אנחנו רגילים שתל-אביב, העיר שלא נחה לרגע, מארחת במהלך חודשי הקיץ רבבות תיירים, אך לאחרונה תושביה לא יכלו להתעלם מאלפי משתתפי פרויקט "תגלית" ששוטטו בכל פינה, במסגרת "שבוע תגלית בתל אביב" - פעילות אורבאנית ייחודית המאפשרת להם לחוות את העיר מקרוב ובאופן אישי. במשך השבוע, כ-6,000 צעירים יהודים מרחבי העולם בגילאי 18-26 גדשו את תל אביב, ולמדו על התפקיד המרכזי שהיא משחקת בעיצוב החברה הישראלית המודרנית והשפעתה על הקהילה הגלובלית, באמצעות תחומי התרבות, הקולינריה, האמנות, החדשנות והלייף סטייל.
אז עד כמה יכול סיור קצר בישראל להשפיע באמת על משתתפיו? את מה שהרגישו אלפי היהודים מרחבי העולם, מנסים באוניברסיטת ברנדייס בארה"ב, שחוקרת את הפרויקט מאז הקמתו, לתרגם לתשובות ונתונים.
מהנתונים העדכניים ביותר שפרסמה האוניברסיטה, בהשוואה לצעירים יהודים שלא השתתפו בפרויקט, משתתפי תגלית מרגישים קשר חזק יותר ב-40% לישראל גם עשור לאחר חזרתם לארצות מושבם, הינם בעלי סיכוי גבוה יותר ב-35 אחוז לבחור בשותף חיים יהודי וכ-70 אחוז מהם אף מביעים רצון לשוב ולבקר בישראל. נתונים מעודדים, במיוחד לאור העובדה שבוגרי תגלית מהווים מחצית מצעירי יהדות אמריקה.
ומה בנוגע לישראלים? מה הם חושבים על הצעירים מרחבי העולם הממלאים את עריהן? מחקר שנערך לאחר "שבוע תגלית בתל אביב" מגלה כי מעל לשני שליש מתושביה סבורים שפרויקט תגלית הוא משמעותי ואסטרטגי למדינת ישראל. כמחצית מהם חושבים כי לקשר בין ישראל ליהדות התפוצות יש ערך רב וחשוב להוסיף להשקיע בו.
עוד עדות להשפעה החיובית של תגלית על הקשר בין שתי הקהילות נרשמה בשבוע שעבר, אז זכה הפרויקט באות מפעל החיים הראשון מטעם פרס ירושלים לאחדות ישראל על תרומתו המתמדת להכרות והחיבור בקרב הדור הצעיר של העם היהודי בכל רחבי העולם.
אולי חשובות מכל הן אינספור עדויות המשתתפים עצמם, שמספרים, פעם אחר פעם, על חוויה בלתי נשכחת שחוו בתגלית ולמעשה שלושה מכל ארבעה מגדירים אותה כ"משנת חיים". רק לאחרונה, המשתתפת ג'סיקה קנט, סטודנטית בפרינסטון, כתבה לתגלית מיד עם חזרתה לארה"ב "ישראל העתיקה את נשימתי ממני ובד בבד, הרגישה כמו הפעם הראשונה בחיי בה נשמתי באמת". מיד עם שיבתה לארצות הברית, כבר הזמינה לה, לאמה ולסבה, שמעולם לא היו בארץ, כרטיסי טיסה לישראל, והם צפויים לנחות בה בשנית- עוד החודש. סיפור אחד בלבד מתוך 650 אלף - ואלו היו רק 18 השנים הראשונות.
כל דור והתגלית שלו
השנה עמדו האירועים בסימן 70 שנה לישראל ושנת ה-18 תגלית, מה שהיווה הזדמנות מצוינת לבחון כיצד הפך בעצם לפרויקט היהודי המוכר בעולם?
פרויקט תגלית, הפועל לחבר צעירים יהודים בתפוצות למדינת ישראל ולזהותם היהודית באמצעות הבאתם לסיור חינוכי בארץ, קם ב-1999 כיוזמה משותפת של פילנתרופים יהודים מובילים וממשלת ישראל. בעוד שבשנתו הראשונה הביא ארצה 9,500 צעירים מצפון אמריקה כיום לוקחים בו חלק כמעט 50 אלף משתתפים מדי שנה והוא פעיל ב-67 מדינות שונות.
כדי להגביר את האטרקטיביות והרלוונטיות שלו לדור הצעיר, שהשתנה לא מעט במהלך שני העשורים האחרונים, הרחיב הפרויקט באופן מתמיד את ההיצע שלו. משתתפי תגלית מקבלים מגוון אטרקטיבי במיוחד של פעילויות, שמתאים כמעט לכל תחום עניין או אורח חיים - החל מצלילה, אופנה, קולינריה, צילום וטבעונות, דרך קבוצות מיועדות ללהטב"ים או מוכוונות צרכים מיוחדים, וכלה בכאלו המיועדות עבור יזמים ואנשי עסקים מבטיחים.
כל קבוצות תגלית באשר הן חולקות מכנה אחד משותף - חיבור לא רק להיסטוריה היהודית, אלא גם להווה ולעתיד של ישראל העכשווית. לצד הביקור באתרי מורשת המשתתפים גם מכירים סטארט-אפים מקומיים, נפגשים עם קהילות שונות ונחשפים לתרבות המקומית. האמצעי העיקרי ליצירת החיבור האישי הוא באמצעות המפגש עם הישראלים - 100,000 ממשתפי תגלית - שהנם חיילים, סטודנטים ועובדי חברות מסחריות במשק אשר מצטרפים לסיור ומשקפים את פניה המגוונות של החברה הישראלית.