כל מי שהגיע בשנים האחרונות לאזור קאסר אל-יהוד שבבקעת הירדן ומצפון לים המלח, הנודע לפי מסורות שונות כמקום שבו עברו בני ישראל את הירדן בדרך לארץ המובטחת, כמו גם מקום הטבלתו של ישוע הנוצרי, ודאי הבחין בגדרות ועליהן שלטי מתכת צהובים המזהירים ממוקשים. אולם בימים אלה מסתיימת פעולת פינוי המוקשים, הנפלים והמלכודים השונים שהונחו שם בשנות ה-60 וה-70, עת הגבול עם ירדן היה חם ונהגו לחדור דרכו מחבלים לישראל.
אזור זה, שבו לא מעט מנזרים הודות למסורות הנוצרית, זכה לכינוי "ארץ המנזרים" ומושך אליו אלפי צליינים שבאים לשחר את טקס ההטבלה שנה אחר שנה ונחשב לאחד משלושת המקומות הקדושים לתיירות הנוצרית בעולם. בעקבות פעולת פינוי המוקשים של הרשות לפינוי מוקשים במשרד הביטחון (רלפ"מ), באמצעות חברת "הלו" (HALO TRUST) וחברת הפיקוח הישראלית 4CI, הוסרו המלכודים החבלניים משלושה מתוך שבעה מנזרים בשטח, כשעל-פי הערכות הרשות, תהליך הניקוי המלא צפוי להסתיים בחודשים הקרובים.
המנזרים הראשונים שפונו ממוקשים הם היווני-אורתודוקסי, הפרנציסקני והאתיופי. שטח הפינוי משתרע על כ-1,000 דונם שבהם היו פזורים כ-3,000 מוקשים שונים - מוקשים נגד אדם, מוקשים נגד טנקים ושיירי לחימה נוספים.
השטח הקרוי "ארץ המנזרים" הוכרז שטח צבאי סגור לפני כ-50 שנה, בעקבות פיגועים רבים שאירעו באזור בין השנים 1967-1970. מפקד פיקוד מרכז דאז, רחבעם זאבי, ומפקד חטיבת הבקעה, רפאל (רפול) איתן, החליטו למלכד את השטח במטרה להגן על המקום.
בתום הפרויקט, כשאנשי הרשות לפינוי מוקשים יוודאו שהאתר לא מהווה עוד סכנה, יוחזרו השטחים הפרטיים לחזקת הכנסיות השונות, ואזרחים ותיירים יוכלו לשוב לבקר ולהתפלל באתרים הקדושים באזור.
ראש הרשות הלאומית לפינוי מוקשים במשרד הביטחון, מרסל אביב, אמר היום בסיור במקום: "זהו שבוע מרגש שציפינו לו זמן רב. להנגיש מקום בעל משמעות גדולה עבור הרבה מאוד אנשים מהארץ ומהעולם - זוהי זכות והזדמנות ייחודית של הרשות, וזהו בהחלט פרויקט שאנחנו גאים בו".
נשיא המדינה ראובן ריבלין, אשר עודכן בדבר סיום הפינוי, בירך את הכוחות שפעלו בשטח על סיום העבודה. הנשיא מלווה את הפרוייקט מזה כשלוש שנים, ורק לאחרונה הציג לאפיפיור פרנציסקוס את מצב פינוי המוקשים אותו דחף ועודד למען הכשרת השטח.
הנשיא סיפר לאפיפיור כי הוא מקדם את הפרויקט מתוך רצון לפתח את אפשרויות הצליינות הנוצרית לארץ הקודש, ואמר כי "קידום האתר ופיתוחו יהוו נדבך משמעותי אשר יגשר בין העמים והדתות ויאפשר את הפיכתו של חזון הדו-קיום למציאות של ממש תחת שיתוף פעולה אזורי ישראלי, ירדני ופלסטיני". עוד הוסיף הנשיא כי המנזרים, שהיו עד כה ממוקשים ובלתי נגישים, יימסרו לבעליהם הנוצרים לשם שיקומם ופתיחתם כבר במחצית השנייה של 2019 עם השלמת הליך פינוי המוקשים.
הפרויקט מוערך בעלות של כ-20 מיליון שקל ומבוצע במימון משותף של משרד הביטחון וקרן HALO. הארגון נוסד בשנת 1998 ופועל ב-15 מדינות ברחבי העולם בסיוע הומניטרי לפינוי אזורים ממוקשים. אחת ממטרות הארגון להגן על אזרחים שעשויים להיפגע מנפלים והריסות מלחמה, ביניהם האיום של מוקשים נגד אדם. הארגון פועל בין השאר בקמבודיה, קולומביה, קונגו, גרוזיה, קוסובו, חוף השנהב, לאוס, סומליה, אוקראינה וזימבבואה.
רקע היסטורי על אודות אתר הטבילה וחשיבותו
אתר הטבילה, שממוקם על הגדה המערבית של נהר הירדן, במרחק של כ-10 ק"מ ממזרח לעיר יריחו, נחשב לשלישי בקדושתו וחשיבותו בעולם הנוצרי, לאחר כנסיית המולד בבית לחם וכנסיית הקבר הקדוש בירושלים. לפי מסורות שונות האתר נחשב למקום שבו חצו בני ישראל את הירדן בעלותם ממצרים, לאחר 40 שנות נדודים במדבר. אירוע נוסף המיוחס לאתר זה הוא פרידתו של אליהו מאלישע ועלייתו במרכבות האש השמימה.
עד 1967 היה האתר תחת שלטון ירדני ונהנה מתנועה שוקקת של צליינים ותיירים. בשנת 1968 נסגר האתר והגישה אליו לא התאפשרה עקב היותו ממוקם מעבר לגדר המערכת, בתוך שטח צבאי סגור החשוד כממוקש, בעקבות התכתשויות צבאיות רבות באזור.
בסמוך לאתר הטבילה, לאורך כ- 1.5 ק"מ, פזורים מבני כנסיות, קפלות ומנזרים. בשנת 1965 אירעה במקום רעידת אדמה חזקה שפגעה בחלק ממבנים אלו. לאחר מלחמת ששת הימים, עם התגברות פעולות האיבה באזור, התפנו הנזירים מהמקום.
