פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      ד"ש מהכנענים: מטמון נדיר של חפצי כסף וזהב נתגלה בתל גזר

      בתל גזר נמצאה לפני שנים רבות כתובת עברית מהעתיקות בעולם, אולם עתה גילו חופרים מטמון בן כ-3,600 שנים, העטוף באריג פשתן נדיר, שבו תליון כסף הכולל דיסקוס עגול, וגם חרפושית מצרית המצופה במסגרת זהב

      חרפושית מטמון תל גזר (מערכת וואלה! NEWS , קלרה עמית, רשות העתיקות)
      החרפושית המצרית מתקופת ההיקסוס המצופה במסגרת זהב מתל גזר (צילום: קלרה עמית, רשות העתיקות)

      מטמון נדיר של חפצי כסף וזהב נתגלה בתל גזר שבאזור עמק איילון, וזאת בחפירות הארכיאולוגיות, המתנהלות על ידי משלחת משותפת של רשות הטבע והגנים והסמינר התיאולוגי בפטיסטי של ניו אורלינס בחסות רשות העתיקות.

      המטמון נמצא ביסודות של חדר ושייך לתקופה הכנענית (הברונזה התיכונה) 2ב, בערך לפני כ-3,600 שנים. צוות החפירה בראשות ד"ר צביקה צוק - מנהל אגף ארכיאולוגיה ברשות הטבע והגנים, ד"ר אלי ינאי - גמלאי רשות העתיקות, ד"ר דן ורנר וד"ר ג'ים פרקר מהסמינר התיאולוגי בפטיסטי של ניו אורלינס, סבור כי מדובר במנחת פולחן שהושמה ביסודות המבנה הכולל מספר חדרים. המבנה נושא אופי מנהלתי וסמיכותו לשער העיר מחזקת השערה זו.

      המטמון שנחשף בגוש אחד, היה מונח בתוך כלי חרס בעל מכסה (כעין קופה) עטוף באריג שטביעתו עדיין נותרה על חלק מהממצא. ד"ר אורית שמיר וד"ר נעמה סוקניק מהמעבדה לחומרים אורגנים של רשות העתיקות בדקו את שרידי האריג וזיהו אותו על פי צורת החוטים ושיטת האריגה כאריג פשתן. בחלק מן האזורים נמצא שחבור (מעין שזירה) של שני חוטים יחדיו - שיטה האופיינית לאריגי הפשתן בתקופות אלו. האריג נשמר באופן נדיר הודות לעובדה שהיה צמוד למתכת של המטמון.

      חשיבות האריג גדולה מאוד למחקר הארכיאולוגי, כי עד היום נמצאו בישראל רק שני מכלולי אריגים המתוארכים לתקופת הכנענית התיכונה 2, מיריחו וראשון לציון.

      דיסקוס וסהרון מטמון תל גזר (מערכת וואלה! NEWS , קלרה עמית, רשות העתיקות)
      הדיסקוס והסהרון שנמצאו בתל גזר לאחר ניקויים - צד ב (צילום: קלרה עמית, רשות העתיקות)
      סימני אריג שעטף המטמון תל גזר (מערכת וואלה! NEWS , קלרה עמית, רשות העתיקות)
      סימני האריג שעטף את המטמון העתיק (צילום: קלרה עמית, רשות העתיקות)
      מטמון תל גזר (מערכת וואלה! NEWS , קלרה עמית, רשות העתיקות)
      המטמון בעת מציאתו (צילום: גארי מאיירס, משלחת החפירות)

      הסמלים מייצגים אלים כנעניים המקבילים לאלים של מסופוטמיה

      המטמון נוקה על ידי הלנה קופרשמידט במעבדת המתכת של רשות העתיקות והופרד ל-5 חלקים. 3 מהחלקים הם שברים של פיסות כסף, כגון טבעות ושרשרת, אך בגלל הקורוזיה הרבה שלהם הם לא הופרדו לפרטיהם. לעומת זאת, שני חלקים הופרדו ונוקו והם גולת הכותרת של המטמון.

      החלק הראשון הוא תליון עשוי כסף הכולל דיסקוס עגול ודק בקוטר של 3.8 ס"מ שעליו תבליט של כוכב בעל 8 קרניים שבמרכזו גולה בולטת. בקצה הדיסקוס שני גלילים דקים שנועדו לקשירה ואליהם מחובר סהרון שהמרחק בין קצותיו הוא 5.3 ס"מ. ד"ר עירית ציפר זיהתה את הסמלים האלו כמייצגים אלים כנעניים המקבילים לאלים של מסופוטמיה אישתר וסין מהתרבות האכדית. אישתר היא אלת הפריון, האהבה והמין, וסין הוא אל הירח. השתמרות ממצא זה היא הטובה ביותר מאלו שנתגלו עד כה בישראל. החלק השני הוא חרפושית מצרית מתקופת ההיקסוס המצופה במסגרת זהב.

      חיבור כל הנתונים הללו יחדיו מצביע על מטמון שהונח כמנחת יסוד להקמת המבנה הקושר בין אלים מסופוטמיים/כנעניים לתרבות המצרית. בד הפשתן שעטף את המטמון הוא נדיר בצורתו ובתקופתו והשתמרותו באקלים ים תיכוני מפתיעה.

      מכלול בנייה זה הוא חלק מהעיר של התקופה הכנענית התיכונה 2ב הכולל שער מרשים, חומה ומגדל וכן את מפעל המים הכנעני הגדול מסוגו בעולם.

      המשלחת מתכננת לסיים השנה את החפירות במפעל המים. בהמשך, במסגרת פרוייקט של אגף מורשת של משרד ירושלים והמורשת ורשות הטבע והגנים יפותח המקום בכדי לאפשר לקהל לרדת אל עומקו של מפעל המים.

      לדברי שאול גולדשטיין, מנכ"ל רשות הטבע והגנים," גזר הייתה בתקופה הכנענית אחת הערים החשובות ביותר בארץ ישראל וחשיבותה נמשכה לתקופה הישראלית, עת בנה אותה מחדש המלך שלמה. המטמון שהתגלה הינו הישג משמעותי, השופך אור על התרבות הכנענית בארץ ישראל לפני כ-3,600 שנים ומבסס עוד יותר את מעמדו של גן לאומי תל גזר כאתר וכפנינה ארכיאולוגית בעלי משמעות רבה בישראל".

      מטמון תל גזר (מערכת וואלה! NEWS , קלרה עמית, רשות העתיקות)
      דיסקוס והסהרון לאחר ניקויים - צד א (צילום: קלרה עמית, רשות העתיקות)