שרידי ישוב יהודי מסוף תקופת בית שני נחשפו בבאר שבע לראשונה. בחפירה ארכיאולוגית לקראת הקמת שכונה בסמוך לכניסה הצפונית לבאר שבע, ביוזמת משרד השיכון, מתגלות עדויות לחיים היהודיים שהתנהלו במקום, ובהן נר עם עיטור מנורת תשעת קנים - מהקדומים המוכרים במחקר, כלי גיר שלא מקבלים טומאה, שרידי מגדל תצפית ועוד. באתר, המתוארך למאה ה-1 לספירה ועד למרד בר כוכבא (שנת 135 לספירה) נחשפו גם פתחים שהובילו, ככל הנראה, למחילות מסתור או מילוט שנחפרו בקרקע.
לדברי מנהלי החפירה, ד"ר פטר פביאן מהמחלקה למקרא, ארכיאולוגיה והמזרח הקדום באוניברסיטת בן-גוריון בנגב וד"ר דניאל וורגה מרשות העתיקות, "שרידי היישוב משתרעים על פני שטח של יותר משני דונמים, וכוללים מספר מבנים ומתקנים שונים - בין השאר, נחשפו בסיס של מגדל תצפית גדול, מתקני אפייה, בורות אשפה קדומים, ומערכת תת קרקעית שייתכן כי שימשה כמקווה טהרה. סימני השריפה העזה שהתגלו על חלק מהשרידים באתר מעידים על משבר שעבר היישוב, ככל הנראה בתקופת המרד הגדול - סביב שנת 70 לספירה".
האתר נמצא בגבולה הדרומי של ממלכת יהודה הקדומה, בסמוך לתוואי דרך שהובילה מאזור תל שבע אל מישור החוף הדרומי. סביר שהמיקום האסטרטגי היווה סיבה להקמת מגדל תצפית איתן שבסיסו התגלה בחפירה, ומשתרע על 10x10 מטרים. נראה כי גרם מדרגות לולייני הוביל לשתי הקומות העליונות, שלא שרדו. בתקופה הרומית המאוחרת נלקחו אבני המגדל ושימשו לבנייה באתרים סמוכים.
ממצא מיוחד שנחשף בחפירה הוא שבר נר מטיפוס המוכר במחקר כ"נר דרום" יהודאי. הנר עורר התרגשות גדולה כאשר לאחר ניקויו התגלה עליו עיטור של מנורת תשעה קנים. לדברי ד"ר פביאן וד"ר וורגה, "נראה שזו אחת ההופעות הקדומות המוכרות למחקר של מנורה באמנות". מעניין לציין, כי בנרות הבודדים שנתגלו מסוג זה עם דוגמת מנורה, המנורה אף פעם לא מוצגת עם שבעה קנים כפי שהיתה בבית המקדש, אלא עם 11-8 קנים. הסיבה לכך, לפי התלמוד הבבלי, היא שלא יוצרים מנורה בשביל שימוש ביתי, אשר נראית בדיוק כמו מנורת המקדש.
עשרות מטבעות התגלו באתר, כולם עשויים נחושת ומרביתם שייכים לתקופת הנציבים הרומיים. חלקם הוטבעו בעיר אשקלון וחלקם בערים שונות ברחבי האימפריה הרומית.
הציבור מוזמן לסיורים בחפירה הארכיאולוגית ביום ב' הקרוב, 8.4, בשעות 17:00-15:00. הכניסה חופשית. פרטים בעמוד הפייסבוק "רשות העתיקות-לגעת בעבר".
