פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      בועת האסקפיזם המושלמת

      צילום: ארז מיכאלי

      המוח מתרוקן מהחיים עצמם ומתמלא בשמש, בריכה, חופים מרהיבים, מוזיקה והרבה אוכל טוב. ארז מיכאלי ביקר בקפריסין הטורקית ובין ספא מפנק לקוקטייל על המים בריזורט הענקי, הוא גילה שגם באי השכן יש לאנשים נטייה לסבך את המציאות ואז לנעול כפכפים וללכת לים

      המראה הראשוני מפתיע, סוריאליסטי, כמעט בלתי נתפס. מצד אחד חוף ים עם מים תכולים, חול לבן, צעירים וצעירות שמתמסרים לשמש החמה, משפחות משכשכות, מלצרים שמגישים מנות דגים ובשר, ואז מפנים את המבט מעבר לכל היופי הזה ומרימים ראש, ורואים מאות בניינים ריקים, נטושים, שקפאו בזמן ומחכים מאז 1974 לדייריהם. עיר רפאים. הכניסה אליה אסורה והיא מוקפת גדר, שמאחוריה רבי קומות ומלונות פאר לאורך החוף, עד קו האופק. שלטים מאירי עיניים אוסרים לצלם, אז כמובן שצילמתי.

      צילום: ארז מיכאלי

      קפריסין ב-52 מילים

      העיר פמגוסטה שבצפון קפריסין, הייתה בשלב מסוים המונטה קרלו של מזרח אגן הים התיכון, עיר תיירות ושעשועים שאירחה שועי עולם כמו משפחת המלוכה הבריטית וכל מיני סלבס לזמנם, עד למלחמת האזרחים שפיצלה את האי לשני חלקים - קפריסין היוונית שכל העולם מכיר בה, וקפריסין הטורקית שרק טורקיה ואזרבייג'ן מכירות בה. עכשיו, כשאני מכיר אותה, גם אני מכיר בה.


      הדמיון של קפריסין לישראל הוא לא פחות ממדהים. לא מדובר רק בנוף שנראה כמו נסיעה דרך עמק חפר לגליל התחתון. קבלו את ההיסטוריה של קפריסין ב-52 מילים: אי שאימפריות ועמים רבים החליפו בו ידיים, עד שהבריטים שלטו בו >> הקפריסאים שאפו לעצמאות, התנגדו לבריטים, קיבלו עצמאות ב-1960 >> הפיכה של אנשי צבא יווניים שרצו לספח את האי ליוון ב-1974 הובילה לפלישה טורקית >> מלחמה, הפסקת אש, שנים של מו"מ כושל, היפרדות והפרדה על ידי קו ירוק, ושנים של שקט.


      עכשיו כולם חיים יחד בלי יותר מדי דרמות. לאנשים יש נטייה לסבך את המציאות ואז לנעול כפכפים וללכת לים.

      עוד נחזור לערים המרתקות של צפון קפריסין. כרגע, מהחוף המרהיב של מלון אלקסוס העצום שליד עיר החוף קירניה, כל הסכסוך הזה נראה כמו סיפור שמישהו המציא רק כדי שלא יגידו שגן עדן פה.

      בניינים נטושים בעיר פמגוסטה, צפון קפריסין (ארז מיכאלי)
      מצד אחד חוף יפהפה ומצד שני מאות בניינים שקפאו בזמן. פמגוסטה, צפון קפריסין (צילום: ארז מיכאלי)
      הבריכה של מלון אלקסוס, צפון קפריסין (ארז מיכאלי)
      ריזורט שעושה ריסט למוח. מלון אלקסוס, צפון קפריסין (צילום: ארז מיכאלי)

      לעשות ריסט למוח

      הכרחי מדי פעם לצאת לחופשת בטן-גב שעושה ריסט למוח ואלקסוס הוא ריזורט בשטח של עשרות דונמים, שיוצר בועה אסקפיסטית בזכות תמהיל מסוכן וממכר של ים, בריכה, שמש, אוכל, מוזיקה ושקט.

      בדרך כלל מלונות ענק כאלה חשודים בפעילות-יתר בבריכה ונחילי אדם בתור לסטייקים בחדר האוכל, אבל באלקסוס האווירה אחרת לגמרי. הגודל העצום הוא יתרון, כי הוא מייצר שקט וגם, לא להאמין, אינטימיות ופרטיות. בחודש ספטמבר, המלון על 70 אחוזי תפוסה ובכל זאת יש תחושה שהוא כמעט ריק. אין תור באוכל (עוד נגיע לזה), אין תור למגלשות (נגיע גם לזה), חוף הים - מפרץ טבעי יפהפה באורך 1,300 מטר של חול רך, שמשיות ומים צלולים - נותן הרגשה שרק ניל ארמסטרונג היה בו לפניך.

      הבריכה וחוף הים של מלון אלקסוס, צפון קפריסין (ארז מיכאלי)
      שיטוט במקום מגלה הרבה אטרקציות ופינות חמד ושפע האפשרויות מסחרר. אחת הבריכות וחלק מחוף הים של מלון אלקסוס (צילום: ארז מיכאלי)

      אזהרת FOMO

      צריך רגע לדבר על זה בלי להתבייש: אלקסוס יכול לגרום לתחושת FOMO, כלומר Fear of Missing Out, ובקיצור - לתחושת החמצה. שיטוט במקום מגלה הרבה אטרקציות ופינות חמד ושפע האפשרויות מסחרר. ישנו פארק מים גדול ובו סוגים שונים של מגלשות ועובדים שמשגיחים, כך שמדובר בסוג של שגר ושכח בחופשה משפחתית או הזדמנות לגלוש עם הילדים ולהיות קצת ילד בעצמך.


      ליד פארק המים יש את ממלכת הילדים - בניין גדול שלפניו חצר מטופחת וילדים בני 3 עד 11 מוזמנים לשחק בשפע של משחקים בחדרים השונים ובג'ימבורי המושקע, עם מדריכים מקומיים או בלעדיהם. ואפשר כמובן לשחות בבריכה. איזו? שאלה טובה. יש אחת גדולה מרכזית, בגודל של מגרש כדורגל, ועוד כמה בריכות גדולות שמפוזרות ברחבי הריזורט, במדרונות השונים שמובילים אל החוף. כולן נקיות, נעימות וריקות.

      שנייה, אני קופץ לבריכה.

      הבריכה המרכזית במלון אלקסוס, צפון קפריסין (ארז מיכאלי)
      הבריכה המרכזית במלון (צילום: ארז מיכאלי)

      חזרתי.


      עכשיו לים. גשר עץ ארוך מוביל אל מזח ובו 22 פביליונים פרטיים מסוגים שונים, שבהם ספות נוחות, מקרר אישי, מיטת רשת מרופדת בכריות, מקלחת פתוחה וסולם שיורד אל המים. אני קופץ.


      לעזאזל, הם אפילו כיוונו את מי הים לטמפרטורה הנכונה. המים צלולים, שקופים, ירוק בהיר שנראה מעולה בתמונות. זה מקום להסתובב בו עם גו-פרו וכל צלילה מרגישה כמו עלייה בעשירון סוציו-אקונומי. עלויות הפביליון משתנה בהתאם למועד ההשכרה ולפסיליטיז. פביליון רגיל לשישה אנשים, כולל אוכל ושתייה חופשי, יעלה באמצע השבוע 1,750 לירות טורקיות (כ-1,080 שקלים) ובסוף השבוע מחירו 2,250 שקלים (כ-1,400 שקלים). פביליון משודרג לשמונה אנשים יעלה באמצע השבוע 3,250 לירות טורקיות (כ-2,000 שקלים) ובסופ"ש 3,750 לירות טורקיות (כ-2,300 שקלים).

      מחוץ למים כבר מחכה קערת פירות מפנקת. אני מרים יד והמלצר מביא מהבר קוקטייל שנולד לתמונה באינסטגרם. מתאים לי להיות אוליגרך, יש לי הרגשה שאני יכול להיות ממש טוב בזה.

