פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      המדריך ליעד הכי "חם" באירופה הקיץ

      צילום: זיו ריינשטיין, זיו ריינשטיין

      ברלין לוהטת עכשיו, ולא בזכות הסטייל של המקומיים או סצנת המועדונים המוכרת, אלא בגלל טמפרטורה יומית של יותר מ-30 מעלות, ללא מזגן בחנויות או ברכבת התחתית. כך תטיילו בה בלי לסבול. כמעט

      אם לישראלים היו את כל הסיבות להיכנס לסניף פריימרק (Primark) שבאלכסנדרפלאץ בברלין, בשבוע האחרון יש להם כנראה עוד סיבה - מיזוג האוויר. ברלין, כמו שאר אירופה, רותחת בימים אלה עם ממוצע של יותר מ-30 מעלות ביום. ובעיר שאין בה מזגנים בחנויות, ברכבת התחתית וגם לא ברוב הבתים - התייר הממוצע, בטח הישראלי, יחפש נחמה בכל חנות שתציע מפלט קריר ברחוב, ממש כמו צלוחית מים שמשאירים לחתולים ברחובות תל אביב.

      "זה כבר כמה ימים שרוב מהדורות החדשות המקומיות נפתחות בדיווחים על מזג האוויר וכוללות, בין היתר, המלצות על איך להתמודד עם החום ועדכונים על בריכות עירוניות שיהיו פתוחות לציבור בחינם", מסביר דוד אברהם שחי בברלין. לדבריו, לא מעט חברות הודיעו כי יתירו לעובדים שלא להגיע למשרדים ולעבוד מהבית בימים בהם החום יהיה קשה מנשוא.

      צילום: זיו ריינשטיין, עריכה: אביב ארגז

      מרשים לאנשים לעבוד מהבית כי חם

      מזגנים בבתים פרטיים בברלין הם עניין נדיר, ולא רק בגלל האקלים הממוזג אלא כי הגרמנים מאמינים שמזגנים הם מכשירים מפיצי חיידקים. "בימים האחרונים נפוצה ברשתות החברתיות מפה אינטראקטיבית עם עסקים ברחבי העיר שבהם יש מזגן, כמו סופרמרקטים ובתי מרקחת, למי שהחום תופס אותו ברחוב", מוסיף דוד. לדבריו, ישנה אמונה נוספת של המקומיים שמקשה על הציבור להתמודד עם החום היא הפחד מ"דורכצוג" - תנועת אוויר במקומות סגורים, רוח פרצים - שרבים מחשיבים לגורם מחלות ולכן נמנעים מאוורור של הבית או קרונות הרכבות. גם המועדונים המפורסמים של העיר סגרו במהלך סופ"ש האחרון את החללים הפנימיים שלהם, והעבירו את המסיבות שלהם החוצה, אל גנים פרטיים כדי שהחוגגים יוכלו לרקוד באוויר הפתוח.

      פארק טירגארטן ברלין (זיו ריינשטיין)
      ברלינאים תופסים צל, ומאידך מתחרדנים. פארק טירגארטן (צילום: זיו ריינשטיין)

      רק התיירים מתלוננים

      מאידך, הקיץ הוא גם שעתם היפה (והדי קצרה) של הגרמנים. "הברלינאים האמיתיים, הגרמנים האמיתיים, עפים על הקיץ", אומר יניב דורנבוש, כתב וואלה! בברלין. דורנבוש מסביר שמי שמתלונן וסובל מהחום, הם בעיקר תיירים. המקומיים הולכים להצטנן בבתי כלבו, כמו ה-KDW או בגלריות השופינג שכן ממוזגות. "אנחנו בעיקר מקנאים בקופאים של רשתות המזון והפארם, שנהנים מסביבת עובדה ממוזגת, דבר נדיר לכשעצמו, שכן רוב המשרדים בעיר אינם ממוזגים", הוא אומר.

      כשיורד הערב על ברלין, והוא יורד בימים אלה רק בעשר בלילה, תמצאו את המקומיים ממלאים כל מדשאה ופארק בעיר. "הם מורידים חולצה, נותנים לקרני השמש לצרוב את עורם הלבן, ונהנים מעוד ועוד בקבוקי בירה שלעתים זולה כאן ממים", מוסיף דורנבוש. נו, אז לפחות יש משהו חיובי בחום הזה.

