מפרץ ההרפתקאות

עומד בשער

טוב, רע ומכוער

צילום: דין אריאל, אתר רשמי

דובאי היא עיר עם עושר בלתי נתפס, שהכל בה מתוכנן בקפידה כדי להיות הכי יפה, הכי גדול. לישראלים אומנם אסור להגיע לאיחוד האמירויות הערביות, אבל הדרכון הזר של דין אריאל הכניס אותו ל"לאס וגאס" של המפרץ הפרסי

דין אריאל, דובאי

כשהייתי ילד גדלתי באירופה. כדי לקנות את לבי, כל מה שהוריי היו צריכים להגיד לי זה "נוסעים ליורודיסני". שום דבר לא יכול היה לנצח את התחושה המופלאה של פארק השעשועים: המבנים, האורות, המוזיקה, וכמובן המתקנים. הכל נוצץ, מבהיק, מזמין ובעיקר דמיוני.

דובאי, אחת משבע הערים באיחוד האמירויות הערביות, היא מעין פארק שכזה: המבנים, האורות, המתקנים, הכל נוצץ, זוהר, מזמין רק שאין פה גדר מסביב, זה לא דמיוני והכל בענק. ככה הם חיים כאן. אם יש פה מגדל הוא הגבוה בעולם, הקניון הגדול בעולם, המזרקה הגדולה בעולם וכך הלאה. אז בעצם אולי ההשוואה לדיסנילנד אינה מדויקת וההשוואה הנכונה היא ללאס וגאס.

הרחבה המרכזית במסגד שיח' זאיד באבו דאבי. אחד המסגדים הגדולים בעולם (צילום: דין אריאל)

הכי יפה, מרשים וגרנדיוזי

עבור ישראלים, ואולי לא רק עבורם, יש משהו קסום באמירויות המפרץ בכלל ובדובאי בפרט. מדינה ערבית, עם עושר בלתי נתפס, כמו זה שבמערה של עלי באבא או זה של אלאדין ויסמין. אבל כאן זה אמיתי. אומנם אין עדיין כניסה לאיחוד האמירויות הערביות עם דרכון ישראלי, אבל בתערוכת "אקספו 2020" שתתקיים במדינה באוקטובר השנה תהיה ניגות של משלחת וביתן שמייצג את ישראל - מה שמבשר על התפתחות חשובה ביחסים הבלתי פורמליים בין המדינות.

כשנחתתי בדובאי עם הדרכון הזר שלי, ראיתי מיד שכל מה ששמעתי על המקום נכון - עיר חוף ענקית ומאוד מפוארת, תוססת, מוארת, ויקרה, והכל עם טאץ' של שיק ערבי יוקרתי. הכל כאן עצום - המכוניות, המגדלים ואפילו הכבישים בעלי שישה נתיבים לכל כיוון. הכל מתוכנן בקפידה כדי להיות הכי יפה, מרשים וגרנדיוזי, עד כדי כך שלפעמים מקבלים תחושה שהעיר אינה מקום אמיתי, אלא פארק שעשועים - חזות נוצצת שמאחוריה אין מבנים - רק חולות.

את פני השנה האזרחית החדשה קיבלתי בדובאי. זה מה שראיתי ולמדתי שם.

העיר הכי יפה כשהשמש שוקעת ואורות העיר נדלקים. מגדלי סנטרל פארק בדובאי (צילום: דין אריאל)

1. Go big or go home - בין אם זה בניין הבורג' חליפה שהוא הגבוה בעולם, מתנשא לגובה של 830 מטרים, עם 160 קומות ולפני שבועות מעטים חגג את יום הולדתו העשירי, ובין אם זה מופע הזיקוקים המרהיב בערב השנה החדשה שמכסה את כל העיר, ממש את כל העיר לא כדימוי - הכל כאן בגדול. סליחה, לא בגדול - בענק.

