פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      אוסטריה, החיים שלך בשטרודל

      מהרכבות האלפיניות ומערת הקרח הארוכה בעולם, דרך המפלים הגבוהים באירופה ועד מסיבת הסיום בפארק המים הייחודי. יגאל לרנר מסכם שמונה ימים מלאי חוויות של מסע משפחתי באוסטריה, כולל בונוס למבוגרים בלבד

      תמיד זוכרים את הפעם הראשונה, בטח את זו עם כל המשפחה (שלושה ילדים ואישה הרה) בחו"ל.

      בחרתי לפתוח את הסיפור דווקא ביום האחרון של המסע המשפחתי שלנו באוסטריה, על הדרך בין עיירת הנופש פלכאו (משם יצאו טיולי הכוכב שלנו) לשדה התעופה בווינה, החלטנו לערוך את הגרנד פינאלה, מסיבת הסיום בבאד שאנדלבך - פארק מים מהמם וייחודי שמרגיש כבלעדי לאוסטרים בלבד, כמו האי הסודי ביוון שרק המקומיים מכירים. שם בין מתחם המגלשות הקופצני למתחם הברכות הרגוע והמרגיע הבנתי (יחד עם המבוגרת האחראית הנוספת במשפחה, להלן: אם הבית) את המשמעות שבין חופש (בדגש על שקט ושלווה) לבין חופשה משפחתית, שהיא למעשה גרסת המציאות בשינוי אווירה.

      אבל נתחיל בהתחלה, סיפור שמתחיל ונגמר בארבע לפנות בוקר, בין שני ימי חמישי בין יולי ואוגוסט המהביל בלבנט. הזרע ניטע כבר בשנה שעברה, אבל טיימינג הוא עניין של תזמון והזוגה לינר קבעה שהזמן הוא עכשיו - עם שלושה ילדים והריון של חודש שישי: "בשנה הבאה יהיה מורכב יותר, הפור נפל, החבילה הוזמנה". כך יצאנו אל שמונה ימים שמקפלים בתוכם חוויות חיים משותפות, זיכרונות מתוקים ועוצמות התרגשות ברמות שטרם הכרנו מול טבע עוצמתי, חד פעמי.

      אוסטריה (מערכת וואלה! NEWS , לינר קליין לרנר)
      טירת וורפן (צילום: לינר קליין לרנר)

      שמחים וטובי לבב הגענו לפני השמש לנתב"ג כדי להתעורר עם קפה במחיר מופקע (הדיוטי לא תופס במקרה זה). טיסה של שלוש וחצי שעות אל בירת ארץ ההרים ואנחנו בהמתנה לרכב שכור בווינה, בתקווה שהמזוודות יכנסו בתא המטען של הרכב הנבחר. בום! שודרגנו לחללית תוצרת גרמניה, בתקווה להחזיר אותה בתצורה זהה (פרטים בהמשך).

      יש מחיר לספונטניות, הנחיתה בווינה מאריכה את הנסיעה לכפר הנבחר. נסיעה של שלוש שעות וקצת מצריכה הרבה קפאין זמין. החלופות מזלצבורג (45 דקות) ומינכן (שעה וחצי) - קצרות יותר.

      מהר לסופרמרקט המקומי לפני שייסגר. אופנוע, פסנתר, עגלות במגוון צורות וסוסי צעצוע קיבלו את פני הילדים בזמן שההורים מבינים שלא מדובר פה ברמי לוי - לא במחירים ולא בחוויית הקניה. ניסיתי לעניין את הדור הבא עם פירות יער אורגינל, זה נגמר בניסיון להחזיר סחורה למחרת (אננס טרי ביורו וחצי רבותי).

      הטיול תכלס התחיל למחרת, אבל נתפר עוד קודם בעזרת האורים והתומים, להלן הספר "המשפחה המטיילת", אליו מתלווים עדכונים שוטפים בעמוד הפייסבוק "מטיילים עם ילדים באוסטריה", כששני אלו מוצלבים בזמן אמת עם התחזית ליום הטיול (BBC ברבאק). חום יולי אוגוסט מלווה פה בגשם, לכן מן הסתם הצבע הירוק שולט כאן בעין. במקביל דאגתי להתעדכן עם המלצות מקומיות ולאמת עם מודיעין ישראלי בזמן אמת.

      כמו כל דבר בצה"ל, גם סיפורנו נחלק לשלושה חלקים: אטרקציות (לילדים) טבע (להורים) ואוכל (לכולנו). שני הסעיפים הראשונים נכללים (באופן מסוים) בזלצבורג כארד - כרטיס הטבות שמחזיר את ההשקעה חיש מהר.

