מפת פריחת הסתיו: מה תוכלו לראות עכשיו פורח בטבע?

כמעט שבוע ללא סגר - זה בדיוק הזמו לצאת וליהנות מפריחת הסתיו שכבר מופיעה בארצנו. אז איפה תוכלו לראות חלמוניות צהובות? היכן צצות הסתווניות הוורודות ומתי נריח נרקיסים? הנה מפת הפריחה לעונת השלכת הנעימה

מערכת וואלה! תיירות
אבי בן דוד, גילה יעקבי גורביץ

(בווידאו: כל מה שלא ידעתם על פרח הנרקיס שמופיע בכתבה)

"זאת היא עונה כזאת, חבוב, זה רק הסתיו וזה עובר", שר אריק איינשטיין בשיר "רוח סתיו" שכתב יחיאל מוהר, ואכן אנחנו בעיצומה של העונה שהחלה בחודש שעבר ובקרוב תתחלף בחורף הגשום.

אז לפני שהיא עוברת, זה הזמן לצאת לטבע - המקום הכי מוגן, בריא וחף מקורונה - כדי ליהנות מפריחת הסתיו, לפני שהיא עוברת. לשם כך "גייסנו" את מרגרטה וולצ'ק, אקולוגית צמחים ברשות הטבע והגנים, כדי שתאיר את עיננו על הפרחים שתוכלו לראות עכשיו, מה מייחד אותם ואיפה ניתן למצוא אותם.

עוד בוואלה! NEWS

זה הסתיו עם החצב: החצבים כבר פורחים; היכן תוכלו לראותם?

לכתבה המלאה

מרבית צמחי בר בישראל פורחים בסוף החורף ובאביב. כאשר הקרקע רטובה והטמפרטורות נוחות, הם מייצרים מרבדי פריחה צבעוניים, ריחניים ומגוונים. סתיו היא לא עונה נוחה לפריחה. אחרי קיץ ארוך, חם ויבש ממתינים רוב הצמחים לגשם שירטיב את האדמה וייספק מים ההכרחיים לצמיחה.

למרות זאת ישנם מספר מינים אשר פורחים דווקא בסתיו, לפני הגשמים או עם הגשמים הראשוניים. צמחים אלה אוגרים ברקמות מאגרי מים ומזון המאפשרים צמיחה ופריחה, בעיקר הצמחים מקבוצת הגאופיטים (הצמחים בעלי בצל, פקעת או קנה שורש תת-קרקעיים).

מה בכל זאת היתרון בפריחה הסתווית? כדאי לזכור שהפריחה היא חלק ממנגנון הרבייה של הצמחים, המוביל ליצירת זרעים מהם יצמחו בעתיד צמחים חדשים. כדי שייווצרו הזרעים והפירות האבקה שבאברים הזכריים של פרח אחד, צריכים להגיע לצלקת של העלי (החלק הנקבי של הפרח) בפרח אחר. התהליך הזה מכונה האבקה. ברוב הצמחים באזור שלנו נעשית האבקה על ידי חרקים, שבתמורה לשירותי האבקה מוצאים בפרחים מזון: צוף או אבקה. כדי למשוך את המאביקים פיתחו הצמחים שיטות מגוונות: פרחים גדולים ומרשימים, פרחים צבעוניים, ופרחים בצורת חרקים.

הצמחים הבודדים הפורחים בסתיו נמנעים מהתחרות העצומה על ביקורי המאביקים שמאפיינת את עונת האביב עם שפע פריחה. לכן הם אינם צריכים להשקיע כל כך הרבה אנרגיה כדי למשוך את החרקים. מצד שני, מספר ומגוון של מאביקים בסתיו נמוך בהרבה.

בחרנו להציג כמה צמחים נפוצים אותם תוכלו לפגוש ממש ליד הבית בעיר או בכפר באזורים שעדין לא מכוסים בבטון או אספלט. חפשו אותם שרידי טבע: בגבעה תרשית, בשדה בור, בוואדי המפריד בין שכונות מגורים, בטרסות נטושות. למקומות אחרים תוכלו להגיע בטיול רגלי קצר מהבית. הנה מפת פריחת הסתיו לשבועות הקרובים.