היה פשוט מרהיב. מופע זיקוקים בחוף לכבוד שנת 2020 (צילום: דין אריאל)
הבורג' קליפה, המבנה הגבוה בעולם, כיכב בסרטים, כמו "משימה בלתי אפשרית" (צילום: דין אריאל)

2. בורג' אל ערב. אחד הבניינים האייקוניים ביותר של דובאי הוא בורג' אל ערב (Burj Al Arab) - בית מלון שנחשב לטוב וליוקרתי בעולם. כזה שכשאתה בא להתארח בו, צוות המלון ישמח לשלוח לך את מכונית הרולס רויס לשדה לאסוף אותך או את ההליקופטר של המלון - מה שתעדיף. המלון בנוי על אי מלאכותי, ממש על המים בצורת סירת מפרש והוא הפך לסמל של דובאי כמו שמגדל אייפל, הוא הסמל של פריז.

הפך לסמל של דובאי. מלון בורג' אל ערב (צילום: דין אריאל)
שקיעה על רקע מלון בורג' אל ערב (צילום: דין אריאל)

3. פייב פאלם ג'ומיירה. בדובאי נבנו על מים איים מלאכותיים בצורת עץ דקל בשם פייב פאלם ג'ומיירה (Five Palm Jumeirah). ניתן לראות את צורת הדקל המלאה ממבט אווירי. האיים עשויים מחול מהמפרץ הפרסי. על האיים נבנו בתי מלוו שכונות מגורים ומסחר.

ניתן לראות את צורת הדקל ממבט אווירי. פייב פאלם ג'ומיירה - מבט ממסוק (צילום: דין אריאל)

4. בין הלילה לבוקר. דובאי ידועה בערפילי הבוקר החורפיים שלה. רוב השנה חם שם מאוד, עד קרוב ל-50 מעלות בחודש יולי, פרט לחודשיים שבהם קריר באופן יחסי. הבדלי הטמפרטורה בין הלילה לבוקר גורמים להיווצרות ערפילי בוקר מרהיבים שמקנים לנוף האורבני קסם נוסף.

פרט לחודשיים שקריר בהם, ברוב השנה חם מאוד. ערפילי בוקר בדובאי (צילום: דין אריאל)

5. בור דובאי. העיר העתיקה. למרבה ההפתעה, לצד כל הקדמה והראוותנות, יש לדובאי גם עיר עתיקה. קשה לראות קשר כלשהו בין הכפר העתיק לבין המעצמה העתידנית שצמחה ממנה. בור דובאי (Bur Dubai), העיר העתיקה, הייתה "נווה מדבר" מפתיע ומעניין בלב הקדמה. שם ניתן לקבל הצצה קטנה לחיים של המקומיים, המסתובבים בסמטאותיה ובשוק הגדול (Souk Al Kabir), ולקבל תחושה שבאותה העיר מתקיימים כמה ממדים מקבילים.

העיר העתיקה של דובאי (צילום: דין אריאל)
שלט המציין מאה שנים להולדת מייסד איחוד האמירויות - השיח' זאיד בן סולטאן אאל נהיאן (צילום: דין אריאל)
Souk Al Kabir - השוק הגדול של דובאי (צילום: דין אריאל)

5. ישן-חדש. הסיור בעיר העתיקה של דובאי, מזכיר שהעיר די חדשה, ושלפני שהושקעו כל כך הרבה מאמצים בבנייתה המואצת של העיר המודרנית, המקום היה בסך הכל אזור מדברי לא מפותח במיוחד - דובאי היא חלק מאיחוד האמירויות, הידועות שבהן הן דובאי ואבו דאבי - אבל יש חמש נוספות: עג'מאן, ראס אל ח'ימה, שארג'ה, פוג'יירה ואום אל קיוין. ולהן אין נפט - מה שדובאי משמרת, בערך, מהעבר המדברי שלה הוא את ההווה של אחיותיה.

דובאי היתה בעבר אזור מדברי לא מפותח במיוחד. גמלים בדובאי (צילום: דין אריאל)
מבט מדברי על העיר דובאי (צילום: דין אריאל)

6. כשהערב יורד. לדעתי, העיר נראית הכי יפה עם רדת החשיכה ובלילה כשכל האורות נדלקים והעיר נראית זוהרת על רקע החושך.

