בווידאו: צפו בפתיחת אתר החרמון בתחילת החודש
מי הניח את החרמון כל כך רחוק ממרכז הארץ? כילד, אני זוכר את הנסיעות המייגעות אל ההר המושלג: מתעוררים לפנות בוקר, מכינים צידה לדרך ומבלים שעות ארוכות על הכביש. אז נכון, כיום הכבישים רחבים יותר והמכוניות סוחבות יותר, אבל עדיין - מדובר בנסיעה מייגעת למדי.
עוד על החרמון בוואלה! תיירות:
5 מקומות שכדאי לעצור בהם בדרך לחרמון
עזבו אתכם מסקי: צפו בגלישת רפטינג ראשונה בחרמון
סערה בחרמון: המחירים עדיין יקרים מאוד
מה עושים? את הדבר ההגיוני היחיד שאפשר לעשות: עוצרים בדרך. מסתבר שיש המון (המון!) מה לעשות ומה לראות, במיוחד לצד כביש 98, החוצה את הגולן מדרום לצפון. בין אם אתם יוצאים מוקדם ועוצרים להתרעננות דווקא בדרך חזרה ובין אם אתם יוצאים בצהריים במטרה ללון באזור ולהעפיל אל ההר רק למחרת - זה יהיה מדריך העצירות האולטימטיבי שלכם. הכל כמובן מודולרי, הכל לפי החשק, לפי העניין ולפי הזמן שיש ברשותכם.
מצפה גשר אל-חמה: מול הירמוך השוצף
הנה אתר שכמעט כל מי שמטפס צפונה מפספס - וחבל. אולי בגלל שילוט דהוי, חוסר ידע או כביש גישה שנראה שאינו מוביל לשום מקום. זהו "מצפה אל-חמה", המספק מבט מרהיב לעבר השכנה הסורית בכלל, ואל גשר אל-חמה בפרט, ששרידיו ניצבים מעל נהר הירמוך השוצף. המראה בלתי נשכח!
הגשר, שאורכו היה 130 מטרים, נבנה ב-1904 כחלק מקו הרכבת הטורקית שהוביל עולי רגל מסוריה למכה. ב"ליל הגשרים" (16-17 ביוני 1946) הוא פוצץ כחלק ממבצע מתוזמן לפיצוץ 10 גשרים שחיברו בין ישראל לשכנותיה.
לצד נקודת התצפית ישנו שלט מאיר עיניים, וגם המוצב הצבאי הנטוש "ברכה", שאפשר לטפס על ראשו ולשוטט בין תעלות הקשר.
הגעה: פניה ימינה מכביש 98, כמה מאות מטרים צפונית לכביש הגישה לחמת גדר.
מצפה השלום: כל הכנרת על כף היד
אחת מנקודת התצפית היפות בצפון ממתינה לכם בפאתי כפר חרוב - מקום מושלם לפק"ל קפה ולהרהורים קיומיים מול הטבע האדיר שעוטף את כל החושים. מנקודת תצפית זו ניבטת הכנרת במלוא אונה, כמו גם הרי הגליל, הארבל, עמק הירדן וגם היעד הסופי שלכם: החרמון.
התצפית נערכת מראש מצוק, ולמרגלותיכם משתרעת שמורת הטבע סוסיתא. בשום אופן אל תתעצלו: רדו והתמזגו עם הטבע. מהתצפית יוצא שביל טיול מעגלי באורך קילומטר וחצי, שייקח אתכם בין בוסתנים יפים, נופים מרשימים וגם מעיין נפלא, החבוי ליד עץ תאנה.
הגעה: מכביש 98, כמה מאות מטרים דרומית לכפר חרוב, פונים מערבה לפי השילוט.
עין פיק: ג'ונגל בגולן
בסמוך לקיבוץ פיק, נובע אחד המעיינות הפופולריים בגולן. אבל מאחר שפופולריות היא עניין עונתי, כעת ימתין לכם כאן מרחב ריק מאדם. כי מי משוגע לטבול באמצע החורף? אז לטבול לא צריך, אבל לתפוס שלווה בגן עדן קטן ושוקק מים - זו כבר חובה נעימה.
המעיין נובע מתוך מערה, ליד מפל גבוה ומרשים, כאשר סבך "ג'ונגלי" מסתורי מעטר את הכל. ההליכה מנקודת החנייה ועד למעיין קצרה וקלילה, עניין של כ-250 מטרים. לא מומלץ להגיע לכאן מיד אחרי גשמים, בשל סכנת החלקה.
הגעה: בכביש 98, דרומית לצומת אפיק, פונים מערבה לפי השילוט.