      חוף הים במלון אלקסוס, צפון קפריסין (ארז מיכאלי)
      כמה קל להתרגל לחיים אוליגרכיים וכמה חבל שזה זמני בלבד (צילום: ארז מיכאלי)

      במלון חדרים לזוגות ולמשפחות והם מספקים אווירה יוקרתית ומפנקת בזכות מרפסת רחבה, סלון קטן וחדר רחצה מרווח שבו ניכרת הדאגה לפרטים הכי קטנים - כולל מברשת שיניים וכלי גילוח. עלות החדרים משתנה בהתאם לעונה ודרגת האירוח המבוקשת (רגיל או VIP) ורצוי לבדוק את המחירים באתר המלון בהתאם לתאריך המבוקש. העלות כוללת חמש ארוחות ביום בחדר האוכל המרכזי, כניסה לחדר כושר, למתחם הילדים, לפארק המים, לכל הבריכות וגם לחלק הימני של הפביליון שבחוף הים.

      חדר זוגי במלון אלקסוס, צפון קפריסין (ארז מיכאלי)
      הפינוק נמצא בדברים הקטנים (צילום: ארז מיכאלי)

      עכשיו דממה. פארוק על הבמה

      אלקסוס מוכר ללא מעט ישראלים, מסתבר. השמועות באינסטגרם מספרות שאייל גולן כבר ביקר בו כמה פעמים וגם ניסה את מזלו בקזינו הצמוד ובמעברים שבין הים לבריכה התקבלו דיווחים לא מאומתים שממש עכשיו מסתובבת בינינו אילנה אביטל. בזמן השהות במלון שומעים עברית פה ושם, יותר מהרגיל, כפי הנראה.


      "באתי לפה בגלל שאשתי רצתה לראות את פארוק", מספר לי מקס מעפולה תוך כדי הליכה לבריכה, "אני גם רואה את הכלה מאיסטנבול, אבל היא ממש אוהבת את פארוק". מכיוון שהחשיפה היחידה שלי לכלה מאיסטנבול הייתה מערכוני הסאטירה בארץ נהדרת, אני מברר מה תפקידו של פארוק בכוח. "הוא הכוכב הכי גדול של הסדרה", מעדכן מקס, "בלעדיו לא קורה כלום".

      22:00. אולם האירועים של המלון. כ-2,000 איש יושבים סביב שולחנות עגולים עם כיבוד עליהם, רבע מהם מעשנים כאילו אנחנו ב-1979. עכשיו דממה. פארוק על הבמה.

      השחקן והזמר הטורקי אוזג'אן דניז כוכב הטלנובלה הכלה מאיסטנבול מופיע במלון אלקסוס, צפון קפריסין (ארז מיכאלי)
      נראה כמו הכלאה בין יאיר לפיד לג'ורג' קלוני ודבר אחד בטוח - הוא שר הרבה הרבה יותר טוב משניהם. אוזג'אן דניז עושה שמח (צילום: ארז מיכאלי)

      פארוק הוא השחקן והזמר הטורקי אוזג'אן דניז. הוא נראה כמו הכלאה בין יאיר לפיד לג'ורג' קלוני ודבר אחד בטוח - הוא שר הרבה הרבה יותר טוב משניהם. התזמורת שאיתו מרשימה, כולם מסביב יודעים את המילים לשירים. לידנו שולחן מלא גברות מבוגרות ומהודרות שבאו מדרום אמריקה ומניפות דגלים באותה התלהבות שבה בנות 16 עפות על אריאנה גרנדה.

      היו כמה שירים יפים מאוד, היו כמה מייגעים, בסוף הייתה מחרוזת של להיטים שחלקם מוכרים מתרגומם לעברית והעיקר - ההופעה הזאת סיפקה עוד קצת קסם קפריסאי-טורקי. מסתבר שבמלון יש לא מעט הופעות של אמנים ולהקות מרחבי אירופה, חלקן פתוח לאורחים.