שקיעה על רקע מגדל בורג' קליפה (צילום: דין אריאל)
אורות בכבישי דובאי (צילום: דין אריאל)

7. ה"ירושלים" של איחוד האמירויות. מומלץ להשלים את הביקור באיחוד האמירויות הערביות בעיר הבירה אבו דאבי. מן הבחינה הזאת נוח מאוד שהיא נמצאת במרחק של כשעה וחצי נסיעה מדובאי. אפשר להגיד שדובאי היא ה"תל אביב" של איחוד האמירויות ואבו דאבי היא ה"ירושלים". למרות הקרבה הגיאוגרפית, אבו דאבי שונה בתכלית מדובאי. גם באבו דאבי, הכל ענק וגדול, אבל האווירה היא אחרת לגמרי, הכל פחות תיירותי, והכל מרגיש אמיתי יותר, יותר מחובר למציאות כפי שאני לפחות מכיר אותה. היא לא נבנתה כעיר שעשועים ולא מוצגת לראווה לתיירים.

המבנה הכי ידוע באבו דאבי הוא המסגד הגדול ע"ש השיח' זאיד, אשר מהווה גם את אתר קבורתו. בנייתו ארכה כעשר שנים, והוא נחנך ב-2007. קשה לתאר במילים את עוצמתו של המסגד. הוא כמובן אחד המסגדים הגדולים בעולם, המרצפות הלבנות שלו בוהקות ויוצרות השתקפויות מעניינות, מלאכת המחשבת של הפרטים הקטנים המגולפים על כל עמוד ועמוד, וכמובן קול המואזין. אין ספק שמדובר באחד המבנים המרשימים ביותר שראיתי.

המבנה הכי ידוע באבו דאבי. מסגד שיח' זאיד, אבו דאבי (צילום: דין אריאל)
המרצפות הבוהקות יוצרות השתקפויות מעניינות. בתוך מסגד שיח' זאיד, אבו דאבי (צילום: דין אריאל)
מלאכת מחשבת של הפרטים הקטנים. מסגד שיח' זאיד (צילום: דין אריאל)

8. המונה ליזה של המזה"ת. אתר מעניין נוסף באבו דאבי הוא מוזיאון הלובר. כן כן בן משפחה של אותו הלובר מפריז (ונושא היחסים התרבותיים בין ארצות ומוזיאוני המערב לבין המדינות שמהן הגיעו האוצרות האלה, ומיתוג התרבות המועיל לשני הצדדים - ללובר ולאבו דאבי הוא נושא לכתבה נפרדת).

בניין המוזיאון הוא יצירה מוזיאלית בפני עצמה. במבנה מרשים מאוד, עם דגש מיוחד על התקרה העשויה שכבות של זרועות מתכת המונחות זו על זו שמאפשרות לקרני השמש לחדור אל המוזיאון, ויוצרות משחקי אור וצל המשתנים לאורך היום לפי זווית השמש.

תקרת המתכת מאפשרת כניסת אור טבעי אל המוזאון. הלובר באבו דאבי (צילום: דין אריאל)
יצירה מוזיאלית בפני עצמה. הלובר באבו דאבי (צילום: דין אריאל)

9. מזרח כמערב. קו הרקיע של דובאי הנשקף מהטיילת מזכיר לרגע את מנהטן הנשקפת מכיוון ברוקלין. אבל למרות שהכל כאן "דיסנילנד" והשפעת המערב - ואולי לא רק המערב, אלא גם הגלובליזציה כולה ניכרת כאן בכל פינה, ברור לך לגמרי שאתה לא במערב. זה חלק מהקסם של תרבויות שנפגשות ופרשנויות תרבותיות שונות שכל אחד נותן למקום שבו הוא חי.

דין אריאל הוא סטודנט לרפואה, טייל וצלם. לצילומים נוספים, בקרו באתר שלו ובאינסטגרם

דין אריאל בטיילת דובאי (צילום: באדיבות דין אריאל)

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully