מי שצלל, או סתם שכשך, במפרץ אילת ודאי כבר זכה להכיר מקרוב את קוציו הארוכים והחדים של קיפוד הים השחור, שמחבב מאוד כפות רגליים חשופות. בקרוב, כך על פי צוות חוקרים בינלאומי בראשות חוקר ישראלי, נצטרך ללמוד להיזהר ממנו גם בשאר החופים שלנו - כיוון שהוא הצליח לפלוש אל הים התיכון.
קיפוד הים השחור (נזירית ארוכת קוצים בעברית, או בשמו הלטיני Diadema setosum) הוא מהנפוצים שבקיפודי הים האדום ושם כולנו כבר יודעים להיזהר ממנו - כיוון שדקירתו היא לא רק מכאיבה, אלא גם עלולה לגרום להתפתחות דלקת, עקב הרעלנים שנמצאים על הקוצים ובמי הים - שלמרות שאינם קטלניים לבני אדם הם גורמים להתנפחות ולאדמומיות של המקום.
על פי ד"ר עמרי ברונשטיין, חוקר במוזיאון הטבע וההיסטוריה בווינה שמתמחה בקווצי עור (המשפחה שאליה משתייך קיפוד הים), נראה שבעתיד גם הרוחצים בים התיכון יכירו אותו. "הקיפודים האלה, שהם מהנפוצים בכל האזורים הטרופיים בעולם וגם בים האדום, פלשו אל הים התיכון והם הולכים ומתרבים בו", הוא אומר. "ב-2006 נמצא הקיפוד הראשון מהמין הזה בחופי טורקיה - הקיפוד הזה נאסף והוא נמצא כיום באוספים של מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט באוניברסיטת ת"א. מאז, נצפה המין הזה בים התיכון עוד פעמים רבות".
מחכים להתפרצות הגדולה
"אמנם, עדיין אין תיעוד רשמי של הקיפוד ממין זה בחופי ישראל, אבל אין לנו ספק שזה רק עניין של זמן עד שזה יקרה", אומר ברונשטיין בביטחון רב. לא מדובר רק בתחושת בטן. במחקר חדש, שמתפרסם במגזין Marine Ecology Progress Series, בדק ברונשטיין כיצד צפוי המין הזה להתפשט בים התיכון. "אספנו את כל האינפורמציה שקיימת על התפוצה של המין הזה בעולם, ובנינו מודל שחוזה את התפשטותם כמין פולש בים התיכון", הוא אומר. "גילינו שיש סבירות גבוהה מאוד שהקיפוד הזה יתפשט לכל חופי ישראל ויהפוך להיות נפוץ מאוד בכל מזרח הים התיכון".
"צפויה כאן בעיה", אומר ברונשטיין. "כרגע אנחנו יודעים שהחל מ-2006 הקיפוד הזה הוא דייר של קבע בים התיכון. הוא אמנם זולג למערכת בצורה מאוד מאוד איטית, אבל כך קורה בפלישות ביולוגיות: כשמין פולש לאזור מחייה חדש, לרוב יש תקופת ביניים בין האירוע פלישה הראשוני לבין התפרצות של המין באזור החדש".
לדברי ברונשטיין, חלון ההזדמנויות לפעולה הולך ונסגר. "כשקיפודי הים יגיעו למאסה קריטית מסוימת תהיה התפרצות גדולה בבת אחת, והחשש הגדול הוא שקיץ אחד נתעורר והחופים שלנו פשוט יהיו מלאים בקיפודים האלה", הוא אומר. "אם לא נפעל, אנו עלולים למצוא את עצמנו מתמודדים עם בעיה דומה לזאת שאנו חווים עם החוטית הנודדת, אותה מדוזה ידועה לשמצה שמשפיעה מאוד על הרגלי הרחצה שלנו".
שטיח של קוצים שחורים
כמה הבדל כבר יכול מין אחד לעשות? לדברי ברונשטיין, מדובר בעניין דרמטי. לנוכחות של כל מין יש השפעה על איזון המערכת כולה, וקיפוד הים השחור הוא מין שיש לו השפעה משמעותית על בתי הגידול בהם הוא חי. "בחופי מזרח אפריקה, לדוגמה, הקיפודים האלה הפכו מאוד מאוד נפוצים בשנים האחרונות", מספר ברונשטיין, שמוסיף שעומס הדיג הכבד באזור גרם לכך שכמעט כל הטורפים טבעיים שלהם סולקו מהמערכת וגרם לפיצוץ אוכלוסין של הקיפודים באזור. "מדובר באזורים מסוימים שבהם יש עשרות קיפודים למטר רבוע. זה שטיח של קוצים שחורים על פני קילומטרים - אין שום אפשרות אפילו להתקרב ולשים כף רגל במים".