      אוסטריה (מערכת וואלה! NEWS , לינר קליין לרנר)
      מגלשת אבטנאו (צילום: לינר קליין לרנר)

      אטרקציות - זו ילדותי השנייה, איתם

      הילדים (יהונתן 8.5, מיקה 7, רז 5) התלהבו בעיקר מהאטרקציות, הבולטת שבהן הייתה הרכבות האלפיניות. ניסינו שלוש שונות: לאקי פליצר הסמוכה לבקתה שלנו בכפר פלכאו, מייסי פליצר ליד Zell am See (או בפינו: צלם זה), אבל הילדים הרגישו הכי לאקי באבטנאו (בלי פליצר) - הארוכה, המאתגרת ובעלת הנוף המרשים ביותר.

      בהמשך טיילנו במערת הקרח הארוכה בעולם - מתוך 42 ק"מ, רק ק"מ אחד פתוח לציבור וכולל עליה של 700 מדרגות וגם את הירידה שלהן, לא כולל הטיפוס למערה שכלל הליכה בתוך ענן עם שתי שקיות מלאות פרטי לבוש למקרה הצורך (העברת דירה, בקטנה), בזמן שהמקומיים מגיעים במכנס קצר ומטריה.

      חוויה תת קרקעית מיוחדת נוספת מתרחשת במכרה המלח העתיק בעולם (400 שנה) בהליין Hallein Salt Mine. אחלה פעילות ליום גשום שדורשת רישום מוקדם בגלל מספר המקומות המוגבל.

      נהנו לסיים במרחצאות Therme Amade. מגלשות המים גורמות לך להרגיש צעיר גם כשאתה בין מלא ישראלים. השעות הטובות אגב הן בין 17-21 (ענייני שקיעה) וכוללות בונוס למבוגרים - ספא בעירום. לא אספר הרבה על השהייה שם, אבל היה מיוחד ואין תמונות.

      תובנה על תרבות האון ליין: מנווטים עם ווייז (בגרסת דיבוב הרס"ר, צחוקים בדרך), הולכים עם גוגל מפס (המצפן החדש), מבצעים הזמנת כרטיס בדרך לאתר ומעלים ישר לפייס והאינסטוש.

      פעם היו שיחות גוביינא וגלויות למזכרת שהגיעו לנמען אחרי שהשולחים כבר הגיעו לארץ הקודש,
      היום מעבירים גלויות ממרכז המבקרים. בארץ כבר לא שואלים איך היה, פשוט מתעדכנים ברשתות.
      עצה חשובה, גם אם אתם מוחקים ומפנים מקום לתמונות מהנייד, תוודאו שהן נשמרות בענן כלשהו.

      אוסטריה (מערכת וואלה! NEWS , לינר קליין לרנר)
      האגם בקפרון (צילום: לינר קליין לרנר)

      טבע - החיים בגלויה

      חזרתי אליך שנית, אוסטריה. סוג של חוויה מתקנת, לתאונת הסקי שהתרחשה לא כל כך רחוק משם. ארץ הגבעות והמנהרות, הרכבלים והפרות והנוף... פשוט בלי סוף.

      אין פלא שדווקא הם מתלהבים מהמדבר אצלנו. אנחנו אוהבים את הירוק שלהם, הם נמשכים לחום שלנו, כולל מאמן נבחרת הכדורגל שלנו שמגיע משם. כל אחד מחפש מה שאין לו.

      הטבע, ההרים והמערות היו כאן הרבה לפנינו ויישארו הרבה אחרינו, ניסיתי להסביר לילדים. לנו נשאר פשוט ליהנות מהרגע ולשמוח בלב כאן ועכשיו. איך אומרים קארפה דיאם באוסטרית?

      בזמן שניסיתי ליישם זאת והסתכלתי במראה המרכזית, נשק פגוש החללית הגרמנית שלנו בזה של טוביאס הגרמני שהיה תקוע לפנינו בפקק (כמה שניות לפני זה עוד חשבתי לעצמי שהאנובר שהופיעה על לוחית הזיהוי של רכבו היא מקום נחמד לבקר בו, בנסיבות אחרות). Give me your number, נו פרובלם, עניתי, והושטתי את הזרוע. דממה עם טוויסט בעלילה. ואם בעלילות עסקינן, בתכנון היומי השתדלנו לשלב בין מגוון האטרקציות לאתרי הטבע הייחודי. גרסת המציאות של הסרט צלילי המוסיקה כללה מגוון לוקיישנים שעדשת המצלמה פשוט מתקשה להעביר: במפלי קרימל הגבוהים באירופה (הפייבוריט של אשתי), מומלץ לקחת שאטל למפל העליון (9 יורו לאדם) ולרדת אל השניים האחרים רגלית, מה שהופך את הגלידה המקומית לטעימה יותר.

      מעבר ההרים גרוסגלוקנר, 48 ק"מ של סרפנטינות עוצרות נשימה תרתי משמע, 11 תחנות לנוף קרחוני של 30 הרים מעל 3K. גג העולם בגרסת אדום לבן. העלייה לנקודה הגבוהה בזלצבורג -קיצנהורן (3290 מ') הפגישה אותי בקרון הרכבל הראשון (מתוך שלושה בדרך לפסגה) עם רודולף המצויד משוויץ שפינק אותי בטבק מרחיב נחיריים. רז הקטנה שלנו שאלה למה אבא מסניף אדמה. קינחתי עם שנפס שלגמרי עושה את העבודה, ככה מקבלים פני תייר בניכר. ולמעלה, באוגוסט - בובות שלג, מזחלות וקרבות עם בני דודים מערב הסעודית שפוקדים בהמוניהם את האתר. גברים במותגים ונשים בבורקה.

