פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      אמזונס בכנרת: השביל הרטוב שמטיילים אותו בשחייה

      ככה בדיוק צריך להיראות מסלול מים אמיתי - עם לגונות שחוצים בשחייה, פלגי מים מתעתעים והנוף הכי ג'ונגלי שיש בישראל. שפך נחל המשושים, המוכר גם כזאכי, הוא יופי של ממתק לסוף הקיץ

      אמזונס בכנרת: השביל הרטוב שמטיילים אותו בשחייה
      צילום: איל שפירא עריכה: נטלי זברו

      * עקב שרפה שהתרחשה ביום 7.9.2016, בשמורת טבע הבטיחה, נסגר מסלול הזאכי- מסלול ירוק 1567 עד להודעה חדשה. אנא התעדכנו באתר רשות הטבע והגנים.

      יש שתי שיטות עיקריות לדעת שהטיול שלך היה מוצלח. האחת: אתה רוצה לחזור לשם שוב כבר למחרת בבוקר. השנייה: אתה שולח לשם את כל החברים שלך, ממש כמו מיסיונר להוט.

      במקרה של הזאכי, תוסיפו עוד יתרון אחד בולט: קורים לך דברים מצחיקים שלא חשבת שיקרו לך. "בחיים שלי לא חשבתי שאקשור את השרוכים של הנעליים בתוך המים. זה נורא מוזר", אמר לי הגדול, בעודו רוכן קדימה, וידיו נעות באופן די משעשע בתוך הנחל.

      מי זה מלך הג'ונגל?

      אחרי הטיול הזה, יש סיכוי טוב שהילדים שלך יקראו לך "מלך הג'ונגל". נכון, אתה לא באמת מלך, וזה לא באמת ג'ונגל, אבל אל תהיו קטנוניים - כי הצאצאים יודו לכם. בגדול. כי כאשר כולם מתנקזים אל המג'רסה השכנה (שכבודה במקומה מונח), אתם עושים את דרכם במסלול ארוך יותר, מרגש יותר ופראי יותר. כמה פראי? לפעמים יהיה לכם קל לשכוח שאתם בכלל בישראל. מישהו אמר אמזונס?


      עוד טיולים רטובים במדור "המדריך למטייל העצל":
      טורקיז בלב הדיונות: הבריכות הסודיות של חוף זיקים
      החיים שלנו תותים: טיול למעיין אלרואי ועץ התותים המתוקים
      הירדן הדרומי: פשוט לקפוץ למים הקרים כמו טרזן


      אבל לפני שמתחילים, כמה הערות חשובות מאוד: כדאי להתחיל את המסלול קצת אחרי השעה 15:00, כשכבר לא ממש חם, ועדיין - לסיים אותו לאחר כשלוש שעות מבלי להיכנס לחשיכה.

      בשום אופן אל תגיעו לכאן עם כפכפים - המהדרין אף ממליצים עם נעליים בהליכה במים. עם זאת, אפשר להסתדר עם סנדלי טיול טובים. הסיבה: ההליכה היא במים זרועי סלעים ואבנים. זה אומר שההתקדמות שלכם תהיה איטית (מאוד) וחלקלקה. למעשה, אם היית בזאכי ולא נפלת על התחת - לא היית בזאכי.
      והכי חשוב: ניילנו היטב את כל הדברים החשובים בתיק הגב - מפתחות הרכב, ארנק, טלפון סלולרי ושאר אלמנטים שלא אוהבים טיולי מים. כי כאן, גם המטיילים הגבוהים ביותר, יאלצו לחצות לגונה או שתיים בשחייה.

      והנה מגיעה צפירת הרגעה: כדאי לדעת כי לאורך המסלול ישנם 9 שלטים המכריזים "דרך מילוט". במילים אחרות: אם נמאס לכם, אם התעצלתם או עייפתם, אפשר פשוט לחתוך באמצע המסלול, לעלות על דרך עפר נוחה (ויבשה) ולחזור לרכב שלכם תוך כלום זמן. הכל פשוט ומודולרי להפליא.