      פארק מים בבית המלון אלקסוס, צפון קפריסין (ארז מיכאלי)
      פארק המים מושלם לילדים ולמבוגרים שאוהבים להיות ילדים (צילום: ארז מיכאלי)

      "באדי מסאז' או סווידיש מסאז'?"

      החמאם, הסאונה וחדר אדים כלולים במחיר החדר במלון, אולם סאונה אף פעם לא הייתה הקטע שלי, להזיע אפשר גם כשהולכים ברחובות תל אביב. גם מסאז' מקצועי הוא משהו שאני די נמנע ממנו. עשיתי בקושי שלושה בחיים, האחרון שבהם איפשהו באמצע שנות האלפיים. כן, אני מודע לזה שבערך 87% מהאנושות היו רוצים לחיות בטיפול ספא בלתי נגמר, אז חשבתי שזאת הזדמנות טובה לצאת מה-13% שפחות מתחברים לשמנים ארומטיים.


      מרכז הספא של המלון הוא מעין היכל תענוגות לגוף ולנפש. הכול בוהק, נקי, מסודר וריחני. "באדי מסאז' או סווידיש מסאז'?", שואלת אותי פקידת הקבלה במקום ולי זה נשמע כאילו היא שואלת "תרצה מיליון דולר או מיליון דולר, אדוני?". הלכתי על השבדי, כי באדי נשמע לי תאילנדי במובן התאילנדי.

      על מסז' יש לשלם בנפרד והפקדתי את גופי בידי מייה, אסיאתית סימפטית. אם היא סיפרה בערב שהיה לה יום קשה במשרד, זה בגללי. 10 שעות ישיבה מול מחשב במשך שנים עושות את שלהן, ומייה עיסתה שרירים קשים כמו חצץ. "יו ניד טו דו אוורי מאנס וואן מסז'", היא אומרת תוך כדי שהיא מנסה לרכך את שרירי הגב המאובנים. רציתי לענות לה שמדי חודש זה מוגזם ומספיק לי פעם בעשור, אבל אחרי 50 דקות מסאז' אסכם זאת כך: אם באלקסוס ירימו אליי טלפון ויגידו שהתפנה מקום ביום שני הבא בין 18:00 ל-19:00 אני עולה על מטוס.

      חדר האוכל במלון אלקסוס, צפון קפריסין (ארז מיכאלי)
      בכל ארוחה אפשר ליהנות ממטעמי המטבח הטורקי המפואר (צילום: ארז מיכאלי)

      ארוחת בוקר שיכולה להאכיל שלוש מדינות באפריקה

      השפע במלון לא פוסח על התחום הקולינרי. יש בו כמה מסעדות מצוינות של בשר, דגים, אוכל טורקי ואסיאתי, מסעדת חוף ומסעדה על שפת הבריכה. אבל חדר האוכל המרווח, שמחולק לחללים שונים, אשר יוצרים מרחב אינטימי יותר, הוא אטרקציה בפני עצמה. אנחנו הישראלים רגילים לשפע בארוחות הבוקר, הצהריים והערב במלונות שבארץ. ואז נכנסים לחדר האוכל של אלקסוס. איך לתמצת אותו במילה אחת? "עשרות".


      עשרות סוגי סלטים של ירקות, עשרות סוגי גבינות, עשרות סוגי מאפים, עשרות סוגי דגים, עשרות סוגי מנות בשריות, עשרות סוגי קינוחים, עשרות סוגי פירות. כל ארוחה היא למעשה מבחן: כמה שליטה עצמית יש לי מ-1 ועד לאכול צלחת אחת בלבד בארוחת בוקר שיכולה להאכיל שלוש מדינות באפריקה וכוללת דוכן מאפים ובורקס שהחלום שלי לחיות בתוכו?

      מה שיפה בארוחות האלה הוא שהן מאפשרות ליהנות ממטעמי המטבח הטורקי המפואר. כן, יש פסטות ורמזים למאכלים מערביים יותר פה ושם, אבל באופן כללי המאפים, התבשילים והסלטים הם עם התיבול וסגנון הבישול הטורקי וזו פשוט חוויה קולינרית, אמנם מוגזמת, אבל בטעם טוב.

