בווידאו: הצעה לטיול באתר קומראן, שבו נמצאו מגילות ים המלח
מזה עשורים רבים מתנהלים ויכוחים ממושכים באשר לזהותם של תושבי קומראן, השוכן בצפון ים המלח, בסמוך למערות שבהן התגלו המגילות הגנוזות. כעת נראה כי מתחוללת תפנית קלה בעלילה: אתר המגזין האמריקני News Science מדווח כי בדיקה מעמיקה של 33 שלדים שנמצאו בחפירות ארכיאולוגיות באזור, תומכת בסברה שהמקום אויש על ידי גברים שפרשו מהחברה וניהלו חיי נזירות.
האנתרופולוג ד"ר יוסי נגר מרשות העתיקות הציג את הממצאים בסוף השבוע שעבר בכנס השנתי של בית הספר האמריקני לחקר המזרח (ASOR), שמקום מושבו בבוסטון. באמצעות שיטת תארוך רדיומטרי (פחמן 14) נקבע כי גילן של עצמות האדם שנמצאו עומד על כ-2,200 שנים. זהו גם הזמן שבו נכתבו מגילות מדבר יהודה (המגילות הגנוזות): בין שנת 150 לפנה"ס לשנת 70 לספירה.
שלדי הנשים התבררו כשלדי גברים
נוסף על כך, נגר ציין כי בחינה מחודשת של 53 שלדי אדם שנחשפו בחפירות שנערכו בעבר בבית הקברות העתיק של קומראן, ומצויים כעת בצרפת, העלתה כי 6 או 7 שלדים שאליהם התייחסו בעבר כשלדי נשים, הם למעשה שלדים של גברים. יצוין כי באתר התגלה גם מספר קטן של שלדי ילדים.
האנתרופולוגים חנניה היזמי ויבגני אהרונוביץ, מהמנהל האזרחי ביהודה ושומרון, ביצעו בשנה שעברה את החפירות האחרונות בקומראן. הם נעזרו בנגר בכדי לבחון את השלדים באופן יסודי. ממצאים העלו כי 30 מהשלדים שייכים לגברים, במידת ודאות גבוהה. זאת על סמך גודלם וצורת אגן הירכיים שלהם. את שאר שלושת השלדים היה קושי לבחון, בשל מצבם. עוד העריך נגר כי הגברים הללו מתו בגילאי 50-20 או יותר. "אינני יודע האם מדובר באותם אנשים שכתבו את מגילות מדבר יהודה", אמר נגר למגזין האמריקני, "אך הריכוז הגבוה של גברים בגילאים שונים הקבורים בקומראן דומה לממצאים שהתגלו בבתי קברות הקשורים למנזרים ביזנטיים.
על פי סקירות מוקדמות יותר שנערכו בקומראן, היישוב הוקם לפני למעלה מ-2,700 שנים. קרבות שהתחוללו באזור גרמו לנטישתו, והוא נושב מחדש למשך כ-200 שנים, עד לשנת 68 לספירה בקירוב.
ביתם של כותבי ושומרי המגילות?
כידוע, גילוי המגילות הגנוזות ב-11 המערות סמוכות בשנים 1956-1947, הגביר במידה רבה את העניין המחקרי באשר לזהותם של תושבי קומראן. בפברואר 2017, אף גילו חוקרים מערה נוספת באזור, שבה הוטמנו ככל הנראה מגילות או יריעות עור שנועדו לכתיבה.
תיאוריה מוקדמת טוענת כי התושבים היו בני כת האיסיים, יהודים סגפנים שפעלו בימי בית שני. לפי תיאוריה זו, הם היו גם מי שכתבו את המגילות ומי ששמרו עליהן מכל משמר. המגילות הללו הכילו חלקים מהמקרא, ועסקו בדת, בחוק ובהגות. עם זאת, במרוצת 30 השנים האחרונות, הועלו רעיונות נוספים באשר לזהותם של תושבי קומראן. בין השאר, דובר על נוודים ורועים, בעלי מלאכה שונים ואף חיילים רומאיים.
על פי ד"ר נגר, בחינת השלדים העלתה כי אין כל עדות לפציעות כתוצאה מלוחמה או עדות לגיל צעיר באופן גורף - מה שמאפיין בתי קברות של חללי מלחמה. לדבריו, אי אפשר לקבוע בוודאות כי שלדי קומראן שייכים לאיסיים, אך עם זאת הרמזים בהחלט מעידים על קהילה של גברים שבחרו בחיי פרישות. "בדיקת הדי.אן.איי של השלדים בקומראן תסייע לקבוע כי מדובר בגברים", אומר פרופ' ג'ונתן רוזנבאום, מומחה ללימודים יהודיים בגראץ קולג' (Gratz College) שבפנסילבניה, ארה"ב.
לצורך כך, הסירו החוקרים דגימות זעירות מהעצמות שהתגלו לאחרונה, לפני שאלו נקברו מחדש. עם זאת, עדיין לא נמסר אם דגימות אלו יימסרו לבדיקות די.אן.איי.