העיר היהודית שהיתה בירת הגליל של העת העתיקה

יש בה עשרות פסיפסים מרהיבים, בית כנסת מהמאה ה-5 לספירה, תיאטרון אותנטי בן כ-2000 שנים, ובאביב היא פורחת מתמיד. למרות שאי אפשר לבקר בה כרגע, ביקשנו מארכיאולוג מומחה לקחת אותנו לסיור וירטואלי בעיר היהודית החשובה בתקופה הרומית

מערכת וואלה! תיירות
פסיפס המונה ליזה גן לאומי ציפורי (רשות הטבע והגנים)

העיר העתיקה ציפורי, שקרנה זרחה בתקופה הרומית לפני כאלפיים שנים, היתה בוודאי אתר שרבים היו מציפים בימים אביביים אלה, אלמלא משבר הקורונה. אבל אפשר "לבקר" בה גם מבלי לבקר פיזית.

ביקשנו מד"ר דרור בן יוסף, ארכיאולוג מחוז צפון של רשות הטבע והגנים, לתת לנו סקירה וירטואלית קצרה על "בירת הגליל של העת העתיקה", שמעוטרת בשלל פסיפסים, בית כנסת מהמאה ה-5 לספירה, תיאטרון אותנטי ושאר ממצאים מיוחדים שנשתמרו בה.

עוד בוואלה! NEWS

קבלו הצצה לנמל הגדול בעולם הקדום שנמצא בישראל

לכתבה המלאה
מצודת דאהר אל עומר בגן לאומי ציפורי (צילום מסך)

בן יוסף: "לפני כ-2000 שנה בשעה שהרומאים מושלים ושולטים בכל המזרח, היתה ציפורי לעיר המרכזית בגליל. היא משלבת בתוכה שני גורמים לכאורה מנוגדים: מצד אחד יושבים בה כ-20 אלף יהודים, לפי יוסף בן מתיתיהו, היסטוריון התקופה, ומן הצד השני זוהי עיר מערבית. יש בה את כל הסממנים של האימפריה הרומית. יש שם תיאטרון, יש שם רחובות צולבים, קארדו, דקומנוס, בתי מרחץ לרוב, יש שם מפעל מים מהמקסימים והיפים ביותר שהתגלו בארץ וגם בתי אמידים. פעם קראנו לה אפילו 'עיר הפסיפסים', ולתוך כל הדבר הזה אנחנו משלבים את התרומה הגדולה של ציפורי בעצם ליהדות. אני מדבר על המשנה - הספר השני בחשיבותו לעם ישראל לאחר ספרות המקרא.

"ציפורי היא עיר מאוד מעניינת. הייתי אומר שהיא עומדת בתווך בין שתי ערים נוספות שפועלות באותה תקופה, באותה זירה. האחת היא ירושלים, העיר היהודית החשובה שבה שוכן בית המקדש כגולת הכותרת ומן הצד השני - קיסריה - העיר הרומית הנהנתנית, הימית, העשירה, החשובה. וציפורי מוצאת את עצמה באמצע. מדובר ביהודים, שאגב, לא משתתפים במרד הגדול, מחליטים שלא כדאי להם למרוד ברומא ובוחרים בעצם לשבת בשקט במלחמה הזו ולא להשתתף בה. אם תרצו - לבגוד ברעיון היהודי. אבל העיר לא חרבה, לא מושמדת ולא נעלמת מן הזירה כמו יהודי ירושלים, כמו יהודי מצדה ומקומות אחרים".

פסיפס "המונה ליזה" בגן לאומי ציפורי, אחד הסמלים של העיר כיום (צילום: רשות הטבע והגנים)
ציפורי היתה עיר רומית, שתושביה היהודים בחרו לא להילחם במרד הגדול (צילום: אטי קוריאט-אהרון, רשות הטבע והגנים)

האיש שחתם את המשנה

"האדם שמגיע לציפורי ומשקם אותה, למעשה, לאחר חורבן הבית הוא רבי יהודה הנשיא. הוא ישב בציפורי ב-17 השנים האחרונות של חייו, שם הוא יחתום שם את המשנה, יפגוש את כל האלמנטים שציינתי קודם, את הפסיפסים, את התיאטרון, מקדשים רומים כאלה ואחרים. רבי יהודה הנשיא יחייה עם זה בשלום גדול ולמעשה אמר: מצד אחד אני מקבל את רומא, מצד שני אני ממשיך ומקדם את היהדות. אני מקדם את המשנה הלאה ושומר על ערכיות המקום, ערכיות היהדות באשר היא באותה עת".

היתה בנויה כמו עיר רומית לכל דבר. הקרדו בגן לאומי ציפורי (צילום: דורון ניסים, רשות הטבע והגנים)
מנהרת ששת הפירים - מאגר מים שנחשף בציפורי(צילום: איל שפירא)

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/הלתנאי שימוש
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully