גן לאומי קומראן - סיפורם המדהים של האיסיים

חשיפת שרידי היישוב קומראן ומגילות ים המלח שנמצאו


בסביבתו הציתה את דמיונם של נוצרים ויהודים. אל המידע ההיסטורי ואל "המגילות הגנוזות", אותן יצירות ספרותיות שהוחבאו במערות מדבר יהודה, הצטרפו ממצאים חומריים, שביחד ציירו תמונה על אורח החיים ודרך המחשבה של תושבי קומראן. ביישוב חיו, לדעת החופרים באתר, לא יותר מ-200 בני אדם, אך חשיבות הרעיונות שהם ייצגו חרגה בהרבה מגודלה של הקהילה במקום.

פאולוס למשל מצטט באיגרותיו חיבורים שנכתבו בקומראן, וגם מחבר האוונגליון על שם יוחנן גילה קרבה לחוגי הכת; גם תפילת הקבע, נוסח תפילה אחיד הנאמר בשעה קבועה, הוא רעיון שכנראה אימצו חכמי ישראל מאנשי קומראן, לאחר חורבן בית שני.

קיימים קווים משותפים בין דברי ישו כפי שהם באים לידי ביטוי בברית החדשה, לבין דברים שנכתבו במגילות. פאולוס אנשי קומראן הם כפי הנראה האיסיים, ששמם נודע עוד לפני גילוי המגילות. מתוך כתבי ההיסטוריון יוסף בן מתתיהו (לימים יוספוס פלביוס) מתקבל הרושם שמדובר בכת שפיתחה השקפת עולם כה בדלנית, עד כי הוא מצא לנכון לציין שאנשים אלה, מוצאם יהודי.

בני הכת ראו עצמם כעם ישראל הנבחר, שהאחרים צריכים ללכת בעקבותיו, ואם לא כן, מרה תהיה אחריתם. זו היתה הגישה שבגללה נבדלו יושבי קומראן משאר ישראל, ופנו למדבר, אם כי ידוע שהם יצרו תאים נבדלים גם בתוך הערים, כמו למשל בירושלים.

היסטוריונים בני התקופה תיארו את יושבי קומראן כאנשים
שבחרו לעזוב את הבלי העולם הזה, מאורגנים בהון משותף, נמנעים מנשיאת נשים ומחיי מין. עם זאת, בקומראן חיו נשים, אם להסתמך על שלדים שנמצאו בקברים בסביבת האתר.

למרות גישת החיים הפציפיסטית, מסתבר כי אנשי הכת הכינו את עצמם למלחמת השמד של העולם, למהפכה חברתית שהם ייצרו את גרעינה ומהם תיווצר העילית של עם ישראל לעתיד לבוא. הם סלדו מן הגויים, וחשבו שבבוא היום יהיו נידונים לאבדון.

אפשר ששיתוף ההון בקהילה, תופעה מיוחדת במינה, נבע מתוך האחדות הרעיונית, אך גם משום שהאיסיים ראו בהון את כספם של הגויים, שאליהם רחשו בוז. הם בזו לעשירים בכלל. זו הסיבה שהם התנגדו לכוהנים החשמונאים, שנהגו לקבץ הון רב. בני כת המדבר אף שללו את עבודת בית המקדש ולא הקריבו בו קורבנות, אם כי שלחו לשם מתנות.

בני הכת לא חיו על פי ההלכה שהיתה קיימת בזמנם. בדיני שבת עסקו בפרטי פרטים, והקפידו על קלה כחמורה. יוסף בן מתתיהו מספר שהם התאפקו בשבת מלעשות את צורכיהם, כדי שלא לפגוע במעשה טמא בקדושת היום. אנשי הכת נבדלו משאר ישראל בעיקר בגלל לוח השנה המיוחד שלהם. חגיהם נחוגו במועדים שונים מאלה של כלל ישראל. האיסיים התפרסמו בסעודותיהם המשותפות. הכוהנים הכינו את האוכל בעצמם, כדי שיהיה טהור. אנשי הכת אכלו אוכל פשוט, באווירה של קודש. יש הגורסים שהסעודות החליפו את מעשה הקורבן בבית המקדש.

