בווידאו: תם המונופול - כל מונית תוכל לאסוף נוסעים מנתב"ג
אחרי כיסי האוויר, התור לביקורת הדרכונים והעיכוב באיסוף המזוודות - נותר מכשול אחד נוסף ביניכם להגעה המיוחלת למקום האירוח, שיאפשר לכם להתקלח, לנוח קצת ולהתחיל סוף כל סוף את החלק הכיפי של המסע לחו"ל. העכבה הזו היא, כמובן, ההגעה משדה התעופה למרכז העיר: תהליך שיכול להיות מעיק ויקר למדי, בעיקר אם הגעתם ליעד שבו מעולם לא הייתם, בטח אם אתם לא דוברים את השפה ועל אחת כמה וכמה מתים מעייפות.
*תיירת מגרמניה: "נהגי המוניות שפגשנו היו נוראיים"
לאור כל זה, ולכבוד שיאה של עונת התיירות, הנה מדריך קצר בנושא. מפאת קוצר היריעה, כללנו רק עשרה יעדים החביבים על הקהל הישראלי, ובכל אחד מהם התייחסנו רק לאופציות הנפוצות ו/או היעילות ביותר.
תמונת המצב משתנה בין עיר אחת לאחרת: בלונדון נוח ולא זול; בפריז לא נוח ולא זול; וכך הלאה. כל מקום והייחוד שלו, לטוב ולרע, אך יש הערות כלליות התקפות לכולן. מוכנים? שימו מונה, כי מתחילים.
דברים חשובים לפני ש"עולים על מונית"
1. בכל המקרים, מחיר הכרטיס מתייחס לבוגרים. לרוב, יש הנחות לבני נוער/ילדים.
2. לא תמיד אוטובוסים ורכבות מן השדה פועלים בשעות הערב המאוחרות או בשעות הקטנות של הלילה - שעות שבהן נוחתות לא פעם טיסות לואו-קוסט, מה שהופך הרבה מן האופציות ללא רלוונטיות ודורש שימוש במוניות או בפתרונות אלטרנטיביים למיניהם.
3. ביעדים פופולריים אצל נוסעים מישראל יש לא פעם הסעות מהשדה של חברות מיוחדות, המיועדות לתיירים ישראלים, במונית ספיישל או בשאטל. הצרה היא, שלא תמיד יהיו עוד נוסעים מן הארץ שהגיעו איתכם מאותה טיסה. למשל, אם אתם באים עם קונקשן. במקרה כזה, לא תוכלו להשתמש בשאטל אלא תצטרכו לקחת מונית פרטית, ואז המחיר לא בהכרח זול יותר מאשר מונית רגילה. כמו כן, יש הרבה חאפרים בעסק הזה, אז קחו מישהו רק אם קיבלתם עליו המלצות.
4. אם אתם נוסעים במונית, תגיעו כמובן היישר למחוז חפצכם. אם אתם נוסעים בכל דרך אחרת, היא תוביל אתכם מהשדה לנקודה מסוימת בעיר, ומשם תצטרכו לקחת רכבת/אוטובוס/מונית למלון/דירה שלכם.
5. כך או כך, גם אם בחלק מן הערים מדובר בדרכי גישה מסורבלות למדי - הכל עדיף על השירות שיש מנתב"ג...
לונדון: כל הדרכים מובילות
בעיר עצומה כל כך, מובן שיש שלל שדות תעופה ומבחר דרכים להגיע מהם. לכן, מפאת קוצר היריעה, נתמקד רק בשניים מהם ובדרכים הנפוצות ביותר.
השדה המרכזי, הית'רו, מציע את אחת מדרכי הגישה הכי נוחות שיש באירופה משדה תעופה למרכז עיר גדולה - רכבת האקספרס שיוצאת כל רבע שעה ומגיעה תוך זמן דומה לתחנת פדינגטון. הבעיה: המחיר הממוצע גבוה ועומד על כ-180 שקלים לכרטיס יחיד הלוך-חזור. אופציה אחרת היא נסיעה ברכבת הרגילה, במחיר נמוך פי חמישה בערך, אבל כמובן שגם הנסיעה ארוכה יותר - כשעה. נסיעת מונית ישירה עלולה לעלות כ-350 שקלים.
