פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      עסק בסיכון גבוה: מה גורם לחברות תעופה להיסגר דווקא השנה?

      לא מעט חברות תעופה "סוגרות את הבסטה" ומתפרקות השנה. לאחרונה זה קרה גם לחברות שטסו לארץ או שהודיעו על פתיחת קו לישראל. אז למה זה קורה ומה מצפה לנו בשנתיים הקרובות בתחום התעופה? יוסי פישר מנתח ולוקח סיכון מחושב

      עסק בסיכון גבוה: מה גורם לחברות תעופה להיסגר דווקא השנה?
      צילום: רשות שדות התעופה

      בווידאו: הנחיתה הראשונה של ריינאייר בישראל

      כל בנקאי יודע מה זה "עסק בסיכון גבוה". אז הגיע הזמן שגם אתם תדעו זאת בהקשר לחברות התעופה. לאחרונה התבשרנו על שתי חברות תעופה נוספות שפשטו את הרגל והפסיקו לפעול כמעט ללא התראה. חברת פרמיירה אייר הסקנדינבית שהודיעה כעשרה ימים לפני קריסתה על פתיחת קו טיסות לישראל, וחברת קובלט אייר הקפריסאית שטסה מזה כשנתיים בקו לרנקה-תל אביב.

      בטח תשאלו את עצמכם האם זה הסוף? אז התשובה אולי נמצאת בפרפראזה לציטוט של סר ווינסטון צ'רצ'יל במלחמת העולם השניה: "…זה אינו הסוף, זו איננה אפילו תחילת הסוף. אך, אולי, זו סופה של ההתחלה".

      ישנן סיבות רבות לקריסתן של חברות תעופה בשנים האחרונות, אך הנה המרכזיות שבהן:

      תחרות גוברת בין חברות התעופה ה"רגילות" לבין חברות החסך, הבאה לידי ביטוי בכך שהחברות ה"רגילות" מוסיפות מחלקות חסך מתחת למחלקת התיירים. דוגמא לכך ניתן לראות אצל חברת אל ע,ל שביטלה את מותג החסך "UP" והשיקה מחלקה מתחת למחלקת התיירים הנקראת "Lite". חברות תעופה "רגילות" אחרות משיקות חברות-בנות שטסות כחברות חסך: חברת ווילינג (Vueling) בבעלות בריטיש איירווייס ואיבריה, חברת טראנסאוויה בבעלות אייר פראנס ו-ק.ל.מ. וחברת יורוווינגס (Eurowings) בבעלות קבוצת לופטהנזה.

      התחרות הגוברת בתוך אירופה בין חברות התעופה לרכבות הסופר-מהירות, המחברות את הערים המרכזיות באירופה בנוחות, מהירות ודיוק. שלושה אלמנטים שחברות התעופה מתקשות יותר ויותר לספק בטיסות חסך ובכלל.

      מיזוגים של חברות תעופה ובריתות בין חברות תעופה גדולות, "מוציאות מהמשחק" חברות קטנות שאינן נהנות מרשת נתיבים בינלאומית רחבה, מועדוני "נוסע מתמיד" ומגב כלכלי של חברה אם משמעותית. כך אנו רואים את קבוצת לופטהנזה המאגדת את לופטהנזה, אוסטריאן איירליינס, סוויס, בריסל איירליינס, יורוווינגס וסאן אקספרס.

      חברות חסך שקיבלו "תיאבון" לאור הצלחת המודל העסקי שלהן, נכנסו לטיסות ארוכות טווח במטוסים רחבי גוף ובתחום הזה איבדו את יתרונן היחסי. סבבים מהירים ועלות הפעלה של 40% זולה יותר מחברות הלאגסי (הרגילות). מדובר לפעמים בשישה סבבים ביממה בתוך אירופה. הפעלה זולה של מטוסי נוסעים חסכוניים בדלק, צרי-גוף בתצורה של מחלקה אחת בלבד. דוגמה טובה לחברה שכשלה ונסגרה בעקבות החלטות אסטרטגיות שגויות כאלו היא אייר ברלין.

