"למה אילת כן ואנחנו לא?": בעלי הצימרים מאיימים לפנות לבג"ץ

(בווידאו: נתניהו בפתח קבינט הקורונה: הסגר הוא הצלחה אדירה, 15.10.20)

בעלי צימרים בגליל על סף קריסה כלכלית ומאיימים לעתור לבג"ץ כנגד קבינט הקורונה וחבריו, פרוייקטור הקורונה פרופ' רוני גמזו, ושרת התיירות אורית פרקש-הכהן.

הם דורשים לאפשר גם להם לפעול במתווה "איי תיירות", כמו זו שאושרה לאילת וים המלח. לדבריהם, הסדר כזה ייאזן בין הצרכים הבריאותיים לבין הצורך בסיוע ממשי למניעת קריסה כלכלית בגליל ובנגב, אזורים הנסמכים באופן מובהק על הפעילות התיירותית הכפרית, ואשר בהם קיימת אפשרות ממשית ליצור "אי תיירותי" בשל מאפייניהם הגיאוגרפיים.

שישה מהם, באמצעות עו"ד רועי קרן, פנו היום (שני) בבקשה דחופה לפתוח את מתחמי האירוח הכפריים שלהם, הכוללים צימרים ווילות הארחה. זאת, לאחר שעל פי יוזמת שרת התיירות להגדרת העיר אילת ואזור ים המלח כ"איי תיירות ירוקים" שאושרה אמש, קבינט הקורונה יהיה רשאי להכריז על העיר אילת ועל מתחם בתי המלון בים המלח כ'אזור תיירות מיוחד'.

בעלי הצימרים בגליל טוענים, כי ההחלטה בקבינט שהתעלמה מהם, מונעת משיקולים פוליטיים, ושהם אינם חלק ממנה רק כי אין להם לובי בקבינט וקולם אינו נשמע, "וזאת לאחר התפטרות שר התיירות אסף זמיר, 'בשל מחדלכם בעניין תיירות הפנים', ומינויה של שרת התיירות אורית פרקש הכהן, שקולה בעניין נשמע אך נופל על אוזניים ערלות וכך גם קולו של שר האוצר הנכבד מר ישראל כץ אשר זועק לפתיחת התיירות הכפרית לאלתר", כך לפי העתירה.

למיכל ושמעון וקנין ממושב שומרה, בעלי "אחוזת רוי", זהו "גל שני של תסכול". בשל הקורנוה והסגר שבא איתו בגל הראשון של המגיפה, הם סגרו את המסעדה שלהם והקימו את מתחם צימרים בו ארבעה חדרי אירוח, בהשקעה, שלדבריהם מסתכמת עד ככה בכחצי מיליון שקלים. "התחלנו ביולי, עבדנו חודשיים יפה ופתאום הכה אותנו הסגר השני", מספרת מיכל לוואלה! תיירות, "לקחנו הלוואות, הקמנו וילה לתפארת וכל מה שרצינו זה לארח אנשים ולעבוד בכבוד. במקום זה אנחנו לא יכולים לעבוד לא יכולים להחזיר את ההלוואות. אנחנו ב'ברוך' גדול ולא יכולים לשרוד. אין שום דבר הגיוני שהצימרים באזור הפתוח והירוק שלנו יהיו סגורים. לא יודעת כמה זמן נחזיק מעמד. אנחנו קוראים לשרת התיירות ולממשלה: "תפתחו את הצימרים - 'אתמול'"

כמפורט בתזכיר החוק, הענף שנפגע באופן משמעותי ביותר כתוצאה מהמגבלות שהוטלו הינו ענף התיירות, אשר היה בשיא של צמיחה והתחום הראשון להיפגע מן המשבר ועתיד להיות האחרון להתאושש ממנו, בשל המגבלות החמורות בכל העולם. "לתיירות הכפרית לא נותר אלא להסתמך על תיירות הפנים", טוענים בעלי הצימרים המדוברים, "לב החורש", "אחוזת שושנים", "אחוזת רוי", "וילה טוסקנה", "בקתות התפוח" ו"סוויטת גן עדן" (כולם בגליל).

ואכן, נתוני משרד התיירות מעידים כי בחודש ספטמבר נמשכה הצניחה בתיירות הנכנסת, ונרשמו בו רק 15.1 אלף כניסות של תיירים לישראל. מדובר בירידה של 96% לעומת ספטמבר אשתקד. מספר כניסות התיירים המצטבר (ינואר-ספטמבר) השנה הינו 783,000 לעומת 3,295,000 כניסות בתקופה המקבילה אשתקד, שמבטא ירידה של כ-76%.