      טיול נחל הזאכי (מערכת וואלה! NEWS , איל שפירא)
      לפעמים יהיה לכם קל לשכוח שאתם בכלל בישראל. מטיילים בזאכי (צילום: איל שפירא)
      טיול נחל הזאכי (מערכת וואלה! NEWS , איל שפירא)
      הסבך הירוק יגרום לכם להרכין ראש בהכנעה (צילום: איל שפירא)

      בשבחי האיטיות

      הטיול הזה נערך במקום שבו הנחלים היורדים ממרכז רמת הגולן מתקינים את עצמם יפה-יפה לקראת התמזגותם עם הכנרת. במקרה של המסלול הנוכחי, במרחב הקרוי "שפך הזאכי", מדובר בנחל משושים, כן, אותו אחד שבמרחק לא גדול מכם מציע בריכת עמוקה לצד הפלאים הגיאולוגיים המפורסמים.

      אל בקעת בית ציידה (בטייחה), כאן בצפון-מזרח הכנרת, מתנקזים גם חברים נוספים, בהם נחל דליות, יהודיה וזוויתן. התוצאה: אינספור לגונות פוטוגניות, עשירות בצמחיית נחלים סבוכה וחיי בר עשירים.

      למעשה, מדובר בשמורת טבע ענקית, שבה מותר לטייל רק בשני פלגים: המסלול הזה ומסלול המג'רסה. הסיבה היא כי הלגונות, שמימיהן מתוקים, מהוות בית גידול ואתר הטלה לדגי האמנון. זו הסיבה שהמסלול שלכם היום לא מגיע ממש עד הכנרת, אלא נחסם עוד קודם לכן.

      לאחר שמחנים את הרכב, צועדים לפי השילוט מערבה. בדיוק אחרי שתי דקות של הליכה עולה המחשבה: רגע, אז מתי מגיעים כבר למים?"

      ואז מגיעים למים.

      הכניסה לממלכת הלגונות נעשית כמו שצריך: הסבך הירוק יגרום לכם להרכין ראש בהכנעה, ומיד לאחר מכן - להתמסר אל כל הטוב הזה. כעת אתם צועדים במים, בעקבות סימון שבילים ירוק, מתרגלים לתחושה שתלווה אתכם בשעתיים הקרובות, ומיד גם קולטים את הקטע כאן: ההליכה בזאכי איטית באופן בלתי צפוי, בגלל האבנים והסלעים שבמים, שיגרמו לכם לגשש את דרככם בכל פעם שתשלחו רגל קדימה. היתרון: יהיה לכם יותר זמן להתענג על הנוף. ובכלל, אם הכל היה חלק, המסלול היה נגמר תוך 20 דקות.

      אחרי כמה עשרות מטרים בלבד, והגעתם אל הממתק הראשון: בריכה רחבת ידיים, שחבל תלוי לרוחבה, המאפשר לכם להיעזר בידיים כדי לחצות אותה. אל תתרגלו לצ'ופר הזה, כי שאר הבריכות נטולות חבלים. מישהו כנראה רצה לעשות לכם סיפתח רגוע.

      המים בבריכה זו מגיעים עד לכתפי אדם מבוגר, והקטנים ימצאו את עצמם שוחים (או נתלים בייאוש על גב אחד ההורים, אם מדובר בילדים עירוניים במיוחד). עם זאת, רוב ההליכה במסלול זה נערכת במים שמגיעים עד הברכיים פלוס.
      בכל מקרה, הסלעים, התקועים בקרקעית בזוויות שונות ומשונות, יגרמו לכם ללכת בצורה קצת מוזרה, וגם ליפול פה ושם על אנשים זרים. יופי של שיטה למצוא אהבה חדשה.

      טיול נחל הזאכי (מערכת וואלה! NEWS , איל שפירא)
      ניילנו היטב את כל הדברים החשובים בתיק (צילום: איל שפירא)
      טיול נחל הזאכי (מערכת וואלה! NEWS , איל שפירא)
      אחת מהלגונות שמחכות לכם בזאכי (צילום: איל שפירא)

      מי את, פרעושית משלשלת?

      וכך, פלג מים - בריכה, פג מים בריכה, והכל עטוף בשפע בוטני נהדר, הכולל שיחי הרדוף הנחלים, ערבה מחודדת, פטל קדוש (ושורט!) ועוד המון מינים עם שמות מוזרים, כגון שנית מתפתלת ופרעושית משלשלת, הפורחת בימים אלו בצהוב עז. למרות שמה המבחיל, היא מתהדרת בלוק אלגנטי למדי. אנפות מרשימות יעופפו בין צמרות העצים הסמוכים, ואת דרככם ילוו בנאמנות שפיריות זריזות. לנו היה ויכוח משפחתי קל: האם כל הדרך זרועה בשפיריות או שמא מדובר באותן שפיריות שליוו אותנו מתחילת המסלול?