      העלייה המשמעותית במחירי הדלקים (מסביבות 55 דולרים לחבית דלק לפני כשנתיים-שלוש, למחיר של למעלה מ-80 דולרים לחבית דלק כיום). לכך יש להוסיף את העלייה בעלויות כוח האדם. דוגמה לכך אפשר היה לראות בהשבתות הגדולות שהתרחשו בחברת לופטהנזה, ולאחרונה מתרחשות על בסיס כמעט קבוע בחברת ריינאייר. השבתות אלו הביאו לביטולים של אלפים רבים של טיסות, פגיעה כספית ממשית בחברות התעופה ולא פחות חשוב פגיעה במוניטין המסחרי.

      חברות תעופה ריינאייר איזיג'ט (ShutterStock)
      חברות החסך "הורגות" את האחרות. ריינאייר ואיזיג'ט (צילום: Shutterstock)

      ומה המצב בישראל?

      בראיון שקיימתי עם מנכ"ל וויזאייר, מר יוזף ווארדי ביוני השנה בבודפשט, לרגל השקת המטוס ה-100 של החברה, הסביר המנכ"ל שהסיבה המרכזית להצלחתה של וויזאייר היא שהחברה לא סטתה מהמודל העסקי שעליו היא הוקמה. חלק מרכזי באסטרטגיה של החברה הוא התאמת הגמישות המבצעית שלה לשינויים בשוק התעופה בדגש על מחירי הדלקים. לפני שלוש שנים רובם המוחלט של מטוסי החברה היו מדגם איירבס 320 שלהם 180 מושבים. החברה הזמינה במקומם מטוסי איירבס 320 NEO, החסכוניים משמעותית בצריכת הדלק שלהם. לפני שנתיים, החברה ראתה את העלייה במחירי הדלקים והחליטה לשנות את ההזמנה. כיום רבע ממטוסי החברה הם מדגם איירבס 321 NEO עם 230 מושבים למטוס. 35% מהיצע המושבים של החברה הוא במטוסי איירבס 321 NEO. ורק שתבינו - טייס של איירבס 320 יכול להטיס איירבס 319 ו-320 - מדובר באותו תא טייס.

      לסיכום, בשנים הקרובות התחרות בין חברות התעופה בעולם תחריף עוד יותר. חברות גדולות עלולות לקרוס. אנו יודעים על חלק מהחברות הנמצאות בקשיים, כמו אלאיטליה שהממשלה האיטלקית "מחזיקה באוויר", או חברת החסך האירופית הגדולה נורוויג'ן, שדוחותיה הכספיים אינם מציירים תמונה וורודה והשמועות מדברות על המתעניינות המרכזיות ברכישתה - קבוצת לופטהנזה וקבוצת IAG המאגדת את בריטיש איירווייס ואיבריה.

      ומה לגבי ישראל? מדיניות "השמיים הפתוחים" של משרד התחבורה מול האיחוד האירופי, והסבסוד המשמעותי שמשרד התיירות מעניק לחברות תעופה שמשיקות קווי תעופה חדשים לישראל, הביאה להגדלה משמעותית של קווי תעופה חדשים, חברות תעופה חדשות וכמות גדולה מאוד של מושבים בטיסות לישראל וממנה. מי שנהנה מאוד ממחירי הטיסות הזולים הם לא רק התיירים אלא עם ישראל שטס בהמוניו לחו"ל. לדוגמה, בשבוע שעבר טסתי לכנס שאליו הוזמנתי באתונה עם אלאיטליה במחיר של 110 דולרים לטיסה הלוך-ושוב, כולל טרולי (עד 8 ק"ג ותיק יד). הזמנתי את הכרטיס שלושה חודשים מראש למרות שידעתי שאלאיטליה בקשיים. סיכון מחושב שהשתלם עבורי.

      אם אתם לא רוצים לקחת סיכון, וזה לגמרי עניין שלכם, אני מציע לרכוש ביטוח נסיעות לפני הטיסות, ולוודא שהביטוח מכסה אתכם גם במקרה של סגירה של חברת תעופה, כפי שקרה בשבוע שעבר עם קובלט הקפריסאית. ממש לא כל הביטוחים מכסים מקרים כאלו. כדאי לקרוא את "האותיות הקטנות".