אל תגידו שלא מגיע לה. הבלוגרית סטפי לריין נהנית מחיי מותרות, מטיסות בחינם לכל יעד שתחלמו עליו ומשפע של בגדי מעצבים ומוצרי טיפוח - כי יש לה כישרון. זה לא רק בזכות סגנונה האקלקטי, שיערה הצבעוני והמזל שנקרה בדרכה. היא יודעת מה הקהל שלה אוהב ומקדישה שעות ארוכות בכתיבת בלוג מרענן ומנוסח היטב, שמסכם את אורח חייה ההרפתקני והייחודי.
זה כמו הביצה והתרנגולת - תשומת הלב הרבה שקיבל הבלוג שלה, זיכה אותה במתנות והזמנות לאירועים בינלאומיים, שסיקורם בבלוג הביא ליותר תשומת לב שגרמו לה לקבל יותר מתנות, וכך הלאה. לכל יעד שהיא מגיעה, היא לוקחת איתה מזוודה ומאות אלפי עוקבים שמקשיבים לכל מילה שהיא כותבת בבלוג האופנה והלייף סטייל התוסס שלה.
סימן ההכר של לריין בת ה-22 הוא שיערה הצבעוני. על אף שיש לו חלק נכבד בהצלחתה, היא מודה שלא תמיד הוא עשה לה חיים קלים ואף הביא להשעייתה מבית הספר. "השיער שלי קיבל תגובות מעורבות. בהתחלה קיבלתי יותר תגובות שליליות מחיוביות, אך בהמשך רוח הדברים השתנה והשיער הצבעוני התקבל יפה יותר", היא סיפרה ל-Liverpool Echo, "נשים החלו להופיע בשיער צבעוני בתצוגות אופנה וברשתות החברתיות. אנשים ראו בי השראה ודמות לחיקוי ושבחו אותי על היותי אינדיבידואלית וכזו שמתעלמת מהנורמות החברתיות".
עוד בנושא:
בפעם הראשונה שצבעה את שיערה, זו היתה אמה שדחפה אותה לזה לכבוד "יום האף האדום". אז היא צבעה את שיערה לוורוד והוא נשאר כך שבועות, עד שבבית הספר החליטו להשעות אותה. "ההורים שלי תומכים בי בכל החלטה. גם להם היה שיער מטורף בשנות ה-70 וה-80. זה דווקא הטעם המוזיקלי שלהם שנתן לי את ההשראה להיות יצירתית וחופשיה. כבר אז ידעתי שאני רוצה שיער צבעוני וגם ההורים שלי ידעו שאני ילדה מטורפת".
פגישה עם החבר הטוב ביותר של דייוויד בואי
לריין, תושבת וויראל, מרזיסייד, החלה במלאכתה המקוונת כשהשתעממה במהלך חופשת הקיץ באוניברסיטה, שם למדה צילום וגרפיקה. היא מודה שלא ראתה את עצמה הופכת לכוכבת רשת. "לא היה לי רצון להיות מול המצלמה. רק מאחוריה. להיות הזבוב על הקיר. אחרי שאמרו לי שיש לי סגנון אקלקטי, זה נתן לי דחיפה ליצור מרחב מקוון ייחודי שבו אציג את חיי המטורפים הכוללים אופנה, נסיעות ויופי".
היא ביקרה במדינות כמו ספרד, המבורג, ברלין ואמסטרדם - ומתכננת לטוס גם למלדיביים ולארה"ב. היא הוסיפה: "אני מתכננת לטוס לפסטיבל האופנה באיביזה בקרוב וזה מאוד מרגש אותי. אני חיה בחיפושים, הייתי מבלה את החיים שלי במטוס אם הייתי יכולה. הזיכרונות שאני צוברת זה הדבר הטוב ביותר שקיבלתי מכל זה. לא הכסף או המתנות. אין שום מחיר שיכול להשתוות לנסיעה לפסטיבל במדינה אחרת. נפגשתי לאחרונה עם טוני ויסקונטי בגרמניה וישבנו על בקבוק יין. הוא היה החבר הטוב ביותר ומפיקו של דייוויד בואי".
"כל יום זה כמו לחיות בגן עדן"
בנוסף לסיקור מסעותיה בעולם, בבלוג היא גם חושפת את אהבתה הרבה למוצרי טיפוח ואופנה. היא מספרת שברשותה כל כך הרבה בגדים ואיפור שאין לה יותר מקום בשבילם בסטודיו. "אני נהנית משפע הבגדים והאיפור שאני מקבלת על בסיס שבועי. אין אישה שלא הייתה נהנית מזה. החבר שלי בטח לא נהנה מזה כמוני, מאחר שהאספקה שלי גדלה וכבר יצאה מכותלי הסטודיו שלי אל חדר השינה הנוסף ולאט לאט נערמה לנו בכל הבית".
היא מדגישה שהאושר שלה אינו נובע מהמתנות שהיא מקבלת. "ההטבות מעולם לא היו הסיבה בגללן פתחתי בלוג. היה לי קול שרציתי להעביר לעולם", היא אמרה, "אני מקבלת כל כך הרבה הזמנות לאירועי VIP והזמנות לחנויות פתוחות שזה מאוד מחמיא, אבל בעיניי, חברים טובים ושיחות טובות הן חשובות יותר מכל שפתון או זוג נעליים. החיים שלי השתנו באופן קיצוני. כל יום זה כמו לחיות בגן עדן, אבל באמת שההטבה הגדולה ביותר היא האפשרות לבחור אנשים חכמים מהעולם שלי שחושבים מחוץ לקופסה והפכו להיות חברים מאוד קרובים שלי".
לחצו כאן לבלוג של סטפי לריין