      חוף הים של מלון אלקסוס, צפון קפריסין (ארז מיכאלי)
      הקפריסאים היוונים לא ממש שמחים לראות את התיירים נוחתים בלרקנה ונוסעים אל צפון קפריסין, כי אף אחד בעולם לא אוהב לראות כסף פוטנציאלי מתרחק ממנו (צילום: ארז מיכאלי)

      טביעות האצבע של ארדואן ניכרות

      גודלה של צפון קפריסין קטן יותר מזה של הגליל, כך שבשעת נסיעה מאלקסוס אפשר לכסות את מרבית השטח. המלון מציע סיורים יומיים בתשלום והמסלול שנקבע לנו הוא המשולש פמגוסטה-ניקוסיה-קירניה.


      בדרך המדריך מסביר על תולדות הסכסוך והאופן שבו תושבי האי מתנהלים איתו. העבר הכואב התחלף מזמן בהווה שכולם חיים איתו בשלום. ועדיין, טביעות האצבע של ארדואן ניכרות. בלא מעט מקומות ניתן למצוא את הדגל הטורקי מתנופף לצד הדגל הצפון קפריסאי ובפאתי ניקוסיה, על צלע הר, נחצבו דגלי ענק של שתי המדינות זה לצד זה, כך שכל מי שנוסע בכביש המהיר יזכור את האח הגדול מצפון.

      הקפריסאים היוונים לא ממש שמחים לראות את התיירים נוחתים בלרקנה ונוסעים אל צפון קפריסין, כי אף אחד בעולם לא אוהב לראות כסף פוטנציאלי מתרחק ממנו, אבל במעברי הגבול המעבר חלק. נותנים דרכון, מקבלים דרכון - וממשיכים. בעבר היו מקרים שהקפריסאים הערימו קשיים, אולם כיום המעבר אורך כמה דקות פרוצדוראליות ותו לאו.

      מעבר הגבול בין קפריסין לצפון קפריסין בעיר ניקוסיה (ארז מיכאלי)
      גם את ניקוסיה מחלק הקו הירוק (צילום: ארז מיכאלי)

      ניקוסיה, הבירה, נמצאת במרכז האי וחצויה על ידי גדר וגם את האי הזה מחלק קו המכונה "הקו הירוק", הוא קו הפסקת האש. העיר חסרת חן ויופי, אבל המרכז העתיק והקטן שלה שובה עין, מעין שילוב של העיר העתיקה בעכו ושכונת עין כרם בירושלים. בתי אבן נמוכים מרכיבים פסיפס של סמטאות ציוריות ובהן חנויות ומסעדות, האווירה נינוחה.

      במרכז העיר העתיקה יש אזור חיץ ובו נקודת מעבר בין החלק היווני לחלק הטורקי. העיר הייתה זניחה עד שמלך ירושלים גי דה ליזיניאן סבל מפלה צבאית עם צבאו הצלבני בקרב חיטין וקנה מהטמפלרים ומהמלך ריצ'רד לב הארי את השליטה באי. אחיו הפך את ניקוסיה למקום מושבו וקרנה עלה.

      מסגד סלימייה (בעבר כנסיית סנט סופיה), ניקוסיה, צפון קפריסין (ארז מיכאלי)
      כנסיית סנט סופיה הגותית שהעותמנים הפכו למסגד סלימייה (צילום: ארז מיכאלי)

      העיר העתיקה עגולה, מוקפת חומה ולה 11 שערים ובה מבנים יפים דוגמת כנסיית סנט סופיה הגותית שהעותמנים הפכו למסגד סלימייה, קתדרלת סנט ג'ון וחאן בויוק שבו קשתות יפהפיות, חנויות ומסעדות. מכיוון שצפון קפריסין זולה יותר - מנת צלעות כבש ותוספות ב-50 לירות טורקיות, כלומר 30 שקלים בלבד - קל ונעים להתפנק בה.