תל סאקי: מורשת קרב דינמית
לפני עידן ועידנים הוא היה תל געשי רוחש חיים, ולפני 44 שנים הוא היה בדיוק ההיפך מ"חיים". בקרבת תל גבוה זה, שסלעי בזלת גדולים מאכלסים אותו, התרחש קרב תל סאקי במלחמת יום הכיפורים. התצפיות מראש התל נהדרות (במיוחד במבט מזרחה, אל עבר סוריה), אבל לכאן מגיעים בעיקר כדי בזכות מורשת הקרב. יש פה תעלות קשר רבות מספור, וגם לא מעט כלי רכב משוריינים, עמדות ירי ושאר אלמנטים מעניינים, שטוב שכיום הם דוממים.
הגעה: על כביש 98, כ-3 ק"מ מצפון לרמת מגשימים.
טורבינות הרוח: חשמל באוויר
כל אחת מהן מתנשאת לגובה מרשים של כ-30 מטרים, אבל נדמה שרק כאשר עומדים למרגלותיהן, כמו גמדים זעירים, מבינים עד כמה הן אדירות. טורבינות הרוח על פסגת הר בני רסן, הצבועות בכתום-לבן בוהק, הן עניין שצריך לראות מקרוב ולא להסתפק במבט מרפרף מהכביש.
כל אחת מהן מתהדרת בלהבי מתכת שחותכים את האוויר בשריקות חדות - הכל כדי לייצר חשמל ליישובים הסמוכים. וגם כאן, כמו כמעט בכל מקום בגולן שבו תזרקו אבן, תגלו שרידי בונקרים ותעלות קשר.
הגעה: דרך עפר, הנמצאת על כביש 98, צפונית לאלוני הבשן, תיקח אתכם במעלה הרכס עד לטורבינות. סעו בזהירות, הדרך מעט משובשת (אך מתאימה לכל רכב).
פארק וולקני אביטל: גיאולוגיה למתחילים
בלב מחצבה נטושה, לא הרחק מעין זיוון, נפתח לפני זמן לא רב "פארק וולקני אביטל" - מעין מוזיאון פתוח המביא את הגיאולוגיה המקומית אל קדמת הבמה באופן חוויתי ומהנה.
באמצעות דגמים, שלטי הסבר חכמים, גבעות מיניאטוריות ושאר פעלולים, תלמדו על אודות העבר הגעשי הקדום וחם המזג של רמת הגולן. כאן אף תוכלו לצפות בדגם של הר געש שאדים עולים ממנו.
האתר פתוח לקהל הרחב מדי יום בשעות 16:00-10:00 וניתן לשוטט בין הדגמים באופן חופשי.
הגעה: כביש 98, כמה מאות מטרים צפונית לעין זיוון.
הר בנטל: לנפנף לשכנה הסורית
נכון, חורף עכשיו, והרוח נושבת בעוז, חודרת גם את מעיל הפוך העבה ביותר, אבל את הר הטוף ובזלת הזה, שמתרומם לגובה של 1,165 מטרים, לא כדאי להחמיץ. יש בו שילוב של הפתעות לכל מצב רוחי: פסלי מתכת סוריאליסטיים ונהדרים של האמן יופ דה יונג, המתגורר בסמוך, ילוו את דרככם, וימלאו אתכם בהשראה וגם בחיוכים.
למעלה ממתין לכם בית הקפה "קופי ענן", הגבוה מסוגו בישראל, וגם מערך של תעלות קשר ובונקר אדיר ממדים. ראש ההר הוא גם נקודת תצפית פנורמית על העולם כולו, אך עיקר העניין כאן מופנה מזרחה, אל השכנה הסורית. מרתק, יפה ומלהיב. אל תפספסו.
הגעה: כביש הגישה להר, דרומית לכניסה למרום גולן, יוצא מכביש 959.
הג'ובה הגדולה: מי פער בור ביער?
"הג'ובה הגדולה". כינוי כה מעורר השתאות טומן בחובו מסלול הטיול הקצר והחביב הזה, המתפתל ביער אודם. בלב היער, שבו מתגוררים המוני עצי אלון, וגם כמה פרות נטולות הבעה, פעור בור ענקי. הוא קרוי "הג'ובה הגדולה", והוא נולד כתוצאה מפעילות געשית קדומה. קוטרו כ-250 מטרים והוא עמוק מכדי שתוכלו להרשות לעצמכם לדלג פנימה. דרמה של ממש, באמצע היער, ויופי של טיול קצר ומלא מסתורין.
הגעה: בצומת אל רום בכביש 98 פונים מערבה לכביש 9799 וממנו צפונה לכביש 978. כמה מאות מטרים אחרי כביש הגישה למושב אודם, מחפשים את השילוט לג'ובה הגדולה. חוצים את הכביש והולכים בעקבות סימון שבילים שחור, לכיוון צפון-מערב.
וכעת, אחרי כל הממתקים הללו (ואם לא שכחתם שיש לכם עוד יעד להגיע אליו היום), שווה לעצור לארוחה טובה באחת המסעדות ביישובים מסעדה או מג'דל שמס, רגע לפני שאתם מתמסרים להררי השלג.
יש לכם עוד המלצות בדרך להר הלבן? ספרו לנו בטוקבקים!