      פרנצלאואר ברג ברלין (זיו ריינשטיין)
      "הברלינאים האמיתיים עפים על הקיץ". מקומיים בפרנצלאואר ברג (צילום: זיו ריינשטיין)

      השכונה שעדיין לא התמסחרה

      ואכן, המקומיים מנצלים כל פיסת דשא ירוקה לפרוש עליה פיסת בד ולהתחרדן אחר הצהריים, ולא משנה אם זה בטירגארטן (הפארק הגדול שבמרכז העיר) או בגינות קטנות שיש בשכונות השונות של העיר. גם המזרקות שמותקנות בגינות האלה מתיזות זרמי מים מצננים, והילדים נהנים לעבור בהם, להשפריץ אלו על אלו ולשחק.

      אחת השכונות שהכי כיף להסתובב בה בשנים האחרונות היא פרנצלאואר ברג (Prenzlauer Berg) שבמזרח העיר, והפכה להיות שכונת היפים, שבה הנדל"ן קפץ במאות אחוזים והיא מאכלסת משפחות וזוגות צעירים. בתי קפה, מסעדות וברים מעטרים את רחובותיה המוצלים, ולא מעט בתי עסק קטנים נפתחו בה. אחד מהם היא חנות האופניים "אורבן בייק" (Urban Bike) של היינץ בראונהופר ומייקל מולר, שכשמה כן היא מציעה לתיירים לשכור אופניים מסוגים שונים לטיול בעיר. "לפני 30 שנה אנשים לא רצו לגור בשכונה", אומר היינץ החייכן במבטא גרמני ועל פניו משקפיים עגולים. "80 אחוז מהאנשים שגרים כאן עכשיו לא גרו פה, כי היה קשה לחיות בשכונה וכיום חיים פה חבר'ה עשירים, הבתים שופצו, בתי קפה נפתחו והנדל"ן עלה, ועדיין השכונה לא התמסחרה".

      וכמו שהיינץ ומיכאל הבינו לפני שנה, כשפתחו את החנות - את ברלין, בטח בקיץ, מומלץ להכיר דרך אופניים. לא רק שכך ניתן לגמוא מרחקים ארוכים בעיר הגדולה הזו, אלא שבברלין עושים כבוד של ממש לדו-גלגלי: שבילי האופניים כה ידידותיים לרוכב והברלינאים מקפידים לדווש ממקום למקום, לאותת עם הידיים כמו ברכב, לעמוד אחד אחרי השני ברמזור אדום, לא לעגל פינות ולחתוך כביש - נהגים למופת, כיאה לגרמנים. וכן, גם לפה כבר נכנסו הקורקינטים החשמליים, אבל לא כמו בתל אביב.

      במחיר של 12 אירו ליום, תוכלו לשכור לעצמכם זוג גלגלים ולסייר בין הגינות המצלות של העיר, אבל תוכלו גם להזמין סיור מודרך של 6-4 שעות (45-35 אירו לאדם), בשלושה נושאים מרכזיים: הסיור הקלאסי - שעובר בין רוב האטרקציות של העיר, הסיור ההיסטורי - שעובר במונומנטים ונקודות חשובות בהיסטוריה הברלינאית, וסיור לאורך חומת ברלין - סיור שמספר את סיפור הפרדתה של גרמניה, ובעיקר ברלין, לשתי מדינות וערים בין 1961 ל-1989. "אני תמיד רוצה להעניק לתיירים את החוויה הכוללת של ברלין", מסכם היינץ, שאומנם גדל במינכן אבל חי בעיר כבר יותר מ-30 שנים, וממליץ לשלב בסיור המודרך קצת מכל דבר.

      שכונת פרנצלאואר ברג ברלין (זיו ריינשטיין)
      בתי קפה, מסעדות וברים מעטרים את רחובותיה המוצלים. פרנצלאואר ברג (צילום: זיו ריינשטיין)
      סיור אופניים ברלין (זיו ריינשטיין)
      12 אירו ל-24 שעות. הכי טוב לסייר בברלין עם אופניים (צילום: זיו ריינשטיין)

      מתחת לרדאר של התיירים

      אל חבריי ואלי מצטרף מייקל וילופר, המדריך שלנו, צלם חובב וברלינאי בורן אנד רייזד שחי בה כל חייו וגם בלא מעט משכונותיה. "פעם היתה אופנה כזו לעבור כל שנתיים דירה, אז גרתי בלא מעט מקומות בעיר", הוא מסביר כשהוא מצביע על הדירות ששכר במהלך הסיור. אגב, שכירות, ברלין כה ידידותית לשוכריה, עד שלאחרונה הועבר חוק שמגביל את בעלי הדירות להעלות שכר דירה במשך חמש שנים מיום תחילת השכירות. ללמוד וליישם אצלנו!

      בפרנצלאואר ברג, AKA פרצלברג לפי המקומיים, אנחנו עוברים בכמה נקודות שמתחת לרדאר של התיירים, כמו מבשלות הבירה הישנות של ברלין מהמאה ה-19, או כמה חצרות שחבויות בתוך הבתים, שמוסתרות על ידי דלתות עץ ברוחב שהתאים למעבר סוס וכרכרה. גם נקודות יהודיות יש בשכונה הזו, כמו בית הכנסת (ברחוב Rykestrasse) היחיד שלא נשרף על ידי הנאצים בליל הבדולח, כיוון שהיה חלק מבתי התושבים הנוצרים בשכונה, שלא רצו לפגוע בהם.

      בניין בשכונת פרנצלאואר ברג ברלין (זיו ריינשטיין)
      פעם, לא רצו לגור כאן. כיום מחירי הנדל"ן האמירו. בניין בפרנצלאואר ברג (צילום: זיו ריינשטיין)
      בית הכנסת ברחוב Rykestrasse פרנצלאואר ברג ברלין (זיו ריינשטיין)
      היחיד ששרד בברלין הנאצית. בית הכנסת ברחוב Rykestrasse (צילום: זיו ריינשטיין)

      אחרי ארוחת צהריים נהדרת במסעדה וייטנאמית בשם "אוממי" (Umami), המשכנו דרום-מזרחה לשכונת פרידריכסהיין הסמוכה, הקרויה על שם "פארק העם פרידריכסהיין" (Volkspark Friedrichshain) שבה. למרות שהשכונה מאוחדת עם קרויצברג, יש בה אופי שונה ששמר על החזות הארכיטקטונית הקומוניסטית בקרב רחובותיה והבניינים שבה. אנחנו מדוושים ועוברים דרך הברגהיין - המועדון הוותיק של ברלין שבו נעביר אי אילו שעות בלילה ובבוקר - ומתחילים לראות את הבנייה הקומוניסטית המלבנית והרחבה כיאה לסגנון הקלסיציזם הסטליניסטי. הברגהיין, אגב, נבנה בסגנון זה כמפעל ליצור אנרגיה, אבל כיום האנרגיה בו לגמרי אחרת.

      מסעדה וייטנאמית שכונת פרנצלאואר ברג ברלין (זיו ריינשטיין)
      מתחשק לכם וייטנאמי? אז כאן. מסעדת "אוממי" בפרנצלאואר ברג (צילום: זיו ריינשטיין)

      30 שנה, לך תזכור

      דקותיים לאחר מכן אנחנו כבר חולפים על פני ה"אוסטבנהוף" (Ostbahnhof) - תחנת הרכבת הגדולה במזרח העיר - שסמוכה לכיוון ה"איסט סייד גלרי" - האתר המפורסם ביותר בעיר שמציג את שרידי חומת ברלין שנצבעו על ידי עשרות אמנים. מאות תיירים עוצרים ומצטלמים אל מול ציורי הגרפיטי היפים, ביניהם הציור של נשיקת לאוניד ברז'נייב ואריך הונקר הפופולרי, וגם זה של דגל גרמניה ועליו מגן דוד זכה לפופולריות מסוימת. "החומה נשארה פה, וגם בצ'ק פוינט צ'רלי ופוטסדאמר פלאץ, כי אנשים רצו שהיא תישאר כמזכרת היסטורית", מסביר מייקל המדריך. לדבריו, כיום בונים סביבה מלונות ובניינים חדשים, כך שגם פה מחירי הנדל"ן מאמירים.

      השנה מציינת ברלין 30 שנה לנפילת החומה. לא אירוע של מה בכך עבור הברלינאים, שחוגגים את איחודם מחדש ואת חידוש הדמוקרטיה במסגרת של אירועים, תערוכות וסיורים ללא תשלום, כולל באפליקציה שניתן להוריד בחינם בשם About Berlin. לרגל המאורע, שילבו באפליקציה שני סיורים בנושא החומה - על ההיסטוריה של החומה, וסיור נוסף (באופניים) לאורך נקודות מעניינות שהחומה עברה בהן.

      בנייה קומוניסטית קלסיציזם סטליניסטי מזרח ברלין (זיו ריינשטיין)
      עד לא מזמן היו פה הקומוניסטים. בניין בסגנון קלסיציזם סטליניסטי במזרח ברלין (צילום: זיו ריינשטיין)
      איסט סייד גלרי חומת ברלין (זיו ריינשטיין)
      פעם החומה הזו הפרידה. מלונות ובניינים שנבנים ליד האיסט סייד גלרי (צילום: זיו ריינשטיין)

      ככל שמעמיקים לתוך פרידריכסהיין, מתחילים לראות את הבנייה הקומוניסטית הכה מוכרת של אמא רוסיה. ברחוב "שדרת קרל מארקס" (Karl-Marx-Allee), שבעבר נקרא "שדרת סטלין", הבניינים הרחבים תוחמים כביש רחב שבמרכזו מדשאה זעירה לכל אורכו. מרחוק ניבט מגדל הטלוויזיה המוכר של ברלין, המרמז שאלכסנדרפלאץ בקרבת מקום.

      שדרת קארל מרקס מזרח ברלין (זיו ריינשטיין)
      תיירי העולם התאחדו! שדרת קרל מארקס, ברקע מגדל הטלוויזיה של ברלין (צילום: זיו ריינשטיין)

      שעטנז של שווארמות וגלידריות

      משם לקרויצברג (Kreuzberg) הסמוכה, כאמור, ולסייסטה בפארק גורליצר (Görlitzer). השכונה שהיתה בעבר במערב ברלין ובעשורים האחרונים קיבלה לתוכה מהגרים רבים, ברובם טורקים, זוכה לעדנה של היפסטרים שמצאו בה דיור מוזל והעניקו לה אופי צעיר ומגניב, כך שמתקיים לו שעטנז של דוכני שווארמות עם הכיתוב "חלאל" (בשר כשר באסלאם) לצד בתי קפה וגלידריות שעמוסות בקיץ. והגרמנים עומדים יפה-יפה בתור.

      פארק גורליצר הוא אחד מ"חופי הים" של המקומיים. זהו גם המקום "להתארגן" בו על חשיש או כל משהו לא חוקי אחר אצל המהגרים שכבר הפכו לחלק טבעי מהפארק, ולכן לא פעם תראו ניידת משטרה במקום. אבל מעבר לזה, מדובר ביופי של מדשאה רחבת ידיים לרביצה במהלך היום.

      פארק גורליצר ברלין (זיו ריינשטיין)
      המקום להתפנן בו וגם "להתארגן" בו. פארק גורליצר (צילום: זיו ריינשטיין)

      שדה התעופה שהפך לפארק ציבורי

      היתה זו כבר שעת אחר הצהריים והשמש סירבה לצאת להפסקה. היא לא הקלה גם בשעה חמש, אז דיוושנו ל"חוף ים" אחר - טמפלהוף (Tempelhof) - שעד 2008 עוד שימש כאחד משלוש שדות התעופה של ברלין. פתיחת השדה החדש של העיר מתעכבת מזה שנים, ובינתיים הוחלט להפוך את השטח האווירי הענק הזה שפעיל משנות ה-20 לפארק ענק של מסלולי אופניים ומדשאות ירוקות. משפחות נפרסו עם סלי הפיקניק שלהן, כמה מוסלמיות נפנפו על מנגלים שהעלו עשן של בשר צלוי, ונערות עם רגליים מקועקעות, אוחזות ספר, השילו גופיה שחשפה בגד ים זעיר. חוף הים היה ב-Rush Hour שלו.

      שדה התעופה הישן טמפלהוף ברלין (זיו ריינשטיין)
      השטח האווירי הפך לאתר לטובת הציבור. שדה התעופה טמפלהוף (צילום: זיו ריינשטיין)

      לבי במערב ואני במזרח

      אחרי שעות של דיווש ומכנסיים שצברו לחות מסוימת באזור העכוז, החזרנו את האופניים להיינץ ומייקל, וחזרנו אל הציוויליזציה במערב - שם החיים כתיקונם, כלומר יותר ממוזגים כי השופינג הוא המלך ובעלי העסקים הבינו שכדי למשוך תיירים, גם הם צריכים למזג, רחמנא ליצלן.

      לא כל בתי המלון בעיר ממוזגים, אבל אחד שכן הוא "קודאם 101", הנמצא, איך לא, בשדרת הקניות קורפורסטנדאם במערב. המלון החביב, עם חדרים מרווחים ויש בו גינה וערסלים למנוחה. יש לו גם בר עם מגוון משקאות בלובי, למרות שהוא די שומם מאדם. אבל דווקא ארוחת הבוקר בו היתה טובה ולצד הבייקון והנקניקיות, היו (תודה לאל) גם ירקות, פירות ולחמים טובים. אבל חשוב מכל, יש במלון הזה מזגן 24/7, וגם זה מצרך שלא תמצאו בכל בתי המלון בעיר. וכיוון שהרכבת אינה ממוזגת, תוכלו לשכור יש מהלובי זוג אופניים שיקח ויחזיר אתכם לחדר הקרררררררר.

      מלון קודאם 101 ברלין (זיו ריינשטיין)
      יש בו מזגן וארוחת בוקר טובה. מלון קודאם 101 במערב ברלין (צילום: זיו ריינשטיין)

      הקיץ הגרמני חם אומנם, אבל הוא עדיין לא משהו שאנחנו, הישראלים, לא רגילים עליו. הברלינאים, לעומת זאת, נהנים מכל רגע חם. "הם יודעים שלא משנה כמה חם יהיה, מאמצע ספטמבר זה כבר יחלוף והחורף יהיה ארוך וקשוח", אומר יניב דורנבוש, שסובל שם כל קיץ מחדש ומתפלל לסתיו בוא יבוא. אז קצת חם בגרמניה בשבועות האחרונים ויהיה גם בקרובים. אבל מה לנו, במזרח התיכון הרותח, כי נלין?

      איסט סייד גלרי חומת ברלין (זיו ריינשטיין)
      30 שנה לנפילת החומה, שהיא תמיד אטרקציה לתיירים (צילום: זיו ריינשטיין)
      פארק טירגארטן ברלין (זיו ריינשטיין)
      50 גוונים של ירוק. תייר תופס רילקס בטירגארטן (צילום: זיו ריינשטיין)
      תחנת רכבת אוסטבנהוף ברלין (זיו ריינשטיין)
      חומת ברלין 200 מטרים ממנה. תחנת הרכבת "אוסטבנהוף" (צילום: זיו ריינשטיין)
      שדה התעופה הישן טמפלהוף ברלין (זיו ריינשטיין)
      טמפלהוף הפך למגרש משחקים ענק עבור המקומיים (צילום: זיו ריינשטיין)
      סיור אופניים טירגארטן ברלין (זיו ריינשטיין)
      הכי כיף פה עם אופניים. הטירגארטן המוצל והמציל (מהחום) (צילום: זיו ריינשטיין)
      מלון קודאם 101 ברלין (זיו ריינשטיין)
      אני במערב ולבי במזרח. רחוב השופינג קורפורסטנדאם (צילום: זיו ריינשטיין)
      מועדון ברגהיין ברלין (זיו ריינשטיין)
      bבנה כמפעל ליצור אנרגיה, אבל כיום האנרגיה בו לגמרי אחרת. הברגהיין (צילום: זיו ריינשטיין)