בשדה התעופה לוטון, בו נוחתות טיסות רבות מישראל, יש שאטל לתחנת הרכבת הקרובה - שימו לב שקשה מעט לאתרו, אז תצטרכו להתאמץ כדי לאתר אותו בין שלל האוטובוסים. מן התחנה, רכבת יוצאת בתכיפות גבוהה לקינג קרוס, אחת התחנות המרכזיות ביותר בעיר עצמה. העלות תהיה כ-120 שקל לכרטיס יחיד הלוך-חזור ומשך הנסיעה כארבעים דקות. מונית רגילה גם כן, היא עסק שלא כדאי להיכנס אליו, גם מבחינת זמנים וגם בכל הקשור לעלויות.
ברלין: כדאי לנחות בשדה "הזול"
את העיר משרתים שני שדות מרכזיים - טגל ושונפלד. הבשורות הטובות הן שאם אתם נוחתים בטגל ( מישראל - גרמניה איירליינס ואיזיג'ט), הגעתם לאחד משדות התעופה האירופאיים שהכי קרובים למרכז העירוני. נסיעה באוטובוס TXL תיקח לכם רק קצת יותר מחצי שעה, ותעלה כעשרה שקלים לכרטיס יחיד בכיוון אחד. בדיחה במושגים של מערב אירופה.
הבשורות הרעות הן שהטיסות של UP (אל על) נוחתות בשונפלד, וכאן זה קצת מאתגר יותר. מונית עשויה לעלות כ-250 שקלים לכל הפחות, תלוי מה בדיוק היעד שלכם בעיר, ולכן עדיף להיגרר ברכבת. היא מסורבלת יותר מהאוטובוס הקליל שמחכה לכם בטגל, אבל המחיר לא גבוה (כ-12 שקלים לכרטיס יחיד בכיוון אחד) והנסיעה לא ארוכה במיוחד (כ-40 דקות).
פריז: אין פתרונות אידיאליים
למרות שמדובר בעיר המתויירת באירופה, הגישה מן העיר לשדה התעופה דה-גול שבו נוחתות רוב הטיסות, אינה נוחה - והצרפתים מעולם לא טרחו לפתור את הבעיה הזו. הדיבורים על רכבת אקספרס כמו זו שיש בלונדון נותרו בגדר תוכניות מגירה, ובינתיים נותרנו עם אופציות לא נוחות: רכבת הפרברים שנוסעת מן השדה לפריז אינה נעימה, הנסיעה בה ארוכה למדי, סכנת הכייסים ברורה ומיידית ומעל הכל אם אתם נוסעים בקבוצה גדולה, זה גם יכול להיות עסק יקר למדי (בסביבות ה-200 שקלים לכיוון למשפחה של ארבע נפשות, למשל).
אופציית האוטובוס או השאטל בטוחה ומזמינה יותר, אבל גם לא זולה ובעיקר לא קצרה - הנסיעה יכולה לקחת גם שעה וחצי. מונית תעלה כ-250 שקלים (60 אירו) וגם תסבך אתכם בפקקים איומים, כך שכאן שאטל עם חברה ישראלית הוא באמת האופציה הכי הגיונית, אבל כפי שהזהרנו מלכתחילה, היא לא תמיד אפשרית. כמו שאמרנו: אין כאן פתרונות אידיאליים.
