פסטיבל הטיולים והקולינריה של הצפון מגיע בטיימינג מושלם

עמק יזרעאל לא ראה מטיילים מזה שבועות, ועוד בדיוק בעונה הכי יפה שיש, אבל בימים אלה הוא ירוק, פורח ובעיקר טעים, וזו גם ההזדמנות של פסטיבל "טעמים בעמקים" לחגוג את השנה ה-17 לקיומו, ועל הדרך לעשות "מייק אובר" ולהתאים את עצמו לרוח התקופה.

היריד, שבשיתוף קק"ל ורשות ניקוז קישון, ייערך השנה (14.3-31.1) במספר לוקיישנים וינוע בין הישובים במרחב העמקים. פוד טראקס יגיעו עם אוכל מכל המסעדות באזור, שפים וקונדיטוריות בעמקים בשילוב יין, שוק איכרים עם תוצרת חקלאית טרייה ובימות מוזיקליות ניידות - כולם יסעו ברחבי העמק ויעשו שמח (וגם טעים). אז הנה כמה מהלוקיישנים והאטרקציות הקולינריות שכדאי להכיר, או לפחות לבוא לקחת טייק אווי לאחת מהנקודות הירוקות של העמק.

"בוסה" (נשיקה בספרדית") היא קונדיטוריה שמייצרת מזה חמש שנים מנות לאירועים וקייטרינג "מעשייה", אבל כיוון שלא היו אירועים בשנה האחרונה, הם החליטו באפריל אשתקד לפתוח את המקום לאיסוף דברי מאפה, ממרחים, עוגות, לזניות, בורקסים ושאר דברים טובים בימי שישי.

מייק אילן, מנהל לוגיסטיקה ובעלים, אומר שמנת הדגל של הקייטרינג הוא לחםמ סלק עם מיקס גבינות, אבל במהלך הפסטיבל תוכלו ליהנות גם מבורקס מים שמכינים במקום או כל דבר מאפה אחר ופשוט לקחת לאחת הנקודות הקרובות שליד יקנעם, או ממש ליד נחל השופט שנמצא מרחק 5 דקות נסיעה מהמושבה.

בוסה. רחוב אגרה, יוקנעם המושבה. 04-6133155.

לכפר יהושע, המושב הוותיק ע"ש יהושע חנקין גואל האדמות, תמיד כדאי להגיע ללא קשר לפסטיבל. במושב שתוכנן על ידי הארכיטקט הנודע ריכרד קאופמן, אדריכל הישוב הישן שתכנן עשרות קיבוצים ומושבים, ישנה שדרה מקסימה שבה גם פינת הנצחה נהדרת לאיש, שבה פסיפס עם כל הישובים שתכנ. עוד בשדרה, פסל נהדר של בתיה לישנסקי (אחותה של רחל ינאית וגם הלסבית המוצהרת הראשונה בארץ), כמו גם פסל לזכר נופלי כפר יהושע ב-48, פסל מקסים של אלי שמיר, בן המקום, וכמובן מגדל המים הנהדר מ-1929 שתמיד מרשים לצילום.

מעבר לסיור חביב בין המקומות, וכמובן מדשאה נהדרת לפיקניק, בית חנקין הסמוך הוא המשך ישיר לסיור אך בימים אלה הוא עובר שיפוצים. מה שכן ניתן לראות ממש באותו המבנה, היא תערוכה נהדרת ("פסטורלה") של צייר העמק הנודע אלי שמיר. כניסה לגלריה + סיור משולב ומודרך בשדרה ההיסטורית והאומנותית של כפר יהושע תעלה 30 שקלים לאדם.

סיור מרתק אחר נמצא ממש בכניסה לקיבוץ, שם שוכן מוזיאון רכבת העמק, שמנציח את "אתונו של הסולטן", הלא היא הרכבת שפעלה בין 1905 ל-1948 וחצתה את העמקים. מחיר לסיור: 20-16 שקלים לאזרח ותיק/מבוגר.

מוזיאון רכבת העמק, 03-5059197.
בית חנקין, 054-7474510.

סלסלות פיקניק הן הדבר הלוהט בימי הקורונה, בהם אי אפשר לשבת במקום עצמו. אז ב"קפה קפה" שליד קיבוץ יפעת, החליטו בעקבות הסגר השני לשווק חבילות פיקניק, אומנם לא בסלסלות עם מפות משובצות, אבל עם כל טוב בפנים ובמחיר בהחלט לא יקר.

בערכה הזוגית תמצאו סלט ירקות, טאבולה, קינואה ועדשים, 2 חביתות, מטבלים, גבינות קממבר ועזים של מחלבת ברקנית המצוינת בכפר יחזקאל, מאפים ולחמים, 4 שתייה (2 מיצים ו-2 קפה/תה) ובעיקר רוב הכלים מתכלים, שזה נהדר בימים ששהשימוש בפלסטיק הוא רב, לצערי. לקינוח תקבלו בראוניז מעולים. מחיר הערכה - 189 שקלים לזוג, ואפשר להזמין מראש או להיכנס לסניף ולקחת. בנוסף, לאיתמר, מנהל הסניף, יש פוד טראק של המבורגרים בשם "יאנק" שיהיה פתוח לאורך הפסטיבל לצד בית הקפה, אז נסו גם אותו על הדרך.

קפה קפה, בכניסה לקיבוץ יפעת. פתוח 24/7, 04-6548831.

ממש מהצד השני של הכביש, הלא הוא כביש 73, וגם כשלושה קילומטרים מזרחה, נמצאת כנראה הפיצה הכי טובה באזור. את "ללה" אין צורך להציג בפני אנשי העמק - המקום שנמצא ממש בצומת כפר ברוך, ליד תחנת הדלק, מביא אליו בימים רגילים סועדים רבים ללאנצ' וארוחות ערב. "בתקופת הקורונה, אנשים באים ואוספים פיצות, המבורגרים, פסטות ועוד", מסבירה אירית השמנהלת את המקום ביחד עם אחיה, איתי.

אבל מעבר לאוכל המוכר של ללה, כמו כריכים ופוקאצ'ות, החל לאחרונה איתי ללהכין מנות הודיות, ובפסטיבל יהיה ניתן לקנות תבשילים של ירקות וקארי, עם שמנת חמוצה, ריבה, עדשים ובקיצור מעין טאלי הודי כולל נאן שעשוי מהבצק של הפיצה. ואל תשכחו לנסות את הקינוח החדש - עוגת ביסקוויטים.

ללה, מתחם תחנת דלק סונול, שריד. 053-9440688. לא בשבת.

את חוות דרך התבלינים שבית לחם הגלילית אין כמעט צורך להציג. אבי ציטרשפילר, שינק מאמו את האהבה לחקלאות התבלינים, פתח ב-2003 את המקום שמציע כל מה שכיף להכניס לגוף דרך הפה והאף, ובתקופת הקורונה זה חזק פי כמה.

שנה לא קלה עברה על החווה, שרגילה לארח מטיילים רבים לאורך השבוע, אבל אבי מסביר שבשבתות, בין הסגרים, הגיעו מאות מכוניות, "היתה גם שבת שהיו פה כ-1,500 רכבים", הוא אומר, "אנשים לקחו מחצלות ויצאו לשטח. אפילו היתה 'משטרת קורונה' שלנו ששמרה על ריחוק חברתי. לדבריו, ככה תתנהל התיירות בישראל בחודשים הקרובים - בפיקים גדולים של מטיילים. במסגרת הפסטיבל, יכינו בחווה חבילות של כל טוב על פוד טראק נייד, ובתוכן תבלינים, מוצרי בריאות וכמובן חליטות תה - הספסליטה של החווה. בין 30 סוגי החליטות בחווה, יש גם כמה חדשות כמו חליטת שוקולד ודובדבן עם סלק והיביסקוס, שניתן לאכול את הפירות תוך כדי או בסיום השתייה. מעניין לדעת, שדווקא במגזר החרדי הפכה הלבונה, ושאר צמחי מרפא, למוצר מבוקש ביותר בתקופת הקורונה.

חוות דרך התבלינים, בית לחם הגלילית. 04-9533405.

אחת המסעדות הכי מוכרות באזור נמצאת בישוב הבדואי בית זרזיר, הלא היא "אלסולטאן". מטיילים רבים צובאים על הכביש הכניסה הראשי לישוב בשבתות, מקווים שאולי התפנה מקום לשבת, ועל חנייה אין כמעט על מה לדבר. לפני כשבועיים שכלה המשפחה את סולטאן עצמו, איש שפרעם שהיה אב המשפחה והאדם שהכי מזוהה עם המסעדה. עתה, מי שלקח לידיו את המושכות להמשיך להוציא את המנות הטובות של אלסולטאן הוא בנו, מהראן אבו אל פול, הבכור מתוך "שלושה ילדים ושתי בנות", כמו שאומרים במגזר.

מזה זמן מה, לאחר שחלה אביו, משמש מהראן כשף בפועל של המסעדה שהוקמה ב-2003, למרות שההיסטוריה של המשפחה הולכת אחורה ל-1995, כשהיתה להם מסעדה בשפרעם. "גם לסבתא היה קיוסק", אומר מהראן.

בין המאכלים החדשים שמציעים לקחת בטייק אוויי, ממליץ מהראן על מג'דרה עם בורגול; מוגרביה - שזה קוסקוס עם בצל בלאדי וגרגירי חומוס; מנזולה - חציל בלאדי עם גרגירי חומוס, בצל, שום ועגבניות; עוזי - אורז עם צנוברים ושקדים ממולא בתוך כבש ומבושל בתוך מים בתנור, וכמובן התבשילים העונתיים עם העולש, תרד וחובייזה שצומחים עכשיו.

אלסולטאן, בית זרזיר. 053-9419160.