"אימת המטיילים"

אין שביליסט שלא שמע על הר כרבולת שבמכתש הגדול, הידוע גם כמכתש ירוחם, שבנגב המרכזי. מהיום הראשון שאתה מתחיל ללכת בשביל ישראל, בין אם זה בטיול אחד ארוך או בין אם החלטת ללכת את השביל במקטעים, אתה שומע על הכרבולת - "אימת המטיילים".

לא סתם יצא שמו של המסלול למרחוק - זהו אחד הקטעים היפים ועם זאת הפראיים והמרוחקים ביותר בשביל ישראל. מסלול שמרגע שאתה עולה עליו - אין לך באמת לאן לברוח וצריך ללכת עד סופו. וכדי להוסיף לאתגר, הסיום כולל ירידה קצרה אך מאתגרת במיוחד, בנחל עפרן על גבי המים והשיפועים החדים שלו, ובסך הכל - 19 ק"מ שכוללים אלף מטרים עלייה ואלף מטרים ירידה. כואב רק לקרוא את זה.

תחילתו של המסלול סמוך למפעל אורון, שגם הוא רחוק חצי שעת נסיעה מהישובים הקרובים - דימונה וירוחם. כמה דקות הליכה משער המפעל, חצייה של מסילת הרכבת שמובילה למפעלי צין - וזהו, אין ציביליזציה יותר. מכאן מתחילים לעלות להר. הר כרבולות אינו באמת הר אחד, שזהו שם כולל לחלק ממצלעות המכתש הגדול, שמצד אחד פרוס המכתש ומצד שני בקעת צין רחבת הידיים, ובאמצע שורות ארוכות של סלעים מחודדים בשיפוע חד היוצרים צורת כרבולת ארוכה. מכאן שם ההר.

המסלול עצמו "תופר" את הרכס לאורכו, ואין כמעט מישור. אתם עולים על משטח סלע משופע, כאשר בחלקים מסויימים תיאלצו לטפס בידיים ממש. בתום העלייה מגיעים אל תצפית המכתש הגדול - הנוף פשוט מדהים. כאשר מביטים קדימה, אפשר לראות את המשך המסלול ממשיך לתפור את הסלעים.

אחרי העלייה מגיעה הירידה, שלפעמים היא מאתגרת אפילו יותר מהעלייה וחוזר חלילה. מבט לאחור, אחרי שכבר עברתם כמה ירידות ועליות כאלו, וקשה להאמין שהמסלול הזה שכרגע הלכתם בו ונראה כמו פס דק באמצע סלע תלול, עביר בכלל. המסלול חשוף לחלוטין, אין גרם אחד של צל, ובטח לא של עץ, לאורך המקטע שהולך לאורך רכס הכרבולת. רק בירידה אל נחל עפרן, אפשר למצוא מסתור מהשמש בסוף.

חלקו הראשון של המסלול - ממפעל אורון ועד ראש נחל מדור - סומן במיוחד עבור שביל ישראל. התוואי לא היה מסלול טיול בעבר והדבר ניכר בשטח - אין פה באמת שביל אלא פשוט הליכה על סלעים, כאשר כל הזמן רגל אחת נמצאת גבוה יותר מהרגל השנייה, כיוון שאין שביל שמאפשר להניח את הרגליים זו לצד זו.

ראש נחל מדור הוא למעשה לא האפשרות היחידה לצאת מהמסלול - מי שאין לו זמן יכול לרדת דרך נחל מדור ולוותר על המשך השביל. מפה ההליכה מעט נוחה יותר אבל לא פחות יפה - הנופים ממשיכים להיות דרמטיים כל הדרך, כל נקודת תצפית חושפת עוד קצת מנופי בקעת צין - מפה נראה המדבר כמעט אין סופי. ברקע, מלווים אתכם באופן כמעט סוריאליסטי פיצוצים אדירים המלווים בפטריות עפר בגובה עשרות מטרים - ככה נראית העבודה במחצבת הפוספסטים של אורון.

ירידה אחרונה אל ערוץ נחל עפרן, ונפרדים משכבות הסלע הנטויות. בחורף מלא הערוץ בפריחה מדברית, כך שניתן סוף-סוף לראות כמה צמחים אחרי יום שלם על הסלעים הקירחים. מנוחה קצרה בתחתית הירידה, והזמן כבר דוחק לרדת ממהרים אל הבקעה - עוד מעט מחשיך. תחילת הדרך מתונה ונוחה, בטח אחרי מה שהלכתם עד כה, אך לאט לאט הולך הערוץ והופך צר יותר, עם משטחי סלע תלולים ומפלונים קצרים, אך מעט חלקים. כאשר הגבים מלאים במים, האתגר גדול עוד יותר. אלו לא גבים גדולים, ומי שירצה להימנע מכניסה למים והליכה רטובה, יצטרך לאלתר כמה מעברים מעט אקרובטיים מעל הגבים הקרירים.

לקבוצה גדולה, אורך המקטע הזה עלול לארוך זמן רב. מטיילים יחידים ומהירים ימצאו את עצמם למטה די מהר, אבל כשכל זה מתחבר למקטע הליכה ארוך ומאתגר לפני - הכל מרגיש קשה יותר. עוד מפלון אחד, ואתם כבר עמוק בבקעת צין, והשביל סוף-סוף הופך להיות מישורי. מכאן הדרך לחניון הלילה לא ארוכה.

מסלול הר כרבולת הוא אכן אחד הקטעים הקשים בשביל ישראל, אך מיטיבי לכת ייהנו מנוף חד-פעמי. זהו, כאמור, מסלול מאתגר אבל עם תכנון נכון של הזמנים והליכה רצופה הוא בהחלט אפשרי, ובסופו של דבר הוא נשאר כחוויה שלא תשכחו כך כך מהר.