לדברי בעלי הצימרים מהגליל, "מתווה הפיצויים הקיים אינו נותן מענה כלכלי הולם ובעלי המתחמים הכפריים מוצאים עצמם ללא מענה וסיוע הולם מהמדינה", וזאת למרות שהם "לא מבקשים כסף אשר ישימם נטל כלכלי על המדינה אלא כל מבוקשם לעבוד בזהירות המתבקשת עפ"י כללי התו הסגול כפי שעבדו 'בין הסגרים' ולהתפרנס בכבוד".

הם טוענים כי אין כל היגיון בהחרגת העיר אילת ואזור ים המלח לעומת הקפאת המצב הקיים באזורי הנגב והגליל, והדבר מהווה אפלייה אסורה. לטענתם, יש לבודד את תחום התיירות הכפרית המבוסס על מקומות קטנים ומבודדים מבתי המלון הגדולים והומי האדם ברחבי הארץ, ואין להשית על אלו גזירה שווה. במכתבם הם אומרים כי הם "יכולים לספק שירות ללא כל מגע או פגישות עם באי מתחמי האירוח, אשר יגיעו ויכנסו למתחם כאשר זה מוכן לשהייה לבילוי בקפסולה, וזאת בניגוד לבתי המלון שהוחרגו, שם מסתובבים עובדים רבים שלא נבדקו בבדיקת קורונה וחדרי האוכל כמו גם הבריכה, הינם ציבוריים ועמוסים במתארחים - לעומת הבריכה והמטבח במתחמי האירוח הכפריים, שהינם פרטיים וללא ערבוב בין קפסולות מתארחות".

עוד הם מציינים, כי "בדיקות הקורונה 48 שעות לפני אירוח המבלים לפי תזכיר החוק, הינן לא יותר מלעג לרש - שכן מי יתקע כף שעובדי המלונות ותושבי העיר אילת שיכולים לצאת מהעיר ולחזור חופשי וללא בדיקות, אכן לא נושאים את הנגיף ומפיצים אותו בין המבלים שהציגו בדיקת קורונה שלילית?!"
לטענתם, לאור נקודת המוצא כי חזרה הדרגתית של פעילות התיירות העולמית תתרחש רק לקראת הרבעון השלישי של שנת 2021 או אף לאחר מכן, אזי אחוז ניכר מעסקי התיירות הכפרית יתקשו לשרוד והכרחי לשוב ולהשיב אותם לפעילות את התיירות בהקדם האפשרי.

"כעת משהוסרו מגבלות התנועה, נוצר מצב אבסורדי בו מאות ואלפי אנשים מבלים באתרי התיירות בפריפריה ומקומות האירוח נשארו סגורים ללא כל סיבה אפידמיולוגית מוצדקת", הם טוענים, "כמו באילת ובים המלח, סגירת מתחמי האירוח גורמת לפגיעה כלכלית משמעותית בתושבי האזור המועסקים בהם, בעלי המתחמים ומשפחותיהם, ופרנסתם של אלו נסמכת אך ורק על פעילות מתקני האירוח המרוחקים מאזורי תעסוקה חלופיים".

"הנזק הכלכלי שנגרם עקב הימנעותכם מפתיחת מתקני האירוח הכפריים הינו בלתי הפיך", הם מזהירים.

עוד הם מציינים, כי הסדר כזה דרוש לא רק להישרדותם הכלכלית אלא לרווחתם של תושבי מדינת ישראל, ומצטטים מדבריה של שרת התיירות, אשר הדגישה לפני מספר ימים את חשיבות פתיחת הצימרים במתווה שייקבע, כי בעינייה, "בריא יותר כמשפחה לנסוע לצימר מאשר לסבים וסבות. גם בריאותית וגם לרווחתנו הנפשית".

נתונים רלוונטים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בנוגע ללינות בארץ המתפרסמים היום, מראים שסך הלינות בספטמבר עומד על 0.7 מיליון (2.2 מיליון בספטמבר 2019). רוב הלינות היו של ישראלים (97%).

שרת התיירות אורית פרקש-הכהן, הביעה היום מחאה על כך שהמתווה של ההקלות בסגר שמובא לאישור הקבינט לא כולל את נושא הצימרים. "הכנסתם את מה שאתם רוצים פה בלי דיון, על הפרק היו גם הצימרים, נתב"ג מפוצץ, הכנרת מפוצצת", אמרה השרה. "אני לא יוצאת מפה היום מבלי שמדברים על הצימרים".

היועץ לביטחון לאומי מאיר בן-שבת, אמר, "נשלחתי להביא הצעה לקבינט והיה קשה מאוד. שמעתי גם את משרד הבריאות לגבי הצימרים, ולאחר מכן הבאתי הצעה מה אפשר להכניס להקלות בסגר. החינוך קודם לכל".