סדר היום כלל השכמה מוקדמת, לפני עלות השחר. האנשים התאספו לתפילה משותפת. לאחר התפילה פנה כל אחד לעיסוקיו: טיפול בעצי התמרים, גידול צאן, או עבודות שירות למען הקהילה כמו הבאת מים ליישוב, הכנת מזון ועבודות אחזקה. בשעות אחר הצהריים שוב התכנסו האנשים יחדיו, ואמרו תפילות תוך כדי טבילות. לאחר מכן - סעודה משותפת; אחר כך, לקראת שקיעה - תפילת ערב.

כל חבר התחייב להקדיש שליש משעות הלילה ללימודים.
השקפת העולם של כת המדבר קשורה במחשבה מיוחדת, שהחוקרים מכנים אותה בשם "תורת הגזירה הקדומה". התורה גורסת שהכל נקבע על ידי האל ואין אפשרות לשנות את החלטתו. אחד המרכיבים המרכזיים של תורת הגזירה הקדומה הוא החלוקה לשני מחנות - צדיקים ורשעים.

לכאורה, האמונה שהכל נקבע מראש מביאה לאדישות ולפטליזם, שכן אין לאדם יכולת להשפיע על מהלכים כאלה. אבל על פי התורה המיוחדת שפיתחו האיסיים, אדם יכול לעשות מעשה רע מכוחו הוא, מפני שהאל נתן רשות לכוחות הרשע לפגוע בו. רעיון זה הביא כל חבר בכת בני המדבר להצטיין ככל שיוכל, כדי להוכיח לאחרים שאין הוא מבני החושך.

בקומראן התקיימו שלוש תקופות יישוב: האתר נוסד במאה השמינית לפנה"ס (תקופת המלוכה), והתקיים עד לחורבן בית ראשון (586 לפנה"ס). בתקופה זו נבנתה במקום מצודה מלבנית. לאחר החורבן ננטש המקום ונבנה שוב במאה השנייה לפנה"ס (תקופת בית שני). עד אז נקרא המקום בשם "סככה". השם "קומראן", שמקורו בתקופה הערבית, נגזר מהמילה הערבית "קמר" (ירח).

יש להניח שבימי בית שני היו פני ים המלח גבוהים מאשר כיום. קומראן היתה אם כן מבודדת מציוויליזציה, מקום אידאלי לאנשי כת המעוניינים להתבודד. הקרבה לעין פשח'ה היתה חשובה להשגת מי שתייה.

רוב הממצאים בקומראן הם מימי בית שני. מטבעות מתקופת מרד בר כוכבא (132-136 לספנה"ס) מעידות שהלוחמים מצאו מקלט במשך תקופה מסוימת בין הריסות האתר.

אתם מוזמנים להצטרף לחוויית לילה בלתי נשכחת במדבר לאור עששיות בין עתיקות הישוב העתיק קומראן מימי בית שני, השוכן בצל מצוק ההעתקים המרשים. בתוכנית סרט אורקולי וסיפור המגילות הגנוזות שהתגלו במקום, ולקינוח תה מתוק.

איך מגיעים: סמוך לכביש 90, ליד קיבוץ קלי"ה, בצפון ים המלח. כ-40 דקות מירושלים.
היכן: גן לאומי קומראן, צפון ים המלח.
מתי: שישי, 5 באוגוסט.
בהרשמה ובתשלום ב"כוכבית בטבע" - 3639*

סוג מסלול: מעגלי, קווי
אורך המסלול: 1 ק"מ
משך הטיול: 1-2 שעות
דרגת קושי: קל
מעבר במים
עונות מומלצות: כל השנה
מי שתייה בדרך: יש
גישה לעגלות ונכים: יש
מחיר: מבוגר: 20 שקלים; ילד: 9 שקלים