סתוונית התשבץ. פורחת בימים אלה ברכס חזקה (בשנית) בגולן (צילום: ד"ר רחלי עינב)

כרכום חורפי: פורח רק בסוריה ואצלנו

כרכום חורפי הוא גאופיט ממשפחת אירוסיים, בעל פקעת תת-קרקעית. הוא הנפוץ מבין שמונת מיני כרכום הגדלים בישראל וצומח בארץ בכל האזורים הרריים בעלי האקלים הים-תיכוני: בגליל עליון, בגליל תחתון, בכרמל, בשומרון, בשפלה, בהרי יהודה. גדל בעיקר בבתות ושיחיות, גם בשטחים מופרים על ידי פעילות האדם.

הכרכום מצמיח עלים ומתחיל לפרוח אחרי הגשמים הראשוניים בנובמבר. קל לזהות את העלים הצרים שלו עם הפס הלבן בצדם העליון. הפרחים בעלי שישה עלי העטיף לבנים, צהובים בבסיס ועם קווים סגולים לאורכם. מאפיינים את הצמח שלושה אבקנים ועמוד עלי מפוצל לאונות. פירות של הכרכום מבשילים מתחת לפי הקרקע. כרכום חורפי הוא צמח אנדמי ללבאנט ומחוץ גבולות ישראל הוא גדל רק בסוריה. בסוג כרכום 90 מינים ובתוכם כרכום תרבותי אשר עמודי העלי הכתומים שלו משמשים כתבלין זעפרן (ספרן).

מתחיל לפרוח אחרי הגשמים הראשוניים בנובמבר. כרכום חורפי (צילום: אורי ארליך, רשות הטבע והגנים)
שייך למשפחת האירוסיים. כרכום בנחל מורן בגליל העליון (צילום: איל שפירא)

סתוונית היורה: פורחת לפני תחילת הגשמים

סתוונית היורה שייכת לקבוצת הצמחים המכונים "מבשרי סתיו", הפורחים לפני תחילת הגשמים. היא נפוצה באזורים הרריים באקלים הים-תיכוני: בגליל העליון, בגליל התחתון, בבקעת כנרות, בכרמל, בעמק עכו, בחוף כרמל, בשומרון, בשפלה, בהרי יהודה, אך ניתן לראות אותה גם בצפון הנגב.

הסתוונית גדלה בבתות או בשדות בור. סתוונית היורה שייכת למשפחת הסתווניתיים שהופרדה לאחרונה ממשפחת השושניים. היא הנפוצה ביותר מבין 10 מיני סתוונית הגדלים בישראל. בהר הנגב נפוצה סתוונית הקליפות הפורחת כבר בספטמבר. סתוונית היורה מתחילה לפרוח באוקטובר.

לסתוונית היורה פקעת קטנה ורדודה אשר מצמיחה בצלצולים קטנים בין קליפותיה. מכל בצלצול מתפתח צמח חדש וכך מייצרת סתוונית היורה מקבצים גדולים וצפופים. עלים של סתוונית היורה צרים מאוד, הפרחים בעלי שישה עלי עטיף ורודים, שישה אבקנים ושלושה עמודי עלי. הפירות של סתוונית מתפתחים בתוך הקרקע. הפקעת של סתווניות מכילה, האלקלואיד רעיל מכונה קולכיצין המגן עליה מפני טריפה. ואכן רוב בעלי חיים לא נוגעים בה, אך מסתבר שדורבנים כנראה מסוגלים להתמודד עם הרעל הזה ואוכלים את הפקעות בתיאבון רב.

הפירות שלה מתפתחים בתוך הקרקע. סתוונית היורה בכרמל (צילום: אורי ארליך, רשות הטבע והגנים)
לאחרונה קיבלה משפחה משלה - משפחת השושניים. סתוונית היורה (צילום: מרב לבל, רשות הטבע והגנים)

בן-חצב סתווני: להביט בו בזכוכית מגדלת

בן-חצב סתווני הוא גאופיט זעיר ממשפחת השושניים. קשה להאמין שהוא קרוב משפחה של בן-חצב יקינתוני המרשים והבולט בשטח בעונת האביב. לבן-חצב הסתווני בצל תת קרקעי ממנו צומחים עלים דקים ועמודי תפרחת המתרוממים לגובה עד 12 סנטימטר, עליהם מסודרים פרחים זעירים בצבע לילך עם עורק כהה יותר בצדם התחתון.