      עבורנו, שיא הטיול היה אחרי נקודת מילוט מס' 7. הוא הגיע בדמות הבריכה הטבעית הכי עמוקה והכי כיפית שפגשנו מזה זמן רב. חובבי הרפתקאות מיומנים אף יזהו מיד ענף גבוה של עץ, שאליו אפשר לטפס ולזנק למים מגובה של כמטר וחצי. למבינים בלבד.

      כך או אחרת, אתם לא צריכים אותנו כדי לדעת מראש בדיוק אילו בריכות עמוקות ומה עומד לקרות בכל צעד. הרי חלק מהעניין הוא אלמנט ההפתעה. עם זאת, אם אתם עם ילדים קטנים או סתם לא בא לכם ממש לשחות, תוכלו לצאת מהשביל המימי בנקודת היציאה מס' 2 ומס' 7, מאחר שמיד אחריהן צצות בריכות עמוקות. מצד שני, אתם יכולים להצטייד באמצעי ציפה לילדים ולחצות את הלגונות בקלילות.

      את סיום המסלול לא תוכלו לפספס. הוא סגור למטיילים לטובת הטבע. מכאן פונים שמאלה ונפלטים החוצה אל דרך רחבה ונוחה, בסימון שבילים שחור, כאשר לצדכם שטחים חקלאיים וממולכם מתרוממים הרי הגולן. בשעה זו, הכל צבוע באור הכתום של שעות בין הערביים - אין קינוח מוצלח מזה.

      טיול נחל הזאכי (מערכת וואלה! NEWS)
      ענף עץ שאליו אפשר לטפס ולזנק למים מגובה של כמטר וחצי (צילום: איל שפירא)
      טיול נחל הזאכי (מערכת וואלה! NEWS , איל שפירא)
      אפשר לסיים את המסלול בכל זמן שתרצו ולצאת לדרך היבשה (צילום: איל שפירא)

      מודיעין שלום

      אורך המסלול: כ-3 ק"מ והוא נמשך כשלוש שעות הליכה, כולל עצירות הכרחיות לשחייה, שפריצים ובהייה נינוחה. יש להצטייד במי שתייה רבים. אין לשהות במקום בשעות החשיכה.

      איך מגיעים: בכביש 92 שבמזרח הכנרת פונים מערבה בצומת מעלה גמלא. הכביש מוביל לחניון המג'רסה, אך אתם ממשיכים בדרך עפר צפונה, לפי השילוט לזאכי (סימון שבילים כחול). חוצים כמה מעברי בקר ומחנים בהתאם לשילוט.

      לא לוותר: בית הבק הוא הפתעה היסטורית שממתינה לכם במרחק של כמה מאות מטרים מהמקום שבו נהר הירדן מתמזג עם הכנרת. זהו שם כולל לשרידי כמה מבנים, שבאחד מהם התגורר כריש נדל"ן מקומי ששמו הבק עבד אל-רחמן באשה. בתחילת המאה ה-20 פנו אליו מספר יהודים שהגיעו מאוקראינה במטרה לעבד את האדמות הפוריות באזור. העסקה: הוא יספק להם גג ומזון, והם יעבדו את האדמה שלו. בתוך שנה הפרויקט כשל לחלוטין, בשל קשיים רבים - ממחלות ועד סכסוכים בתוך הקבוצה. כיום האזור, המעוטר בחורשות, מעניק תחושה של ניתוק טואלי וטבע פראי לעילא. יופי של מקום לברוח אליו. כדי להגיע, עולים על דרך עפר המסומנת באדום, שמגיעה מגשר אריק (הגעה מכביש 87)

      לעשות רושם על החבר'ה: "זאכי" הוא שם כולל לכל ערוצי הנחלים העושים את דרכם בשמורה בית ציידה. פירוש המילה הערבית זאכי הוא טהור וצלול, אך יש מי שטוענים כי מקור שם המקום הוא בזאכי (יצחק) עבאדי (1877-1956), יהודי-סורי שעד קום המדינה היה הבעלים הגאה של אדמות האזור.