. מומלץ גם לבקר בחורבת עניים הסמוכה, שבה שרידי בית כנסת קדום.
להגיע: בווייז: "שקדיות חבל יתיר".
עוד משהו: מומלץ לבקר בתל ערד הסמוך, לחקור את שרידי העיר הכנענית המבוצרת שבה נקודות תצפית יפות, מפעל מים קדום, שרידי מקדש ועוד. הכניסה בתשלום ובתיאום מראש.
התורמוסים הסודיים של תל קטרה
איפה כולם פוגשים את פריחת התורמוסים: תל שוכה בשפלה או נחל תבור בגליל.
איפה אתם פוגשים את פריחת התורמוסים: בתל קטרה.
תל קטרה הוא אתר כה לא מוכר, עד שנדמה שהוא בכלל לא קיים. אבל הוא כן. מדובר בגבעה חמודה בפאתי גדרה, המתנשאת לגובה של קצת יותר מ-50 מטרים מעל פני הים ובה התגלו שרידים ארכיאולוגיים מתקופת הברונזה ומתקופת הברזל. מכאן יש תצפית פנורמית יפה על האזור כולו.
אבל בזמן הזה של השנה, זוהי ממלכת תורמוסים קטנה ולא ידועה, שממנה תוכלו לצפות במרבדים הסגולים-כחולים של הפרחים היפים הללו. וחשוב עוד יותר: בלי המוני מטיילים סביבכם, מה שיאפשר לכם לגלות בגבעה הזו פינות אינטימיות חמודות מול הנוף.
להגיע: "גבעת קטרה" בווייז. הגעה מרחוב שפרינצק בגדרה.
עוד משהו: טיול קליל בגן לאומי גבעות מרר הסמוך - יופי של ממתק שרוב המטיילים אינם מכירים. המקום משולט היטב והטיול מתאים לכל גיל.
זורמים לגולן: מפל עיט
איזה מפל כולם מכירים בצפון: מפל סער.
לאיזה מפל אתם תגיעו בצפון: מפל עיט.
טוב, זה לא שמפל עיט בגולן הוא מפל נסתר ולא מוכר, אבל יחסית למפל סער, שוצף המים והרייטינג, מפל עיט הוא אופציה הרבה יותר שפויה.
כך או אחרת, יש משהו מהפנט במראה של מים שנופלים מטה בשאון כה גדול. מי הנחל (הנושא את אותו השם), ניתכים על סלעי בזלת חמורי סבר וממשיכים בדרכם בעומק הקניון. קחו בחשבון שבימים אלו, לאחר ההפוגה בגשמים, הזרימה פחות משמעותית. בקרבת מקום תוכלו לערוך פיקניק מהנה בצלם של עצי החורש המנקדים את האזור.
בא לכם לחלץ את העצמות בקטנה? ממגרש החניה של המפל יוצא מסלול מעגלי קל וקצרצר (פחות מקילומטר), שיביא אתכם אל נקודות תצפית יפות לעבר הקניון ואל ראש המפל, שמעוטר בשיחי הרדוף.
להגיע: "מפל עיט" בווייז. הגעה מכביש 808.
עוד משהו: בדרך לשם או בחזרה, דלגו לעין פיק (צמוד לכפר פיק), מעיין קטן וציורי החבוי בלב חורש סבוך. מקום קלאסי להתרגעות ולטבילת רגליים ביום שמשי ויפה.
רחוק אבל שווה: גבי עתק
באילו גבי מים כולם טובלים רגליים בחורף: בגבי פרס או עין ירקעם
באילו גבי מים אתם תטבלו רגליים: בגבי עתק.
בשונה מגבי עין ירקעם למשל (שלמעשה אינם ממש גבים בהגדרה, אבל לפחות נראים כך), גבי עתק אינם מוכרים למטיילים רבים. הם גם נמצאים כמעט בסוף העולם. כלומר, 20 דקות מאילת. אבל כעת, לאחר שהשיטפונות האחרונים זרמו באזור הערבה הדרומית, הם מלאים, צלולים ובמיוחד - פוטוגניים. אגב, הם גם עמוקים, כך שאם אתם בעניין של טבילה חורפית אמיצה - קחו זאת בחשבון ושימרו על זהירות.
כדי להגיע, נוסעים בכביש 12, ובסימן הק"מ ה-31 פונים מזרחה ומשם דרומה במשך כשלושה ק"מ. מחנים לצד עץ שיטה גדול וצועדים לכיוון מזרח, על סימון השבילים הירוק וממנו לסימון השחור והכחול, ושוב הירוק (חובה להצטייד במפה). ואם הרי אילת באמת רחוקים לכם ואתם עדיין בעניין של גבי מים, נסו את גבי ימין, בסמוך למכתש הגדול ולדימונה. המסלול קל ומתאים לכל המשפחה.
להגיע: "נחל עתק" בווייז ומשם לפי התיאור שמופיע למעלה.
עוד משהו: בא לכם חילוץ עצמות נוסף? טיול בקניון האדום יהווה יופי של קינוח למסע הדרומי שלכם.