לאתרי הנופש באזורים שאליהם פלשו הקיפודים ושפרנסתם מבוססת על תיירות חוף, אין ברירה אלא להעסיק על בסיס יומי עשרות אנשים מהכפרים הסמוכים שעוברים במים הרדודים משעה מוקדמת בבוקר ומסלקים את הקיפודים. זו פעולה שצריך לחזור אליה מחדש בכל יום. "זו הדוגמה הקיצונית של לאן דבר כזה יכול להגיע", מדגיש ברונשטיין, "וגם אצלנו - אם לא יהיו להם טורפים בים התיכון, הדברים יכולים להידרדר לממדים מדאיגים".
לחופי הים התיכון שלנו יש מספר מינים של קיפודי ים מקומיים. הנפוץ שבהם, המכונה קיפוד הים הסגול (Paracentrotus lividus) שונה בתכלית מקיפוד הים השחור: הוא קטן ממנו, קוציו קצרים ואינם חדים כשל הקיפוד השחור והוא לרוב מסתתר בסדקים צרים באזורים הסלעיים, הרחק מרגליהם של רוחצים בים.
בניגוד לקיפוד השחור, קיפוד הים הסגול דווקא הולך ונעלם אט אט מהסביבה. אחת ההשערות היא שהתחממות הים התיכון - שלפי התחזיות רק תלך ותחמיר עקב שינוי האקלים - גורמת לירידה הנצפית במין המקומי. אבל בניגוד לקיפודי הים הסגולים שאינם מורגלים בטמפרטורות של מעל 30 מעלות, ההתחממות הזו דווקא משחקת לטובת המין הפולש. "קיפוד הים השחור מגיע לים התיכון מהאוקיינוס ההודי, ממפרץ אילת ומהמפרץ הפרסי והוא מורגל לטמפרטורות שגם בעוד שנים רבות הים התיכון לא יגיע אליהן", אומר ברונשטיין. "ככל שהים התיכון יתחמם, זה רק ישפר את היכולת שלהם להתבסס בו. בנוסף, כיוון שקיפוד הים השחור מותאם גם למים רדודים מאוד - הוא נפוץ כבר בעומק קרקעית של 20 סנטימטר - צפויה להיות לו השפעה על כל מי שמתכנן להיכנס לים".
מי שיחרר את הקיפודים?
איך, בעצם, הגיעו הקיפודים השחורים "אם מסתכלים על האפשרות של פלישה דרך תעלת סואץ - כפי שהגיעו הרבה מהמינים הפולשים לים התיכון - היינו מצפים שמצרים וישראל יהיו המדינות הראשונות שבהן נראה את המינים האלה", אומר ברונשטיין, "אבל למרות שבשנים האחרונות יש תכנית ניטור ודיגום מאוד ענפה בחופי ישראל בהובלת רשות הטבע והגנים, אין עדיין תיעוד של המין הזה בישראל".
"ההשערה כרגע היא שהוא הגיע לשם באופן אקטיבי על ידי בני אדם, ולא באמצעות התקדמות מאתר אחד לשני מתעלת סואץ צפונה", אומר ברונשטיין. "הוא יכול היה בקלות להגיע כלרווה (פגית) במי נטר בבטן ספינה: ספינות שואבות מים לחלל שלהם כשהן מגיעות מהים האדום ודרך תעלת סואץ, ואז כל מה שמשתחרר לסביבה בים התיכון יכול להתבסס בסביבה החדשה. האפשרות הנוספת, היא שכיוון שזה מין שמוחזק גם באקווריומים לראווה בכל מיני מקומות בעולם - הוא שוחרר לים התיכון (באופן מכוון או בטעות) על ידי בני אדם".
אז מה אפשר לעשות? ברונשטיין מקווה להביא את הדברים לידיעת הציבור להאיר את תשומת לבם של מקבלי ההחלטות לנושא, כדי לגרום להם לפעול כבר עם הגעתם של ראשוני הקיפודים לכאן, וכבר עכשיו להשקיע במעקב אחרי הקיפודים החדשים, במטרה להבין מהיכן הם באים ובעיקר לגבש מדיניות בנוגע לדרכי ההתמודדות עם הבעיה. "אם מקבלי ההחלטות יבינו שהתפרצות של קיפודי הים האלה בחופים שלנו תיצור נזק כלכלי גדול יותר מאשר טיפול בבעיה וסילוק כבר בשלב ראשוני, אולי זה יעזור למנוע אותה או לפחות יקטין את ממדי ההתפרצות", הוא מסכם.
הכתבה הוכנה על ידי "זווית - סוכנות ידיעות למדע ולסביבה".