שישה עלי העטיף פרושים לרווחה וביניהם עומדים שישה אבקנים בעלי זירים רחבים ומאבקים כהים. כדאי להסתכל על הפרח הזעיר בזכוכית מגדלת כדי לגלות את יופיו. בן-חצב סתווני נפוץ מאוד באזור הים-תיכוני: בגליל העליון, בבקעת כנרות, בכרמל, בעמק יזרעאל, בחוף הגליל, בעמק עכו, בחוף כרמל, בשרון, בהרי יהודה, אך הוא גדל גם בשוליים של האזורים המדבריים: במדבר שומרון, במדבר יהודה ובצפון הנגב. תחפשו אותו בבתות ובשיחיות במקומות חשופים לשמש. תגלו שהוא מייצר מרבדים דלילים. בחורף, כשצמחים רבים נמצאים במלוא הדרתם, תגלו אולי את הגבעולים העדינים שלו נושאים פירות קטנים הנפתחים ומפזרים זרעים שחורים.

קרוב משפחה של בן-חצב יקינתוני. בן-חצב סתווני (צילום: מרב לבל, רשות הטבע והגנים)
חמוד, אבל מייצר מרבדים דלילים. בן-חצב סתווני (צילום: שקד בוחבוט, רשות הטבע והגנים)

חלמונית גדולה: מהחרמון ועד לנגב

חלמונית גדולה היא אחד הצמחים האהובים על ידי אנשי טבע בישראל. תפוצה שלה רחבה למדי החל מהחרמון ועד להר הנגב, אבל האוכלוסיות מקוטעות (אין ביניהם רצף). וכך היא גדלה בחרמון, ברמת הגולן (שמורת אלוני הבשן, סוסיתא ונחל מיצר), בגליל העליון (שמורת הר מירון, נחל חצור, נחל ראש פינה, נחל דישון), בגליל התחתון (הר תבור), בשומרון (נחל בזק, נחל ייטב - כוכב השחר), בהרי יהודה (שמורת נחל שורק, שמורת סנסן), בגוש עציון, במדבר יהודה (נחל אבוב), בנגב הצפוני (יער יתיר, ליד ישוב להבים, גבעות גורל דרומה משמורת להב דרום), בהר הנגב (שמורת חלמוניות ירוחם ושמורת רכס בוקר). הרבה מהמקומות האלה נגישים בטיול רגלי מהישוב הסמוך.

חלמונית גדולה היא גאופיט בעל בצל והיא שייכת למשפחת הנרקיסיים. הפרחים גדולים מאוד (10-15 סנטימטר) ובולטים בשטח בזכות צבעם הצהוב הבוהק. הפרחים ריחניים ומייצרים צוף המושך מאביקים והם מואבקים על ידי פרפרים ודבורים. לפרח שישה עלי עטיף, שישה אבקנים. החלק התחתון של הפרח (הצינור) נמצא בתוך הקרקע. חלמונית מתחילה את מחזור חייה בסתיו ישר מהפריחה. רק לקראת סוף הפריחה מתחילים לצמוח העלים. בדומה לסתוונית ולכרכום, הפירות של חלמונית מבשילים מתחת לפני השטח. הזרעים השחורים של חלמונית מצוידים בגופיף שומני לבן המכונה עטי, המבוקש על ידי נמלים בתור מזון עתיר אנרגיה. הנמלים אוספות את הזרעים ובכך עוזרות בהפצתו של הצמח.

עוד בוואלה! NEWS

חלמוניות: טיולי פריחה מקסים אל ריכוז החלמוניות הגדול בישראל

לכתבה המלאה
אחד המקומות הטובים לראותן הוא בנגב. חלמוניות בירוחם (צילום: אסף טמיר)
שייכת למשפחת הנרקיסיים. חלמונית גדולה (צילום: מרגרטה וולצ'ק, רשות הטבע והגנים)

נרקיס סתווי: נדיר ובסכנת הכחדה

נרקיס סתווי הוא קרוב משפחה של נרקיס מצוי, הנפוץ ברחבי הארץ ופורח בתחילת החורף. נרקיס סתווי דומה לו אך עדין יותר וצנוע יותר. הפרחים של נרקיס סתווי לבנים כמו בנרקיס מצוי, אך קטנים יותר ובעלי עטרת צהובה קטנה מאוד במרכז. הריח שלו עדין מאוד. ההשוואה בין שני המינים הקרובים זה לזה מדגימה את האסטרטגיות השונות של הצמחים הפורחים בסתיו, שלא צריכים להתחרות עם פרחים אחרים על שירותי האבקה של החרקים, לעומת הצמחים הפורחים בחורף ובאביב בתנאי תחרות קשים, המחייבים אותם להשקיע הרבה בפרסומת.

