פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      החצב בשיא פריחתו עכשיו: איפה תראו אותו בארץ?

      כבר מחודש יולי מנקדים חצבים ארוכי צוואר ולבנים את רחבי הארץ, ועתה הם בשיא פריחתם. אז מה כל כך מיוחד ב"מבשר הסתיו" ואיפה תוכלו לצפות בו בטיוליכם הקרובים? הנה מידע חם מהשטח שמביאה שרה גולד מאתר "צמח השדה"

      חצבים בחוף טנטורה (מערכת וואלה! NEWS , שרה גולד)
      צומח בכל הארץ, גם לאורך החוף. חצבים בחוף טנטורה (צילום: שרה גולד)

      כבר חודשיים פורחים החצבים וכעת הם בשיא פריחתם. החצב מהווה אייקון ישראלי, מפעים את הלבבות ביופיו ובתזכורת שהוא מהדהד לנו - עוד שנה עברה!

      הוא עולה כנר גבוה ולבן מתוך אדמה חרבה ויבשה, מתוך קוצים וחרולים, זקוף ובטוח ומלא במאות פרחים לבנים בוהקים לאורך שדרתו הגאה. לא מעט שירים נכתבו על-אודותיו על-ידי מיטב המשוררים, החל ממיכאל דשא, נעמי שמר ולהקת תיסלם.

      חצבים גבעת התנ"ך בירוושלים (מערכת וואלה! NEWS , אתי אייזנרייך)
      אם תגיעו לכאן עכשיו - תמצאו מאות עמודי פריחה. חצבים בגבעת התנ"ך בירושלים (צילום: אתי אייזנרייך)

      חידת החצב

      איך הוא פורח כך בשיא החום, כשטיפת גשם לא ירדה זה מספר חודשים? מי מספר לו כי הגיע זמנו לפרוח? מהיכן נובע שמו? ומה מספרים לנו עליו במקורותינו?

      מסתבר כי החצב ותיק בארצנו וכבר נזכר במקורותינו:
      "מהו חצב? שבו תיחם יהושע לישראל את הארץ" (ב"ב נו, ע"א). בצלי החצב מעמיקי שורש ו"חוצבים" מטה, ולכן משמשים כסימני גבול בין חלקה לחלקה. ועוד מסופר כי "החצב קוטע רגליהם של רשעים" (ביצה כה,ע"ב), ומסבירים, שמי שהעז והסיג גבול רעהו, יעלה אחר כך החצב ויעיד כמאה עדים על העוול שנעשה, וירשיע את הפולש לשדה לא לו.

      האגדה מספרת שנוח לקח עמו לתיבה חצבים, מפני שהם "מאכל לצבאים". בתלמוד (שבת קכח, ע"א) מסתבר כי אבותינו נהגו לתחוב יחורי תאנה לתוך בצל החצב, וככל הנראה נעשה הדבר לצורכי חיטוי. חכמים פסלו שימוש זה, מתוך חשש כלאיים, ככתוב "אין נוטעין יחור של תאנה לתוך החצוב שיהא מקירו" (משנה, כלאיים א,ח).

      חצבים תל חדיד (מערכת וואלה! NEWS , שרה גולד)
      חצבים בתל חדיד על השביל הירוק - משקיף על כביש 6 לכיוון צפון (צילום: שרה גולד)

      מיהו החצב?

      צמח שכיח, בולט בנוף, פורח בסוף הקיץ ובסתיו. מיוחד במקצב החיים שלו ובמבנהו: בבצלו, בעליו, בפריחתו ובחומרי הטבע הרעילים שבו.

      מהלך החיים השנתי של החצב מחולק לשתי עונות: בנובמבר יוצאים העלים, ומתחיל השלב הווגטטיבי (הצמחי) שלו. באותה תקופה נוצרים העלים וההתפרחת אך היא נשארת חבויה בתוך הבצל. באפריל קמלים העלים, וכל חלקי הצמח שמעל לקרקע מתים. בקיץ (יולי- אוגוסט) עולה עמוד הפריחה, ואז חל שלב הרבייה. למשך שבועות אחדים, פורחים חצבים ברוב חלקי הארץ כולל בדרום החם.

      עמוד-הפריחה גבוה (70 עד 180 ס"מ), יחיד ואינו מסתעף, ועשרות פרחים (50 עד 250) ערוכים לאורך חלקו העליון על עוקצים קצרים. הפריחה מתחילה מלמטה, וכל יום נפתחת קבוצה אחרת של כ-30 פרחים מעל לקודמים, והפרחים שנפתחו ביום הקודם קמלים. הפרח הבודד קטן, קוטרו כ-1 ס"מ, ומבנהו אופייני: 6 עלי- כותרת (חלקם עלי עטיף) לבנים-צחורים מבפנים, ואילו מבחוץ עובר פס-אורך ירוק במרכזם. הם גם מחזירים קרינה אולטרה-סגולה.

      החצב הוא נציג טיפוסי, הנחשב מאפיין קבוצה של 25 מיני גיאופיטים בישראל הפורחים בסתיו, וזכו לכן לכינוי "קבוצת החצב".

      לפריחה בסתיו יש יתרונות וחסרונות: יתרונה הוא בכך שרוב הפרחים האחרים פורחים באביב, וכך נמנע החצב מתחרות על המאביקים; החיסרון הוא בכך שאכן יודעים יפה רוב הפרחים מדוע הם מעדיפים לפרוח באביב, שהרי אז מרובים החרקים המאביקים, ואילו בסתיו הם מעטים יותר. אולי לכן ויתר החצב על התאמה ספציפית משוכללת למאביק מסויים.

      הפרח שופע צוף רב ופרוש לרווחה, ואין לו מנגנונים מתוחכמים למניעת שוד-צוף. לכן הוא זוכה לביקור של מגוון גדול של חרקים, והוא פרוץ לכל דיכפין.

      חצבים נאות קדומים (מערכת וואלה! NEWS , שרה גולד)
      יש מאות בשיא פריחתם עכשיו. חצבים בנאות קדומים (צילום: שרה גולד)

      פריחה בשושו

      הפרח של החצב נפתח בשעה 01:00 בלילה, והוא נותר פתוח במשך כ-18 שעות, מיד עם היפתח הפרח מבשילה אבקתו הצוף מיוצר רק עד 05:00, וככל שהשעות עוברות אחר-כך הולך הצוף ונעשה מרוכז יותר, בגלל התאדות.

      בצל החצב הוא הגדול בבצלים של צמחי-הבר בארץ. קוטרו עשוי להגיע עד 25 ס"מ. הבצל משמש כמאגר חומרי מזון. כדי להגן על הבצל בפני שיני בעלי-חיים, הטמין הצמח את מאגר המזון בתוך הקרקע, אולם יש בעלי חיים רבים, כמו חזיר וצבי וחולד ודרבן ושאר מכרסמים, היודעים לחפור בקרקע לחפש מזון. לכן פיתח החצב רעל חריף, הפוגע בבעלי-חיים ולא בצמחים, ופיזר אותו ברקמותיו בבצל ובעלים. הרעל כולל גליקוזידים הפועלים על הלב, וחומרים הגורמים לגירוד בעור. רוב בעלי החיים נמנעים מלאכול את כל חלקי הצמח, חוץ מהצבאים המלחכים אותו להנאתם.

      הרעל של החצב שימש בימי הביניים כסם ממריץ ללב, ותליית בצל של חצב בפתח הבית נחשבה עוד במצרים וביוון הקדומות כסגולה לפריון.

      מעניין לדעת!
      בניסוי שנערך החזיקו בצל של חצב מחוץ לקרקע, ומאגר המזון והמים שבו הספיק כדי לאפשר לצמח פריחה, צנועה אמנם, במשך 10 שנים. בזכות מאגר המזון והמים שבבצלו הענק, יכול החצב להרשות לעצמו להוציא עלים עוד לפני הגשם הראשון

      מה גורם לו להתחיל לפרוח? המנגנון טרם פוצח לגמרי במחקרים אולם ישנם מספר גורמים ודאיים:
      - פריחה יפה ושופעת כמו זו שיש השנה מתרחשת אחרי שנה שבה הגשמים של החורף הקודם פזורים במידה שווה.
      - היום המתקצר וקרירות הלילות גורמת לעמוד הפריחה לעלות.

      צבי ארצישראלי (מערכת וואלה! NEWS , שרה גולד)
      הצבאים מלחכים את החצב להנאתם. צבי ארצישראלי בתל חדיד (צילום: שרה גולד)

      איפה תראו אותו?

      תפוצתו של החצב בארץ רחבה, והוא שכיח מאוד בכל החבל הים-תיכוני, בהר ובשפלה. הוא צומח גם במדבר, אך שם הוא נדיר יותר. היכן פורחים עכשיו חצבים עכשיו? הנה כל המקומות

      בצפון:
      תל יודפת מוצף בימים אלה באלפי עמודי חצבים, גם בתל עכו ישנה פריחה יפה של חצבים מדי שנה. מעט צפונה מתל דור, מתרחשת פריחה של מאות ואלפי עמודי חצבים (באם השריפה לא עיכלה אותם). כמו כן, בירידה לבית נטופה מכיוון עילבון.

      במרכז:
      ביער כוכב יאיר- צור יגאל, בנאות קדומים מאות חצבים בשיא פריחה, בתל-חדיד בשביל הירוק מול התצפית לכיוון כביש 6 לכיוון צפון (שם התחבא לו צבי ארצישראלי בשבוע שעבר ( אולי ליחך חצב?), ליד המוזוליאום במזור, בכניסה לישוב גמזו, ביער בן-שמן ועוד.

      באזור ירושלים:
      בגבעת התנ"ך ליד הסינמטק ישנם מאות עמודי חצבים בשיא פריחה, בנחל שורק וליד דיר ראפת (הגעה מכביש 38).

      בבקעת הירדן:
      בחירבת קנה

      בדרום (מדיווחים שהתקבלו):
      למרגלות תל לכיש. במדבר יהודה: בנחל טביה, ליד ערד, בירידה לים המלח וגם בעין עבדת.


      צאו ליהנות מפריחת החצבים, אך שימו לב: החצב הוא פרח מוגן ואסור לקוטפו!.

      להיכרות ידידותית עם צמחי הבר של ישראל גלשו לאתר צמח השדה