פראג: זול ונוח, לא משנה מה תבחרו
שדה התעופה של פראג קרוב יחסית לעיר עצמה: כ-17 קילומטר בלבד, כך שגם הגישה לא מסובכת במיוחד. קו 119 עולה גרושים וייחבר אתכם תוך 20 דקות למטרו העירוני, אך שימו לב שבתחנה שבה יוריד אתכם אין מעליות או מדרגות נעות, מה שעלול להקשות עליכם אם באתם עם מזוודות רבות. ה-AE, האירפורט אקספרס, יוביל אתכם תוך כחצי שעה לתחנה המרכזית, ועלותו כשמונה שקלים בלבד. אם לא בא לכם להיסחב בתחבורה הציבורית, מונית תביא אתכם העירה במשהו כמו 20 דקות, ותעלה כמאה שקלים.
ונציה: מהשדה לעיר בסירה? כן!
זו לא רק אחת הערים היפות בעולם, אלא גם זו שמציעה את אחד מדרכי ההגעה הכי יוצאות דופן מן השדה למרכז העיר. האפשרות הזולה והמהירה יותר היא לעשות זאת באוטובוס, כמו בכל עיר אחרת - אבל מגניב ויפה ביותר, בטח בשביל הרושם הראשוני, לעשות זאת בסירה. כרטיס יחיד הלוך-חזור יעלה כ-120 שקלים, ויתרון נוסף של השיטה הזו היא שיש יותר קווים ותחנות מאשר בנסיעה על גלגלים, כך שיהיה לכם קל יותר להתקרב למלון שלכם. החיסרון: זה לוקח לפחות שעה, אם לא יותר, ובמידה ויש לכם מחלת ים - קחו את הכדורים כבר אחרי הנחיתה.
ברצלונה: רכבת ללא נהג וגם המונית לא יקרה
שדה התעופה פראט, הממוקם דרומית לברצלונה, מספק מספר דרכי גישה נוחות למרכז העיר. הנוחה שבהן היא במטרו המרווח. הנסיעה למרכז העיר עם קו 9-דרום (L9SUD) עולה כ-16 שקלים לכרטיס יחיד בכיוון אחד ולוקחת כחצי שעה, אבל לאחר מכן סביר שתצטרכו נסיעה נוספת בשביל מחוז חפצכם המדויק.
הקו יוצא מטרמינל 1 (אליו מגיעות ויוצאות מרבית הטיסות הישירות בין ישראל וברצלונה) ולפניו מטרמינל 2 (אם במקרה אתם טסים עם נורוויג'ן). לידיעת הילדים או הילדים ברוחם: מדובר בקו ללא נהג, ככה ששווה מאוד לשבת כמה שיותר מקדימה אם יוצא לכם. מונית היא לא עסק מופרך, וצפויה לעלות כמאה ו-30 שקלים ולקחת כ-20 דקות פלוס מינוס.
ניו יורק: אפשר בזול ואפשר גם שלא
אם אתם נוחתים בשדה התעופה JFK, רכבת ה-Air Train שעוברת בכל הטרמינלים תיקח אתכם לתחנת ג'מייקה, ומשם תוכלו להמשיך למחוז חפצכם. את הכרטיס, שעולה כ-18 שקלים, תרכשו ביציאה. בג'מייקה תוכלו לעלות על הסאבווי (שמונה שקלים, נסיעה של בין כשעה מ-JFK) או על הלונג איילנד רייל רואד, שתיקח אתכם לפן סטיישן במנהטן, ותעלה לכם כ-35 שקלים. אם אתם מעדיפים לקחת מונית, בין שדה התעופה ומנהטן בלבד, יש תעריף קבוע של 188 שקלים, לא כולל טיפ ועמלות, והנסיעה תיקח כ-40 דקות. לחלקים אחרים של העיר, העלות משתנה ונעה בין כ-90 ל-300 שקלים.