נרקיס סתווי (שנקרא בעבר גם אפיל) נדיר בישראל והוא נכלל בספר האדום לצמחים בסכנת הכחדה. גורם הסיכון העיקרי לאוכלוסיות נרקיס סתווי הוא פיתוח אינטנסיבי המתרחש באזור המצומצם בו הוא גדל. הרחבת ישובים, הקמת אזורי תעשיה, סלילת כבישים והנחת פסי רכבת מצמצמים מאוד את בתי הגידול שלו. התפוצה של נרקיס סתווי בארץ מוגבלת לחוף הכרמל (אזור מעגן מיכאל, בית חנניה, ג'יסר א-זרקא, שמורת נחל תנינים) ולצפון השרון (אזור חדרה). הוא גדל בשטחי בתה ושיחייה בכיסי קרקע על רכסי הכורכר. אפשר לצפות בו (כשלא נוהגים) בנסיעה בכביש החוף בקטעים בהם חוצה הכביש את רכסי הכורכר.

נפוץ ברחבי הארץ. נרקיס מצוי באחו נוב ברמת הגולן (צילום: אבי בן דוד)
נדיר בישראל ונכלל בספר האדום לצמחים. נרקיס סתווי (צילום: שקד בוחבוט, רשות הטבע והגנים)

חבצלת החוף

חבצלת החוף היא אחד הצמחים המרשימים של רצועת החוף של הים התיכון ישראל (חוף הגליל, עמק עכו, חוף הכרמל ושרון), בזכות הפרחים הגדולים הלבנים שלה המגיעים לאורך של 15 סנטימטרים ובעלי עטרה בולטת בצורת הפעמון. הפרחים ריחניים ועתירי צוף פתוחים בעיקר בלילה ומואבקים על ידי חרקי לילה, בעיקר רפרפים.

חבצלת החוף היא גאופיט בעל בצל רב-שנתי. היא פורחת בין אוגוסט לאוקטובר, כך שבשבועות הקרובים נוכל להתבונן כיצד פירותיה מתפתחים, מבשילים ונפתחים, כדי לשחרר זרעים שחורים כפחם וקלים כקלקר. הזרעים הקלילים מופצים למרחקים על ידי רוח או זרם מים. חבצלת החוף היא אחד הצמחים הבודדים העמידים לרסס מי הים ומסוגלים להתמודד עם ריכוזי מלח גבוהים.

הפרחים מגיעים לאורך של 15 סנטימטרים. חבצלת החוף (צילום: שי קורן, רשות הטבע והגנים)
בשבועות הקרובים ניתן לראות את פירותיה מתפתחים. חבצלת החוף (צילום: שי קורן, רשות הטבע והגנים)

חבצלת קטנת פרחים (בת-חבצלת קטנת פרחים)

חבצלת קטנת-פרחים, הופרדה לאחרונה מסוג חבצלת ומכונה כיום בת-חבצלת קטנת פרחים. היא פורחת בסתיו באותה העונה בה פורחים גם חבצלת החוף, חבצלת הנגב וחצב מצוי, כלומר פריחתה מתקרבת כעת לסיומה. העלים שלה ילבלבו רק בתחילת עונת הגשמים בדצמבר במקבצים רעננים. קל לזהות אותם גם ללא הפרחים בזכות צורתם הסרגלית ופס לבן עובר לאורכם.

בת-חבצלת קטנת פרחים היא גאופיט ממשפחת הנרקיסיים. היא גדלה בישראל בהרים באזור הים-תיכוני ונפוצה בעיקר בגליל העליון ובכרמל. צומחת על סלעי גיר קשים בשטחי בתה. הפרחים של בת-חבצלת אסופים בתפרחת - סוכך, לבנים, קטנים בהשוואה למיני חבצלת וחסרי ריח. עלי העטיף מקושטים ברצועה ירוקה בגבם ובעטרה קטנה בצדם הפנימי. העטרה קטנה יותר מזו של חבצלת החוף.

בת חבצלת קטנת פרחים באזור גילון, הגליל התחתון (צילום: זיו ריינשטיין)

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully