לרובנו, ואני מודה שגם לי, עולים בראש דימויים די ברורים ודומים כשהמילה "פולין" נשמעת. אנחנו מדמיינים את מסעות בית הספר, את מחנות ההשמדה, ולאחר מכן, אולי, גם את קרקוב היפהפיה, או את ורשה המגוונת. הכל אולי נכון, אבל פולין היא הרבה יותר מזה, ואין סיבה שלא תגלו זאת בעצמכם. אשתקד ביקרו בפולין כ-250 אלף ישראלים - רובם למטרות שופינג ואתרי הנצחה, והמספר הזה רק צפוי לצמוח בשנים הקרובות, על אחת כמה וכמה אם אנשים יגלו חלק מהפנינים הנסתרות ברחבי המדינה.
היום הראשון במסע שלנו החל, בכל זאת, בוורשה. הבירה מוכרת אמנם ללא מעט ישראלים, אבל יש המלצות שחייבים לתת: מי שמעוניין לעשות קצת שופינג בטיול שלו, למשל, שלא יוותר בשום אופן על קניון ארקדיה, מרכז קניות מדהים עם מחירים מצוינים. כמה מדהים? בואו רק נגיד שקיבלנו שלוש שעות, והספקנו לראות בערך רבע מהקניון. נצטרך לחזור בעתיד.
העיר מציעה גם מסעדות טובות עם אוכל נהדר ומחירים נוחים. "קפה בריסטול", שנחשב לאחד ממקומות המפגש הפופולריים בה משנת 1901, מפורסם בזכות המאפים האיכותיים שלו, ושוק האוכל המקורה Hala Koszyki, סטייל שרונה (למקרה שיצא לכם לבקר בחורף), מציע חוויה קולינרית מגוונת ממטבחים שונים, ובהם איטלקי, אסייתי ופולני כמובן. אגב, אם יתחשק לכם להתנסות במשהו חדש-ישן מהמטבח המקומי, שווה לטעום את הפירוגי - כיסוני בצק ממולאים בבשר, תפוח אדמה ועוד, המזכירים את הגיוזה האסייתית או את הפילמני מרוסיה.
מוורשה לקרקוב, בנסיעת רכבת של שעתיים ורבע, שעלתה 120 זלוטי (הזלוטי והשקל פחות או יותר שווים בערכם). העיר מקסימה, בעיקר כיכר השוק הגדולה, שבסביבתה חיה בעבר רוב הקהילה היהודית. ישנן מסעדות ישראליות (כשרות ולא כשרות), כולל חומוסיה של בחור פולני שהתאהב במאכל הלאומי שלנו. אם יש לכם כמה שעות, מומלץ לקחת מדריך, לטייל ולשמוע את הסיפורים הרבים על המקום.
ביום השני הגענו לקריניצ'ה, עיירת נופש, מרחצאות וסקי הנמצאת כ-150 ק"מ דרומית לקרקוב, ומאכלסת כ-40 אלף תושבים. בעיירה ישנם מלונות גדולים כקטנים (החל מ-150 זלוטי לאדם בחדר פשוט, ועד 425 זלוטי לחדר במלונות ספא), ולא פחות מ-15 אתרי סקי, שאמנם נחשבים גדולים ביחס לפולין, אך קשה להשוות אותם לאלה שניתן למצוא בצרפת, אוסטריה, או שוויץ למשל. למרבה השמחה, גם מבחינת מחיר אין פה בכלל השוואה - אנשים מגיעים מכל העולם לסקי בקריניצ'ה כי הוא זול משמעותית ממקומות יוקרתיים אחרים, עניין שהופך את הבילוי הזה, שבדרך כלל שמור לעשירון העליון, לנגיש יותר גם עבור משפחות וזוגות צעירים. הרבה יותר הגיוני לגולשת מתחילה כמוני, למשל, לעשות צעדי סקי ראשונים דווקא פה, באתר פחות עמוס.
המלון שבו התאכסנו, ד"ר אירנה אריס, היה מפנק, אבל קצת יותר יקר מהאחרים באזור (החל מ- 425 זלוטי לאדם בחדר סטנדרטי ועד 1,995 זלוטי לאדם בדירה, תלוי בעונה כמובן). מה שכן, אל תפספסו את ארוחת הערב במסעדת המלון, אולי הכי מוצלחת בכל הטיול. מרקים, דגים, בשרים, ואפילו לחמים טעימים שרק מראים כמה הסטיגמה על אוכל פולני תפל ואפור כבר מזמן לא נכונה. ביקרנו בשני אתרי סקי שונים - האחד רחוק כעשר דקות מהמלון והאחר ממש צמוד אליו, עד כדי כך שניתן לקום בבוקר ולהציץ היישר על ההרים המושלגים. חוויה מיוחדת. המלון מציע גם שלל עיסויים וטיפולים, ולא רחוק ממנו שוכן גם מפעל לשאיבת מים מינרליים מקומיים ומיוחדים, שאמורים להיות בריאים יותר (2 זלוטי לכוס, לכל המעוניין).
משם שמנו פעמינו לעיירת ספא קטנה שנקראת בוסקו (15 אלף תושבים), שאליה אפשר להגיע רק במונית או ברכב, עדיין לא בתחבורה ציבורית. בוסקו מרוחקת כ-100 ק"מ מקרקוב (שעה וחצי, 300 שקל) וכ-250 ק"מ מוורשה (שלוש שעות וחצי, 450 שקל), כשהמלון בו התאכסנו - Bristol Art & Spa - מציע שירותי רכבים שאפשר לתאם אותם גם מהארץ.
מדובר במלון ארבעה כוכבים בואכה חמישה, וכשמו כן הוא - ספא נהדר לצד המון עבודות אמנות, מהלובי ועד החדרים, שמעוצבים אחרת לגמרי אחד מהשני, בניגוד גמור לרוב מלונות העולם. והמחירים? - מדירה שיכולה להכיל משפחה (165 יורו ללילה כולל ארוחת בוקר), דרך חדר זוגי קלאסי עם מרפסת (90 יורו כולל ארוחת בוקר) ועד סינגל (70-80 יורו כולל ארוחת בוקר). המחירים משתנים באופן טבעי בהתאם לעונה, אבל כוללים גם אפשרות לחבילות קצת יותר יקרות (99 יורו/398 זלוטי ועד 173 יורו/689 זלוטי לאדם) שכוללות ארוחות, תור לרופא, בדיקת פיזיותרפיה וסדרת טיפולים יומית מותאמת אישית. מחוץ למלון ישנו מסלול אספלט, לאלה מאיתנו שמעוניינים לרוץ או ללכת, והמתחם עצמו מרוחק כ-8 ק"מ מהפארק והמרכז, ועשר דקות הליכה מהסנטוריום.
אם כבר החלטתם להגיע לעיירה ולהתארח במלון, חמש דקות נסיעה משם שוכן האוליירניה, מפעל לייצור שמן שמרגיש כאילו לא השתנה שנים על גבי שנים, מה שהופך אותו בעיני לייחודי ואותנטי. הייצור נעשה במכונות ישנות, השמנים מגיעים בטעמים מגוונים ומגניבים, ובקבוק שתוכלו להכין בעצמכם עולה כ-20 זלוטי.
אבל עם כל הכבוד למה שקורה בחוץ, העניין האמיתי הוא המלון עצמו, וכל מה שבתוכו. ההמלצה הגורפת של הצוות היא להגיע לעשרה ימים שמספקים טיפול ספא אולטימטיבי, אבל רוב האנשים מגיעים לקצת פחות מזה ואני גם חושבת שניתן להסתפק ביומיים-שלושה - כך תקבלו את הנופש, השקט, הרוגע והטיפולים במרוכז, ותרוויחו עוד קצת זמן לראות חלק נוסף של פולין.
במלון ישנן מגוון בריכות, כולל בריכת גופרית, חדר קור שמאיץ את הדם, תרפיה מודרכת (90 זלוטי לחצי שעה) וכמובן שגם מסאז'ים (80 זלוטי לחצי שעה). אבל הקרם דה לה קרם, הטיפול המיוחד ביותר שמלון בריסטול מציע, נקרא "פוניטה": שוכבים על מיטה שמתחתיה מים ומקבלים טיפול רב-שלבים, המערב פילינג, חמאה מיוחדת ושמן. 180 זלוטי לשעה, ותצאו כמו חדשים. העור שלכם יודה לכם.
אנחנו ביקרנו בחורף, בעזרת אחת הטיסות הישירות היומיות של "לוט איירליינס", אבל מי שיגיע דווקא ביוני-יולי (החודשים המומלצים לביקור) יזכה לראות את האזור ירוק ופורח. בקיץ, למשך כשבוע, מתקיים בנוסף באזור פסטיבל מוסיקה קלאסית עם אמנים מפורסמים המופיעים ברחבי העיירה, כולל בכנסיות, ואחריו יש גם פסטיבל שנתי של שופן, כך שאם כל הטיפולים, המסאז'ים והבריכות לא ירגיעו אתכם, זה בטח יעשה את העבודה.
נכון, קריניצ'ה ובוסקו לא יענו על הצורך של אנשים לבקר באתרי הנצחה או להתפרע עם שופינג, אבל הן מציעות פולין אחרת, כזו שרוב הישראלים עדיין לא זכו להכיר - ושלא כדאי לפספס.
הכותבת הייתה אורחת של לשכת התיירות של פולין.