      חאן בויוק, ניקוסיה, צפון קפריסין (ארז מיכאלי)
      חנויות, מסעדות ואווירה נינוחה. חאן בויוק בניקוסיה (צילום: ארז מיכאלי)

      שלוש ערים בעיר אחת

      פמגוסטה היא למעשה שלוש ערים בעיר אחת - יש את עיר הרפאים, העיר המודרנית שרוב חוף הים שלה מוקדש לנמל, אך יש בה כמה גם רצועת חוף יפה ותיירותית, ויש את העיר העתיקה שהיא מרשימה ויפה. בעקבות המצור על עכו בסוף המאה ה-13 עלה קרנה של פמגוסטה והיא הפכה לעיר מרכזית לבירת האי. הוונציאנים ששלטו בעיר הקימו בה חומות אדירות שעמדו חודשים ארוכים במצור שהטילו העותמנים על העיר במאה ה-16.

      המבנה המרשים ביותר בה הוא קתדלרת סנט ניקולס, כנסיית נוטרדאם מקומית שלצדה עץ שקמה עתיק שננטע בשנת 1299, ביום שבו התחילה בנייתה. הכנסייה הפכה מאז למסגד מוסטפה פשה, העץ נשאר עץ.

      מסגד מוסטפה פשה (בעבר קתדרלת סנט ניקולס), פמגוסה, צפון קפריסין (ארז מיכאלי)
      קתדלרת סנט ניקולס שאותה הפכו העותמנים למסגד מוסטפה פשה (צילום: ארז מיכאלי)

      הפתעה קולינרית

      וויליאם שייקספיר מעולם לא היה בקפריסין, אבל גיבורו אותלו נלחם באי ובסמוך לאחד משערי האי מוצג פסלו של המחזאי וכך גם נקרא המבצר הימי הסמוך לו, שבו שער אל הנמל ולצדו מגדל . מעבר להיסטוריה ולעתיקות, פמגוסטה מחביאה בין חומותיה הפתעה קולינרית - קונדטוריית פטק מציעה עשרות סוגים של עוגות ועוגיות בשלל צבעים וצורות לתפארת צפון קפריסין. זהו המקום לעצור, לשתות משהו וליהנות מדברי המתיקה.

      סיור מודרך לפמגוסה כולל ארוחת צהריים יעלה 45 יורו לאדם, עלות סיור דומה לקריניה יעלה 50 יורו ומחיר יום טיול לניקוסיה כולל ארוחת צהריים הוא 40 יורו לאדם. היציאה ב-09:00, החזרה ב-16:30 ולאלה שמגיעים לחופשה בת כמה ימים יום טיול שכזה הוא הזדמנות טובה להיפרד לכמה שעות ממיטת השיזוף.

      חוף הים במלון אלקסוס, צפון קפריסין (ארז מיכאלי)
      צפון קפריסין קרובה, זולה ויפה והיא מתאימה לחופשה המשלבת טיולים (צילום: ארז מיכאלי)

      החום יורד וגם המחירים

      מלון אלקסוס, על שירותיו הטובים, שפע האטרקציות שבו והוורסטיליות שלו - מנופש לזוגות או למשפחות ועד לכנסים עסקיים - יכול לשמש בסיס מפנק לחופשה שמשלבת טיולי יום, טיפולי ספא ויופי וכמובן מנוחה וניקוי ראש. אם רוצים להזמין שאטל למלון משדה התעופה או אליו, תשלמו 130 דולר לכיוון והנסיעה אורכת כשעה-שעה וחצי.


      צפון קפריסין קרובה, זולה ויפה. יש בה חופים תכולים שמתאימים לנופש ויש בה גם ערים היסטוריות, ספורט ימי ומסלולי טיול שמאפשרים לגוון את החופשה. יולי-אוגוסט הם החשודים המידיים כשמדובר בחופשה באי השכן, אבל דווקא ספטמבר-אוקטובר יכולים להיות מתאימים הרבה יותר בזכות מזג האוויר הנעים וירידת מחירי הטיסות.

      הכותב היה אורח Elexus Hotel שבצפון קפריסין.