      בדרך הרומנטית לאגם גוסאו, התכבדנו גם באגמים פושלר וולפגאנץ. הנץ וגנץ (או ג'ק וג'ימי בשמם התיירותי) קיבלו אותנו בנגינת כלי יער בכניסה לטיול מסביב לאגם. שעת בין ערביים, הצלול הטורקיזי הזה מפגיש אותנו עם מיני ברווזים, צפרדעים וזוג שלא ידע שאנחנו האחרונים והצטלם בעירום.

      את הכי יפה (מבחינתי) שמרתי לסיום - קפרון. מיזם שאפתני אנושי בצורת סכר חשמלי עצום ממדים, הופך לשני אגמים שמתמזגים עם הטבע.

      את מנת התרבות קיבלנו בבירת המחוז, זלצבורג. "46 כנסיות יש כאן בעיר הזו", מספר לנו דניאל בזמן שהוא רוכב על המרכבה שלו עם שניים מתוך 18 הסוסים שברשותו. "יותר מדי לעיר השנייה המתויירת באוסטריה. כולה 150 אלף איש. זה בזכות החבר שלי, מוצארט, סימן מסחרי מוכר בעיר".

      אוסטריה (מערכת וואלה! NEWS , לינר קליין לרנר)
      נוף קרחוני של 30 הרים (צילום: לינר קליין לרנר)

      אוכל - הדבר הזה שמכניסים לגוף בין ההפוגות

      החלק הקצר בסיפור, כלל גרסאות כיסוי תוצרת עצמית לשניצל וינאי עם תוספות משתנות (בכל זאת לגוון את המזון לילדים). רצינו שטרודל תפוחים מקומי, אבל הסתפקנו בקייזר שמל (נונסנס של קיסר בתרגום חופשי) אצל המלצר דוד באחת ממסעדות התיירים. "מה עם בירה", הוא שואל. אני מעדיף קפה, עניתי. "זה בא גם עם הקפה", הוא החזיר בחיוך. עניין של הרגל מקומי.

      אוסטריה (מערכת וואלה! NEWS , לינר קליין לרנר)
      (צילום: לינר קליין לרנר)

      ולפעמים החגיגה נגמרת

      אני כאן בגלל אשתי - היא המנוע, המחולל וזו שאישרה את הכתבה. הרוח הארית, תזזיתית ככספית ומתעוררת לפני קריאת התרנגול. "אל תתרגל, זה לא יקרה בארץ". פה דאגתי. מרוב התרוצצות לא הספקנו להתפנק עם שטרודל וינאי כהלכתו. שמונה ימים בלי שירים בעברית או אתרי חדשות על מה שקורה בכחול לבן. סוג של נס חנוכה, פשוט חופשי ומאושר. לקחת נשימה, להירגע עד השאגה הבאה של הילדים ובסוף כל יום עם בירה/יין מקומי אחרי סאונה ביתית וקצת אוויר הרים קריר בחוץ.

      פלכאו, עיירה מנומנמת עם פחות מ-3,000 תושבים, מחליפה פעם בחצי שנה את גולשי הסקי ברוכבי האופניים. האוסטרים מחליפים את מוטות ההליכה במגלשי סקי על אותו הר. החיים הטובים, הבריאים, הנכונים. אסייג ואומר שהאוסטרים לא התגלו כבני העם הנחמד ביותר שפגשתי על פני הכדור, אולי זה המרחק בין הבתים שהופך אותם לקרים משהו. דווקא בגלל ההיסטוריה, אוסטריה מבחינתי נתפסת כאחות הקטנה החוסה תחת צלה של גרמניה - השפה, אורח החיים, הרכבים, סוג של מחוז גרמני.

      החוויה והריגושים בתכנון הטיול של היום למחרת, משחק קלפים בסוף היום עם הילדים ומשחקי משפחה ברכב. לטייל עם האישה והילדים בלי לחץ, יקיצה טבעית והרבה הורמונים (אחרי הכל הריונית). כשאתה מטייל עם מישהו, אתה מטייל גם את הטיול שלו. וזה נכון שבעתיים במקרה של משפחה.

      יגאל לרנר ומשפחתו (באדיבות המצולמים)
      כשאתה מטייל עם מישהו, אתה מטייל גם את הטיול שלו. משפחת לרנר (צילום: באדיבות המצולמים)

      לסיום סיומת

      הופה, יש הפתעות באמצע החיים (כמאמר שירו של שמעון בוסקילה). בזלצבורג קיבלתי מייל מאופ"א, להתראות ברומא. חו"ל שמתאים לי בול.