אם הטיסה שלכם נוחת בשדה התעופה ניוארק, הנסיעה תהיה מהירה ונוחה יותר - מונורייל מחבר את שדה התעופה עם תחנת הרכבת שלו, ומשם רכבת של NJT לתחנת פן סטיישן במנהטן תעלה לכם כ-50 שקל ותיקח כחצי שעה. הרכבות פעילות כמעט בכל שעה, חוץ מאשר בין שתיים בלילה לחמש בבוקר. מונית למנהטן, שקשה לדעת כמה זמן היא תיקח אבל יש סיכוי סביר שיותר מחצי שעה, תעלה בין 180 ל-270 שקלים.
טוקיו: רכבות, נו מה?
היות שבין נתב"ג וטוקיו אין טיסה ישירה, חשוב לבדוק באיזה שדה תעופה נוחתים - האנדה (HND) או נאריטה (NRT).
את הדרך מהאנדה לתוך העיר אפשר לעשות תוך כחצי שעה עם המונורייל (כ-15 שקלים) או עם רכבת של קו קייקיו (כ-13 שקלים). מן התחנות האחרונות שלהן אפשר להתחבר לקווי המטרו של טוקיו, או, במקרה של קייקיו, להמשיך עם אוטובוס האירפורט אקספרס עד אסקוסה בתוספת של כשבעה שקלים. לאלו שמעדיפים עם כמה שפחות החלפות: אוטובוס הלימוזינה למרכז העיר עוצר בשלל תחנות, והתשלום בהתאם למרחק - בין 20 ל-40 שקלים. למרות המשתמע משמו, מדובר באוטובוס רגיל, וממש לא מפואר, והוא מן הסתם נוסע מעט לאט יותר מן הרכבות. מונית תעלה בין 160 ל-320 שקלים ותיקח כחצי שעה.
נאריטה, שדה התעופה הרחוק יותר מהעיר, למעשה רחוק הרבה-הרבה יותר, מציע מספר קווי רכבת של שתי מפעילות. טווח הזמנים להגעה למרכז טוקיו נע בין קצת פחות משעה לשעה ו-20, בהתאם לכמות העצירות שכל רכבת עושה, וטווח המחירים הוא בין כ-30 למאה שקלים. מונית למרכז העיר אינה מומלצת עקב המרחק הגדול ומכאן גם המחיר הגבוה - לפחות 450 שקלים.
בנגקוק: מחיר מצחיק של בין שקל וחצי לחמישה שקלים
שדה התעופה בעל השם הכמעט בלתי אפשרי, סווארנאבוהמי, מרוחק כ-30 קילומטרים ממרכזה של הבירה התאילנדית, והדרך המהירה והזולה ביותר לצאת ממנו היא עם האייר-רייל לינק (ARL בקיצור), קו רכבת ייעודי שעוצר בשבע תחנות בעיר, כשבחלקן יש גם החלפות לרשתות הרכבת התחתית והעילית. הנסיעה עולה פרוטות: בין שקל וחצי לחמישה שקלים, תלוי במרחק. מונית לעיר תעלה לכם כ-45 שקל, אבל עקב עומסי התנועה בדרך הזו, קשה לדעת כמה זמן הנסיעה תיקח.
לאלה מהנוסעים שזקוקים להגעה לשדה התעופה המשני של בנגקוק לצורך טיסת המשך - בין חמש בבוקר לחצות יש שאטל הנוסע חינם בין שני שדות התעופה.
רייקיאוויק: חד משמעית אוטובוס
התדמית של איסלנד כמדינה קטנה עלולה להטעות לגבי קלות הגישה משדה התעופה למרכז עיר הבירה. שימו לב: המרחק לא קצר, כ-50 קילומטר, ויוקר המחייה מלכתחילה גבוה, ככה שמונית יכולה לעלות 500 שקלים. לכן, עדיף לקחת את ה- flybus - אוטובוס נוח שעוצר כמעט בכל מלון ובית הארחה ברחבי העיר, כולל האזוטריים שבהם. מחיר כרטיס יחיד הלוך-חזור כמאה שקלים, וכיוון שיש הרבה תיירים וזו בעצם האופציה הנורמלית היחידה, דאגו להבטיח את מקומכם מראש.